IDB היא קבוצה פיננסית המשמשת זרוע של ה-OIC, הארגון לשיתוף פעולה איסלאמי המאגד 56 מדינות מוסלמיות ואת הרשות הפלשתינית. תפקידו המוצהר של הבנק הוא לדאוג לרווחת המדינות החברות ב-OIC ולרווחת קהילות מוסלמיות בעולם, בהתאם לשריעה, ההלכה האיסלאמית. ערב הסעודית עמדה מאחורי הקמת שני הגופים האלה בשנות השישים והשבעים, ובעזרתם הגדילה את השפעתה בעולם. ב-IDB יש מחלקות מוגדרות כגון סחר בינלאומי, השקעות, אשראי חוץ וכדומה. הבנק מפעיל גם קרנות ותוכניות רבות למטרות ייחודיות כגון חיזוק הזהות האיסלאמית וסיוע לקהילות מוסלמיות גם במדינות שאינן חברות ב-OIC. אלו הם כלים פיננסים רבי עוצמה שנועדו ליצור השפעה פוליטית ותרבותית. IDB פעילה מאוד גם בישראל, ובין היתר מעבירה סיוע למשפחות של שאהידים ביהודה שומרון ועזה ותורמת כספים לגופים, יהודים וערביים, המכרסמים באופייה היהודי של מדינת ישראל. בעוד נשיא ה-IDB מדבר בארה"ב על יציבותה של הבנקאות האיסלאמית שארגונו הוא ממיצגיה הבכירים, לאחרונה היו דווקא סימנים המעידים שגם בענף הזה מתמודדים עם אתגרים פיננסיים לא פשוטים. לפני מספר שבועות פורסם כי IDB מתכוונת למכור את שליטתה בבנק Muamalat האינדונזי. זהו הבנק האיסלאמי השני בגודלו באינדונזיה ו-IDB החזיקה עד כה בכ-33% ממניותיו. מה גורם ל-IDB להיפטר מהשליטה בבנק האינדונזי? תלוי את מי שואלים. לדעת מוליה סירגאר, הממונה על הבנקאות האיסלאמית בבנק המרכזי של אינדונזיה, המהלך נובע מהתקנות החדשות ב-IDB המחייבות לצמצם את האחזקות בבנקים בעולם ל-20% לכל היותר. כשסעיד תאופיק רידהא, מבכירי ה-IDB, נשאל על כך, הוא סירב לפרט והסתפק בנימוק הבא: "הונו של ה-IDB מוגבל. המנדט שלנו הוא לפתח בנקאות איסלאמית ב-56 המדינות החברות בארגון. ואם בנק אחד כבר צמח מספיק, מוטב שנשקיע במקומות אחרים". מה שמגביר עוד יותר את החשדנות כלפי המהלך של IDB, הוא הפרסומים בעיתונות הכלכלית באינדונזיה ובמפרץ הפרסי כי בעלי השליטה הנוספים ב-Muamalat, בנק Boubyan הכוויתי וחברתAtwill Holdings הסעודית, מתכננים גם הם למכור את שליטתם בבנק. בנוגע למניעים של הכוויתים, מדובר בהיערכות למשבר הפיננסי העולמי, סבור מוליה סירגאר, שציין כי Boubyan שואף להיפטר מכל אחזקותיו מחוץ למפרץ הפרסי. נחום שילה, מזרחן בכיר ומנכ"ל חברת 'ג'י. אם. איי - מודיעין עסקי למפרץ', לא מוציא מכלל אפשרות כי אלה גם מניעיו של IDB. בתגובה לפנייתנו אמר שילה: "יכול מאוד להיות שאלו צעדים שנוקט IDB על-רקע חשש כללי מבנקים בעייתיים. כידוע אנו נמצאים בעיצומו של משבר פיננסי עולמי שבו בנקים קורסים וכתגובה גורמים עסקיים, כולל בנקים אחרים, מצמצמים חשיפה לגופים בעייתיים". כך או כך, המהלך של IDB ושל בעלי השליטה האחרים ב-Muamalat תקוע בינתיים כי אין הסכמה סביב מחיר הקנייה בין בעלי המניות לבין המשקיעים הפוטנציאליים.

