אני רוצה את ביתי בחזרה. אני לא שונה מרבים שהפגינו בצאת השבת, למרות שלא הגעתי להפגנה. יש ביניהם כאלו שאינם יכולים לרכוש בית, וכאלו שגורשו מביתם או איבדו אותו כתוצאה ממדיניות ממשלתית מרושעת. השבר ביחסי העם והממשלה כולו מעשי ידי ממשלות ישראל להתפאר בעשרים השנים האחרונות. מדיניות שכוונתה לקחת מהרוב ולתת למעטים ללא הגבלה. ארגוני השמאל הממומנים על-ידי הקרן לישראל חדשה הם שהשתתפו ביצירת המשבר הזה, ואנשיהם נדרסו בעצמם על-ידי מדיניותם, הומלכו על-ידי התקשורת כמובילי חזית המאבק. המאבק הזה לא שייך לאנשי השמאל. אם יתעקשו להיות היחידים בחזיתו, הם יגלו תוך שבועיים כי נותרו שם לבדם עם הגיטרה. המאבק הזה ימשך בלעדיהם. העם והממשלה יעקפו אותם מימין כיוון שהנזק אינו מאפשר עוד התעלמות.
ממשלות ישראל בשנים האחרונות עסוקות בעושק מתגבר של העם בקצב הולך וגובר לטובת גורמי כוח שונים. ארגונים במימון ממשלות זרות, וגורמים מפוקפקים תמכו בהערמת קשיים על ההתנחלות ביהודה ושומרון. בשיא הצלחתם הביאו לגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון מבלי שהמדינה שילמה מלוא עלותו למגורשים. כך הועמסו בעיותיהם של כ-10,000 איש על משפחתם ועצמם. הגירוש הזה ידוע מכולם כיוון שהגירוש בוצע בזמן קצר והקבוצה המגורשת התארגנה והצליחה לצרוב בדעת הקהל את הנזק שנגרם לה. כמובן שלפתרון הבעיה יש צורך ב-3,000 בתים לערך ובשיקום בריאותם ומקור פרנסתם. אגב כך הקפאת הבניה ביהודה ושומרון בפועל על-ידי הממשלה הפחדנית מוסיפה לביקוש הדירות היקרות בפ"ת ובתל אביב עוד כ-4,000 דירות לשנה, אשר היה ניתן לבנותן בזול ביו"ש. מכאן שהשמאל התל אביבי שתומך בהקפאת הבניה ביו"ש משלם בגללה דמי שכירות גבוהים יותר בתל אביב.
קבוצה נוספת גורשה מביתה ב-15 השנים האחרונות בקצב מתגבר; קבוצת הגברים שנשים העלילו עליהם זדון במשטרה. מידי לילה מגורשים באופן פרטני עשרות גברים בכל הארץ. עקב כך קשה להם להתארגן ולפרוץ לתודעת הקהל. הגברים הללו עסוקים בשלל הבעיות המשפטיות והכלכליות שהטילו עליהם. לאחרונה החלו להתארגן ולחשוף את הרשעות כלפיהם שמופעלת באופן בלתי צודק ובלתי חוקי.
כדי להוכיח שקיימת בישראל מדיניות ממשלתית מאורגנת לגירוש גברים מביתם אחשוף בפניכם מסמך נדיר מתיקי המשטרה שהתנהלו נגדי. היה ברור למשטרה כי ביתי בן 3 הקומות המשתרע על 192 מטר בבית דגן שייך לי, מותר לי על-פי הסכם הגירושין לגור בו, וזו גם כתובתי הרשומה במשרד הפנים. במקום לחקור ולהוכיח בקלות כי גרושתי מעלילה עלי שקרים העדיפה המשטרה "להמליץ לי לעזוב את הבית".
