ביום שישי היה אצלנו בכפר סבא ח"כ
איתן כבל ודיבר נפלא עד שהגיע ל"מצע" עצמו, שאז נשמע לי כמו שייקה אופיר במערכון הידוע (שהוסר, משום מה, מהיוטיוב) שמדבר בנאום בחירות וכשהוא מגיע לסעיפי המצע הוא נוגס בכריך ולועס ואין להבין מילה - ועל כך רבנו, ח"כ כבל ואני (בסוף נפרדנו כידידים).
אז הנה מצע המפלגה שלי. קיראו זאת כחפצכם. "המצע שיהיה מצע המפלגה שלי", או "מצע המפלגה" שלי (אני חבר "העבודה" וציר בוועידה) וככל שזה תלוי בי, שתי התשובות נכונות. ובעצם, זהו מכתב שנשלח בזמן הפריימריז אל בכירי המפלגה שלי. המועמדים. כולם.
---
רבותי,
אנחנו חיים כבר היום במדינה דו-לאומית. והעובדה שאיננו מאפשרים לעשרים האחוז הלגיטימיים שהם אזרחים שווי זכויות כמונו שום אזכור בדגל המדינה ושום אזכור בהמנון, ושאנחנו נותנים אזרחות אוטומטית לכל המגיע לכאן בתנאי שהוא נמנה על השמונים אחוז ולא אם הוא נמנה על העשרים אחוז - היא מצב אשר חד-משמעית הופך אותנו למדינת אפרטהייד.
כאשר אנחנו (אתם) טוענים כי אין צדק חברתי אלא אם יהיה שוויון מלא בין יהודים לערבים, האם אתם מתכוונים לשנות הדגל וההמנון? האם אתם מתכוונים לשנות את חוק השבות כך ש"עולה" יהיה כל המבקש לעלות לישראל בין אם הוא נמנה על השמונים אחוז ובין אם על העשרים אחוז? היעדר תשובה ברורה וחדה כתער על שתי שאלות אלה תלמד אותי שאינכם אלא מלהגים.
עמדותיי שלי אינן מצועפות, ואני מרצה אותן בכל הזדמנות. "שתי מדינות לשני עמים" פירושו היחיד הוא כי בשטח "ישראל רבתי" תהיינה "שתי מדינות לאום". מדינה אחת ללאום היהודי ומדינה שנייה ללאום הערבי. וכל בן-לאום יגור באשר יחפוץ - יהודים גם באפרת וערבים גם בטייבה - עם כל הזכויות והחובות של תושב קבע, כולל הזכות לבחור ולהיבחר לרשות המקומית, אבל בבחירות הכלליות כל בן-לאום יוכל לבחור ולהיבחר רק לפרלמנט של מדינת לאומו שלו.
זה, וסוציאליזם, כולל הפעלת לפחות שירות אחד בכל תחום (כולל בנק וכולל חברת בנייה) על-ידי המדינה, כדי ליצור תחרות אמיתית, וכולל, למשל, קביעה בחוק כי גם "שוחד מאוחר" - העסקת רגולטורים לשעבר (לאחר שפרשו) על-ידי חברות עסקיות במשכורות עתק - היא שוחד לכל דבר. זו עמדתי, המדינית והכלכלית. אלה העמדות שאני, מבפנים, מבקש להפוך לעמדותיה הצלולות והחדות של מפלגת העבודה.
ואילו לכם, בכירי מפלגת העבודה עד אמש, אני חושש שלא באמת יש לכם עמדה.