|
|
הכותב מתמחה ביחסים בינלאומיים, חוקר אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון, וואשינגטון.
|
|
|
|
|
|
תאריך:
|
22/08/2011
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2011
|
|
|
1 |
|
| |
טור מעניין מאד . יחד עם זאת, אני לא רואה תרחיש שבו איראן לוחצת על הכפתור וזאת בעיקר עקב בעיות פנימיות שיש בה כרגע ובטח יהיו בה גם בעתיד.
אין ספק שבירושלים חייבים להתכונן ולהכין תרחישים לאיראן גרעינית, ואכן זה עניין של זמן שדבר זה יהפוך למציאות.
כמו כן אני סבור שמערכת הביטחון צריכה להביא בחשבון בעיקר זליגה של נשק שכזה לארגוני טרור הנמצאים על הגבול המשותף כדוגמת חזבאללה וחמאס שלטעמי יכולים להשתמש בנשק שכזה גם אם בכמות קטנה בקלות יתרה.
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
רועי כהנוביץ |
|
|
|
2 |
|
| |
התרחיש של כותב המאמר מעלה רק חלק קטן מהאפשרויות.
אגיב לכך בהערה כללית:
כול מי שמשתף פעולה עם אירן, גם בהיותו פסיבי, ומאפשר לה להתחמש בנשק גרעיני שותף לשערורייה.
את השערורייה מעלה הכותב כחשש מאמצעי לסחיטה. אך להבנתי את המנטליות המזרח תיכונית, אין מדובר בסחיטה בלבד.
מדובר באיום אמיתי להשתמש בנשק גרעיני ולמחוק את מדינת ישראל.
המקום והתרבות היחידים בעולם שמפעילים במאבק מתאבדים מתפוצצים זה בתרבות האיסלם והמאבק המזרח תיכוני.
שם מאמינים [כניראה באמת] שהשהידים, לאחר הפיצוץ על אוטובוס ישראלי יורכבו מחדש וכך יפגשו 72 בתולות בגן העדן.
התמיכה שמקבל המשטר האירני ממדינות נוספות בניהן שכנות. הופך אותן מדינות לשותפות לתוצאה שיביא עימו הנשק הגרעיני האירני.
מכאן עלינו לעשות בשפה משפטית "הרמת מסך" ולהודיע לכול השותפים להתעצמות האירנית שהם אחראים באופן אישי לכול תוצאה ואו לחובה הישראלית לסכל את היכולת הגרעינית האירנית.
מה לעשות באופן מעשי? זאת צריך להשאיר לממשלת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בלום נועם |
|
|
|
3 |
|
| |
אכן על ישראל לשקול מספר רב של דרכי פעולה תוך בחינת מגבלויות שונות:
1.נשאלות שאלות רבות בנושא
א. האם ביכולתה של ישראל להוביל דיון בינלאומי, או להוביל מתקפת מנע/מקדימה לבדה? (תוך התחשבות במרחק ובגודל הגיאוגרפי האיראני, ובפריסת מתקניה)?!
ב. האם בזמן אמת מדינות אירופה(צרפת) אכן יהוו מטריה לישראל?
ג. פריסת המתקנים האיראנים, גודל השטח מחייב קואליציה רחבה, האמנם זה אפשרי במצב כיום במזה"ת?
ד. האם מעמדה המדיני של ישראל בעולם ומעמדה של ארה"ב במזה"ת כיום מאפשר התמודדות מול מדינות תומכות ומסייעות לאיראן?
2. דרכים נוספות לטיפול בסוגיה זו:
מלחמת מודיעין, בריתות אזוריות(מדינות המפרץ הערביות), הסתמכות על מטריה מערבית(ארה"ב)לגבי צרפת הנושא בעייתי, העברת האחריות לטיפול בנושא למעצמות(ארה"ב+מדינות אירופאיות), בחינת יחסי הגומלין עם סין ורוסיה(המסייעות לתוכנית הגרעין האיראנית), ערוץ מדיני הסברתי שקט, המסלול הפלסטיני(תוכנית מדינית והשקטת זירה זו), שיפור מעמדה של ישראל בעולם. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אמל |
|
|
|
4 |
|
| |
|
צריך להכין את דעת הקהל למשוואה: שלום על ישראל = סלאם על האיסלאם. כלומר, אם ישראל תושמד יושמד המזה"ת כולו, ולא חשוב מי אחראי לכך.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
סתם_1 |
|
|
|
5 |
 |
Iran |
|
Adam S. | 22/08/11 18:36 |
|
| |
This article is very well written and thought of. Dr. Israeli is absolutely correct in arguing that the Israeli government must, apart from carrying out efforts in an attempt to delay Iran’s nuclear capabilities, come up with a clear plan on how to deal with a nuclear Iran BEFORE it has turned nuclear. This is critical and I hope that Jerusalem is acting accordingly.
In addition, I think that the biggest threat of a nuclear Iran would be that it passes a bomb to a terrorist organization, which would then use it against Israel (and/ or other countries around the world). If that happens, it may be difficult to prove that the bomb originated in Iran and thus Israel could not strike back at Iran automatically. Iran may therefore feel less threatened to use the bomb.