כמובן לא שהיתי להמלצות המשטרה, והמשטרה הופיעה בכל עת שגרושתי דרשה זאת, כדי לסלק אותי מביתי באיומי מעצר. לכן הקצין ממשטרת נתב"ג מתעד את "דעתו" במזכר פנימי כיוון שברור לו כי אין חוק במדינה המאפשר לגרש אדם מביתו!!! אגב כך נפלתי על משפחתי. אימי הפנסיונרית טוענת כי הביטוח הלאומי שודד אותה מידי חודש, כיוון שעליה לתמוך בי ללא תמיכה ראויה מהמדינה שגירשה אותי אליה, ולכן היא כלל לא חוששת משודדים שישדדו אותה.
מרבית הגברים קורסים תחת לחץ המשטרה, נשברים בריאותית וכלכלית, ונופלים על הציבור ובני משפחותיהם. במקרה שלי כשלה המשטרה בבית המשפט והתובע המשטרתי נאלץ להופיע ולומר לשופטת כי הוא "חוזר בו מכתב האישום". כמובן השופטת זיכתה אותי מייד! הייתם יכולים לצפות כי במדינה שבה אדם מזוכה הוא יכול לשוב לביתו. אבל בישראל אישה יכולה להעליל על גבר שוב ושוב, וגם כאשר הוא מזוכה שוב ושוב הוא לא יכול לשוב לביתו. בפועל אני עסוק היום כבר למעלה מ-6 שנים בניסיון לקבל את ביתי ורכושי. יש כאלו הסבורים שלאחר הסאגה המשפטית הארוכה אקבל סכום המספיק לקניית מלונה.
קומץ אוהלי הגרושים בשדרות רוטשילד 80-90 מייצג אלפי גברים המגורשים מדי שנה בכמות העולה על גירוש גוש קטיף. מאות מהם מתאבדים מדי שנה כיוון שהגירוש מהילדים הבית והרכוש יחד עם הצורך להתמודד עם רשעות המשטרה הם עונש קשה שמדינת ישראל אינה גוזרת אפילו על מחבלים. מדינת ישראל גוזרת את העונש הזה על מיטב בניה בהליך מנהלי קצר בלא קשר לראיות. עלי נגזר העונש הזה בלי צדק למרות שלחמתי עבור עמי וארצי, הקמתי מפעלים, ופיתחתי מכונות, כאזרח מועיל כול חיי.
אני עדיין חייב לכם את ההוכחה על מעורבות הקרן לישראל חדשה בתעשיית ההומלסים המשגשגת של ישראל. הנה דף התודות המוקדש ליוזמי החוק בחוברת ההסבר "החוק למניעת אלימות במשפחה". חוברת המסבירה לנשים מעלילות כיצד עליהן לנצל תקנות בלתי חוקיות וחוק הסותר את דיני הראיות כדי לגרש את הבעל מביתו ולהשתלט על רכושו. כל המעורבים ביצירת כלי הגירוש הזה מצאו דרכים נפלאות להתפרנס מיישום החוק האומלל הזה ממשכורות נדיבות של מדינת ישראל. חלקם כבר ידועים כאנשים שגרמו נזק עצום לישראל עד שנתנו "גט כריתות לציונות", אך לא נתנו גט כריתות לפנסיות הנדיבות של מדינת ישראל.
כסף זר ועויין את העם והארץ הצליח להתניע תהליכי הרס וחורבן של המדינה נגד אזרחיה. התהליך הזה מצליח לשרוד שנים כיוון שנוצרת סביבו תעשיה משגשגת של עורכי דין המתעשרים מיישום החורבן שהמשטרה ורשויות הרווחה עסוקים בביצועו המעשי. לאחר שיצרו את החורבן מנסים יוצריו לשוב לבמה הפוליטית כלוחמים למניעת חורבן כביכול. הציבור בישראל רק מבקש מהממשלה להפסיק את תהליכי החורבן. אם תתרכז הממשלה בתעלולים להטיית ועיקור הדרישה לצדק חברתי יגלו השרים וחברי הכנסת כי תושבי המדינה מוכשרים וחכמים מהם, וימצאו את הדרך לתקן את הראוי תיקון ולבוא חשבון עם יוזמי החורבן בתוך מערכות המשטר ומחוץ לו.