רבים האנשים בעולם ובישראל האוהבים את הפולקלור, המוזיקה, והריקוד הספרדי והיווני. רבים מעריצים ונהנים מהפלמנקו והגיטרה הספרדית, ומהסירטקי והבוזוקי היווני. ואולם, כיום בספרד וביוון נשמעות "מנגינות" אחרות לחלוטין.
אלה שני מנהיגים סוציאליסטים המכהנים היום כראשי ממשלות סוציאליסטיות ביוון ובספרד. שני מדינאים שהובילו במדינותיהם מדיניות רווחה מופקרת שגרמה למשבר כלכלי וחברתי קשה של אבטלה המונית ופשיטת רגל לאומית. שתי מדינות אירופאיות הנתונות במציאות של אובדן שליטה, חדלות פירעון ויאוש, שגורמות להפגנות אלימות המוניות, ומשברים פוליטיים.
יוון הוכרזה כבר כפושטת רגל שאינה מסוגלת לעמוד בהתחיובותיה כלפי חוץ וכלפי פנים. ספרד מצויה במצב דומה, והיא על סף פשיטת רגל רשמית. שתי מדינות סוציאליסטיות אלה נאלצו לבקש סיוע חרום דחוף להצלתן, מהאיחוד האירופי, בסכומים של מיליארדים רבים.
האיחוד האירופי התנה את מתן הסיוע הענק בתנאים ובדרישות קשות. תנאים התובעים מיוון ומספרד פיטורים המוניים בשרותים הציבוריים, הורדת רמת החיים ורמות השכר וקיצוצי תקציב.
בספרד האבטלה הגיע ל-21 אחוז, ואילו בקרב הצעירים עד גיל 26 האבטלה הגיע ל-46 אחוז. ביוון נתוני האבטלה נמוכים יותר, אבל גם הם גבוהים וגדלים.
שני אירגוני העובדים הגדולים ביוון ADEDY ו-GSEE יצאו בשביתות ובהפגנות גדולות נגד הממשלה הסוציאליסטית של פפנדראו ותוכנית החרום שלו. למרות שהם הכח הפוליטי שתמך בו ובמפלגת השלטון הסוציאליסטית פאסו"ק.
גם בספרד מציאות דומה, המוני המפגינים נגד ממשלתו הסוציאליסטית של ספאטרו, הם תומכיו שמתנגדים עתה לתוכניות הקיצוצים שלו. תוצאת המשבר החברתי והפוליטי הנוכחי הביאה להקדמת הבחירות בפסרד לנובמבר.
שני המנהיגים הסוציאליסטים, ביוון ובספרד, נאלצו בניגוד לאידיאולוגיה שהביאה אותם לשלטון להתמודד עם המציאות. לקצץ בשכר ובקיצבאות. להעלות את גיל הפרישה, להקל על תהליכי פיטורי עובדים, כל זאת בגלל החוב הלאומי הפנימי והחיצוני, על סף אסון כלכלי לאומי.
התיירות לשתי מדינות אלה, יוון וספרד, מהווה סעיף הכנסה גדול ביותר. לספרד נכנסים בשנה למעלה מ-35 מיליון תיירים. ליוון מגיעים בשנה כ-20 מיליון תיירים. ולמרות נתון הכנסה חשוב זה, שתיהן הגיעו למשבר של אסון כלכלי, ואבטלה המונית. על-פי נתוני ארגון נוצרי מספר העניים בספרד הגיע ל-10 מיליון, מתוך אוכלוסיה של כ-39 מיליון.
מסקנות ולקחים מהמשברים ביוון ובספרד
המשבר הכלכלי והחברתי הקשה, בשתי מדינות הנתונות בשליטת מפלגות סוציאליסטיות, מוכיח בפעם נוספת שאידיאולוגיה כלכלית זו לא ניתנת למימוש במציאות הגלובלית הקיימת בעולם. בכלכלה אין קפיצות וקיצורי דרך. כל שינוי כלכלי מתבצע בתהליכי זמן ארוכים. קיימת אשליה אצל רבים, כולל בישראל, לפיה החלפת שר אוצר, ראש ממשלה וממשלה, מובילים מידית לשיפור מצבו הכלכלי של הפרט, בהגדלת רמת שכרו, שיפור והגדלת השרותים הציבוריים והורדת מיסים. אנשים מצביעים עבור אשליה זו ותומכים באופוזיציות המשווקות אשליה זו. תוך זמן קצר לאחר השינוי הפוליטי באה האכזבה וההמונים מפילים את ה"מושיעים" הסוציאליסטים.
כך זה קרה השנה ביוון ובספרד. משבר כלכלי חברתי, פוליטי ואידיאולוגי, במשטרים בהנהגה סוציאליסטית. כך קרה גם בכל ארצות מזרח אירופה שהשתחררו מהדיקטטורות הקומיניסטיות. הם זכו בחופש, וציפו להשיג מיד גם רמת חיים מערבית. זה לא קרה מאחר ששינויים כלכליים מתרחשים רק בתהליכים ארוכים ולא בהחלפת ממשלות.
האמנם ישנם בתוכינו חוגים ומפלגות שמתגעגעים ומאמינים לאשליה של ממשלה סוציאליסטית נוסח יוון וספרד?