ובינתיים ארגון ה-OIC מתכנן לפתוח תחת חסותו בנק איסלאמי נוסף בתחילת שנת 2012. על-פי העיתון 'אל סבאח' היוצא לאור בעירק, פעילותו תהיה שונה מהפעילות של IDB. 'אל סבאח' מציין שהבנק הוותיק מעניק אשראי בעיקר למגזר הציבורי במדינות החברות. נוסף על כך, מתברר כי אף על-פי שבאופן מוצהר IDB הוא בנק איסלאמי, בחלק ניכר מהמקרים האשראי מוענק על-פי כללי הבנקאות המסורתית. הבנק החדש יוקם בבחריין ויתמקד בסיוע למגזר הפרטי במדינות החברות ב-OIC ויפעל על טהרת השריעה. הונו ההתחלתי יהיה 10 מיליארד דולר, ובמשך 10 השנים הקרובות מתכננים ב-OIC לגייס כ-100 מיליארד דולר נוספים. על-פי עבדול מוחסן לינג'אוואי, מנכ"ל הלשכה האיסלאמית למסחר ולתעשיה ב-OIC, הבנק ישקיע רק בפרויקטים שיש להם פוטנציאל להיות רווחיים. לינג'אוואי מבטיח שזה יהיה הבנק הגדול ביותר בארגון. הקמת הבנק החדש מעוררת ציפיות מצד המוסדות האיסלאמיים במפרץ הפרסי הממתינים להזרמת דם חדש לענף ולמשיכת משקיעים חזקים. מועין אל-דין מעלם, מנכ"ל קבוצת 'מאשרק אל-איסלאמי' מדובאי, אמר בריאיון לרשת בלומברג האמריקנית: "אם תסתכלו על גודלם של הבנקים האיסלאמים תראו כי הם קטנים למדי. הם אינם מסוגלים להתחרות בבנקים המסורתיים כשמדובר בהשקעות. חוקי התנהלותם מגבילים אותם והם מחמיצים הזדמנויות השקעה רבות". קבוצת אל-ברכה מהמפרץ הפרסי לא בדיוק מתאימה לתיאורו של מעלם. לחברה יש שלוחות וחברות בת רבות ברחבי העולם, והונה העצמי של הקבוצה הוא כ-1.8 מיליארד דולר. עושרה של אל-ברכה מאפשר לה להשקיע כספים רבים במטרות איסלאמיות שחלק ניכר מהן מדיר שינה מעיני הממונים על הביטחון במדינות שונות בעולם. על-פי דוחות מודיעיניים ממספר מדינות, הקבוצה קשורה באופן הדוק לתשתית הפיננסית של אל-קאעידה והייתה מעורבת בין היתר במימון הפיגועים במגדלי התאומים. בכל אופן, גם בקבוצה הענקית הזאת ממתינים לפתיחת הבנק החדש של ה-OIC. עדנאן אחמד יוסף, מראשי אל-ברכה, אמר בריאיון לבלומברג כי לבנקים האיסלאמיים אין כיום מספיק כספים כדי להשקיע בפרויקטים גדולים או להנפיק כמויות משמעותיות של סוקוק, איגרות חוב איסלאמיות, והביע תקווה כי הבנק החדש ימשוך גופים מערביים חזקים, כגון HSBC ואחרים הפעילים ממילא באזור, להשקיע יותר בבנקאות האיסלאמית. מועין אל-דין מעלם מדובאי מקווה גם הוא כי המציאות תשתנה, אך לדבריו "המגעים להקמת בנק חדש ב-OIC החלו עוד לפני 5 שנים וכל עוד אינני רואה בעיניי את פתיחתו, אינני מאמין". אז מה בעצם קורה כאן? ה-IDB נחשב עד עתה לאחת מספינות הדגל של הבנקאות האיסלאמית. בהחלט מפתיע לשמוע כי הבנק הוותיק מעניק אשראי שלא על-פי כללי השריעה. גם דיבורים על כך שהבנק לא משקיע מספיק במגזר הפרטי תמוהים למדי. ל-IDB יש תשתית מספקת האמורה לטפל בכך, כולל חברת בת לפיתוח המגזר הפרטי. אם כן, מה מסמלים תוכניותיה של ה-OIC בעבור ענף הבנקאות האיסלאמית? ביקשנו מנחום שילה לענות על כך והנה תשובתו: "ב-OIC חברות יותר מחמישים מדינות. ישנו קיטוב בין שיטות שונות של בנקאות איסלאמית - השיטה הנהוגה בסעודיה שונה לחלוטין מהשיטה הנהוגה במלזיה. יש תחרות עזה בין שתי השיטות הללו כאשר כל צד מגייס חכמי הלכה שיתקפו את הצד השני. לדוגמה, חכמי הלכה סעודים תקפו את המתירנות היחסית של הבנקים האיסלאמיים במלזיה בעניין הנפקת הסוקוק ובעניין שימוש בכלים כמו תווארוק (שיטה לפיה הבנק קונה בשם הלווה מוצר בסכום ההלוואה המבוקשת, מוכר את המוצר ללווה בתוספת מחיר ולאחר מכן מוכר אותו במחיר זהה לצד שלישי. א.ג.), שנחשב בעייתי בסעודיה ולגיטימי במלזיה. כתוצאה מהקיטוב הזה, קשה לי לראות כיצד יותר מחמישים מדינות איסלאמיות יכולות להיות תמימות דעים לגבי פעילות בנקאית משותפת, ו"המטרייה" של ה-IDB אינה יכולה ככל הנראה להחזיק תחתיה את כולם, כפי שהליגה הערבית אינה יכולה להכיל את כל הסכסוכים בעולם הערבי ולמעשה הפכה ללא רלוונטית. לדעתי נכנסים גם עניינים נוספים. בנקים איסלאמיים ענקיים כמו אל-ברכה נוגסים באופן בלתי רשמי במעמדו של ה-IDB. בנוסף, ידוע לנו שה-IDB ממומן באופן בלתי שווה - מדינות המפרץ מעבירות אליו הרבה יותר כסף מאשר מדינות אחרות, ויכול להיות שנמאס להן לתחזק בנק שישמש רק למימון חלכאים, נדכאים, רעבים ופליטים, בפרט לאור המהפכות בעולם הערבי. הרי סעודיה לא בדיוק מתלהבת לממן הפיכות בסוריה ובמצרים בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות גופים כמו IDB".