שחרור גלעד שליט הוא משימה נעלה, העומדת בפני עצמה, שכן מדובר בפדיון שבויים שבבסיסו עומד הכלל "שכל ישראל ערבים זה לזה", ואין חולק על כך שיש לעשות ולפעול לשחרור בנינו גלעד שליט. ואילו המחאה החברתית היא עומדת על בסיס רעוע ולא מספיק ברור גם למוחים עצמם, הם לא יודעים מה הם רוצים לא רק מהממשלה אלא גם מעצמם - מפריחים סיסמאות רבות ומפוזרות וחלקן בגוון פוליטי ברור ולכן סופה של המחאה למות בקול ענות חלושה. כך זה נראה אתמול במוצאי שבת, מעטים יצאו לרחובות והמצב האמיתי הינו שרוב העם אינו מזדהה עם המחאה. וגם בעתיד שום דבר לא ישתנה גם בגלל ההתנשאות של חלק מראשי המוחים. חבל שנגרר לעניין המחאה ושורבב בה ערך עליון חשוב ואמיתי כמו שחרור גלעד שליט מהשבי של החמאס (ותמלא הארץ חמס). לא הבנתי מדוע באחת העצרות של המחאה בתל אביב צעק שם אחד הנואמים "ישוחרר גלעד שליט" כאילו שהעניין החברתי הכלכלי לא עומד בפני עצמו וצריך סיוע וחיזוק מעניין אחר לחלוטין ולא קשור .ורבותינו היו שואלים "מה עניין שמיטה להר סיני". ועם כל הכבוד וההזדהות שלי עם נועם שליט האב שבנו יקר לו ולנו כולנו לא הבנתי מדוע הוא ביקש להיעזר באלה המוחים כאילו שיש כאן ערבות הדדית. לא אין כאן ערבות המוחים רוצים לקבל יותר מהעוגה הכלכלית וישנה מחלוקת איך יחלקו אותה. ואילו הערבות לחיי גלעד היא לעצם חייו וחירותו. לדעתי הערבוב הזה של עניין שחרור גלעד שליט עם המחאה החברתית מחליש את העניין החשוב הזה -השבתו הביתה בגיל 25 כשכוחו עוד במותניו וכל עוד הוא יכול להניע את מסלול החיים, אחר כך חלילה יהיה מאוחר מידי. לכן נראה לי שעל המוחים וכן על משפחת שליט ומקורביה להפריד בין שני הנושאים. המחאה לשחרור גלעד שליט היא של כלל ישראל ומבוססת על יסודות מוצקים מחאה זו לא תפסק עד לשובו הביתה במהרה בעזרת ה' בריא ושלם.