עם יד על הלב צריך להודות שהטכנולוגיה אומנם שיפרה, מצד אחד, משמעותית, את חיינו ושכבר אי-אפשר בלעדיה, אלא שמצד שני היא גם עורמת עלינו מכשולים לא מעטים ומעצבנים, שלא אחת ממררים את החיים של כולנו.
האמת היא שבעולם של המאה ה-21, שבו אנו מצויים, פשוט כבר לא ניתן לפסוח עליה. זה קורה למן הרגע שבו אנחנו מקיצים לצלילי השעון המעורר שבטלפון הסלולרי, ועד לשנייה שבה אנחנו נרדמים אל מול מסך הטלוויזיה.
מכשירים טכנולוגיים מקיפים אותנו מכל עבר: טלפונים סלולריים, מחשבים, טלוויזיה, מכוניות, שעוני-נוכחות, מכונות-קפה, כספומטים ותשלומים באשראי. כל אלה כובלים אותנו אליהם ואנחנו נאלצים להשתעבד להם בעל-כורחנו.
אבל, ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפתחת, היא גם יוצרת בעיות סבוכות לא מעטות - עד כדי כך שאתה חש, לעיתים, שעל כל צעד אחד קדימה - היא עושה שני צעדים אחורה.
מחשב קורס, שלט משתולל, מזגן שבמקום קור פולט חום, ומכונית חדשה שאביזריה בוגדים כבר מראשיתם, הם כמעט דבר יום ביומו. מלבד עוגמת הנפש, הם גם גורמים לשיתוק החיים.
נניח שאתה מצוי בשדה התעופה ועומד לטוס. פתאום נתקע המחשב של דיילת הקרקע והטיסה מתעכבת. אתה נאלץ להמתין עד לתיקון התקלה, וזו עלולה לארוך שעות ולמחשב אין, בינתיים, תחליף. החומר כולו מוזן בו ואתה יכול רק לרטון ולעשות שמיניות באוויר. שום דיילת לא תוכל לבוא לקראתך ולעשות את עבודתה ידנית. או אז אתה מתגעגע, בלית ברירה, לזמנים הטובים של פעם, בהם נעשו כל הפעולות בעט ובנייר, ושמעולם גם לא בגדו בך.
בגעגועים לעבר
זה קורה, כמעט מדי יום, גם בסופרמרקט השכונתי. סיימת בו את קניותיך ואתה ממתין, בקוצר-רוח, עם עגלה עמוסה, לחשבון בקופה. אבל, בדיוק כשמגיע תורך, נופל המחשב. תשכח מזה שיעשו לך חשבון ידני. אתה ממהר מאוד, אבל מודיעים לך שעליך להתאזר בסבלנות עד לתיקון המעוות. מהר מאוד מתברר לך שהתקלה מסובכת מדי ושטכנאי המחשבים שבמקום אובד-עצות ונזקק לעזרה.
אתה נוטש את המרכול בראש נפוח, בלי סחורה ובהפסד גדול של זמן. אבל יותר משהנזק נגרם לך - הוא נגרם למרכול עצמו. ממש בדיוק כמו בשדה התעופה, שם הפסדת אומנם טיסה בזמן, אבל החברה הפסידה זמן וכסף, לאין שיעור, מכל יתר הנוסעים הפוטנציאליים.
במשרד עורכי-דין תל אביבי יצא, בתחילת השבוע הזה, המחשב, בפעם המי יודע כמה, מכלל פעולה. כל העובדים נשלחו הביתה למשך יומיים עד שהתקלה תוקנה. מי ישלם עבור הזמן היקר שחלף בינתיים?
אתה יושב אל מול מסך הטלוויזיה ומבקש לחזות בתוכנית האהובה עליך. שלוש שניות עוברות מהרגע שלחצת בשלט על הערוץ המבוקש ועד שניתן לך לצפות בו. אתה מקליד את מספר הערוץ ואז מתחולל רצף-אירועים משונה. התמונה בערוץ הנוכחי קופאת. המסך מרצד בבליל של פיסקולים ועיוותים, התמונה בערוץ החדש מופיעה, ולבסוף, באיחור של שנייה, מגיע גם הפסקול. ואם לא די בכך, גם פס המידע מכסה כמעט חצי מסך ומסתיר, במקביל, את התרגום.
אתה ממש מזיע, אבל המזגן החדש והמשוכלל, שזה עתה קנית, מסרב להיענות לפקודתך. במקום קור הוא פולט חום, וכשאתה לוחץ שנית - הוא יוצא בכלל מכלל פעולה.
אתה יושב במכונית החדשה והמרווחת שרכשת, אבל כבר אחרי שלושה חודשים מיום רכישתה, שובק המצבר, לפתע, חיים, ללא הודעה מוקדמת; משאבת הדלק אינה מעבירה בנזין למנוע, והחלון החשמלי מסרב להיפתח. אמריקה? בחלום הלילה! פעם מצבר החזיק חמש עד שבע שנים; משאבת-דלק אפילו עשר, והחלון נפתח בימים הטובים ידנית, ללא שום תקלות.
או אז אתה מתגעגע לימים שהיו ושאינם עוד, כדאי לך לזכור שככל שהם היו תמימים ופחות מתוחכמים - הם לא העזו לשבש את אורח-חייך!