Generally speaking, I think that it is NOT too late to stop Iran from getting the bomb. Dr. Israeli has written in the past about ways to do so, for example by severe economic pressures, social revolution, or pressuring the Americans to strike. I think that Obama has unfortunately failed to take advantage of the substantial demonstrations headed by the green movement back in 2009, but it is not unlikely that those will reappear, especially following the situation in Tunisia, Egypt, Libya, and Syria. I think that it is still very possible that the U.S. will take military action against Iran’s nuclear facilities, maybe in a year or two, once the U.S. has completed its efforts in Iraq and Afghanistan and once its economy has improved. Even though it may not destroy the nuclear effort, such a strike could delay it in years, signaling to Iran that a nuclear Iran will not be tolerated and that such a strike would occur again if Iran continues with its program. Apart from being pressured by Israel and other countries in the region to attack Iran’s facilities, the U.S. is well aware of that a nuclear Iran would change the balance of power in the region, will encourage a nuclear arms race, and will have a clear threat on its allies and interests.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
Adam S. |
|
|
|
6 |
|
| |
|
|
|
7 |
|
| |
|
המצב של משטר אייטולות גרעיני הוא בילתי נסבל אפילו רגע אחד. אין למשטר זה צורך להשתמש בנשק גרעיני נגדנו באופן ישיר (אם כי יש סבירות גבוהה שאכן זה מה שהמטורפים שם יעשו) - האייטולות ימנפו את היכולת הגרעינית מול גורמי ביניים (יאיימו על סעודיה, למשל), או יעניקו מטרייה גרעינית לאירגוני טרור (עוד בטרם יחמשו אותם בנשק באופן ישיר). הפטרונות הגדולות והמסוכנות של איראן, קרי: סין ורוסיה, הן כנראה המפתח - מאחר ועליהן ניתן להפעיל מנוף רציונלי (יש חשש שאייטולה זה או אחר - שאינו רואה בהשמדה כוללת של המזה"ת בעיה - ישיג גישה אל הכפתור). ייתכן ומה שעלינו לעשות (באיום דיסקרטי), הוא להבטיח לרוסיה וסין שביום שבו לאייטולות יהיה מתקן גרעיני, גם לטיוואן (מול סין) וגם לגאורגיה (מול רוסיה) יהיו מתקנים גרעיניים תוצרת ישראל. אם ניכשל בכך, כדאי לסגור את הבסטה. אם נסתכל על מכה גרעינית אירנית כאל פשע (שאנו מנסים לסכל) הרי שמעבר לכלי הפשע (הפצצה) יש את המוטיבציה (טירוף האייטולות). מכאן שפיתרון טוב עוד יותר - לנסות לעודד הפיכה באיראן ולהחזיר לאיראנים (השפויים ברובם, כמו כל עם) את השליטה באמצעות דמוקרטיה, יש עכשיו טרנד כזה באיזור - אולי אנו יכולים לעזור... |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יריב דה בוטון |
|
|
|
8 |
|
| |
ניתוח מצוין וממצה של התרחישים האפשריים והתגובות האפשריות של ישראל. מן הראוי להביא לידיעת קובעי המדיניות.
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ארז ש |
|
|
|
9 |
|
| |
|
I would agree with the "creative" solution of #7 - why not, and probably this is already happening to some extent, give as much support as possible to the progressive sectors in Iran in their attempts to overthrow the Ayatollot. The general atmosphere in the area gives some encouragement. This will not necessarily make Iran friendlier to Israel, but would return some sanity to its government. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
jrg |
|
|
|
10 |
|
| |
מאמר זה יוצר רצון חזק לקרוא את ההמחקר המקורי והמלא ורצוף לכל אורכו בתובנות חשבות, המובאות כאן בזעיר אנפין.
יישר כוח לכותב, על האומץ, היושר והיכולת לאמר דברים מנומקים לעילא, ללא כחל ושרק. |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לארי |
|
|
|
11 |
|
| |
|
נשמע כי הרתעה היא האפשרות הרצויה ביותר כרגע להתמודדות עם אירן. נקווה שקובעי המדיניות מקשיבים |
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חנה גרין |
|
|
|
|
אברהם פכטר
דוח המבקר על השריפה בכרמל מצית מחדש אצל המשפחות השכולות את "אש התמיד" של הכרמל. המחדלים, הליקויים, הכישלונות וההחלטות השגויות הם כה רבים ומהותיים שצריך "סופרטנקר" כדי לכבותם ולתקנם. אם יש מושג כמו "מוות מיותר" - מוות הסוהרים באוטובוס על הכרמל הוא דוגמה קלאסית וטראגית כאחת
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אליקים העצני
היו זמנים, שסיסמת "תנו לחיות בארץ הזאת!" הייתה קריאת הקרב של הימין - חרות-ליברלים - מול השלטון הריכוזי, הבולשביקי של מפ"אי ועימה הטייקונים של אז
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוני בן-מנחם
למרות המתיחות ביחסי ישראל-מצרים מעוניין השלטון המצרי הזמני בשמירת הקשר עם ישראל ובהחזרת מצב הרגיעה לרצועת עזה  המדיניות המצרית החדשה כלפי ישראל היא יותר תקיפה אך צמרת הצבא המצרי מבינה כי המשך הסכם השלום בין שתי המדינות משרת גם את האינטרס של מצרים
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ד"ר אריה אבישור
על כל פעולת טרור, צריך לגבות מהם מחיר גבוה מאוד בחיי אדם, כזה שהם לא מוכנים לשלם, ולעשות זאת עד שהם ילמדו או עד שלא יישארו ערבים - מה שיבוא קודם! במחלקות ליחסים בינלאומיים קוראים לזה "מדיניות הרתעה"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עמוס שריג
ביום שישי האחרון והוא בן 63 בלבד, הלך לעולמו גבי ללוש, ראש עיריית דימונה בין השנים 2003-1989 בקדנציה השלישית שלו שימשתי כדוברו ויועצו לענייני תקשורת, ובתקופה זו למדתי להכירו לפני ולפנים ללוש היה פוליטיקאי מזן נדיר, ליכודניק "שרוף", בעל תפישה ייחודית, מהירה וכוללת, איש של חזון ומהפכות סולידיות, אך בעיקר, צנוע ועניו
|
|
|
