תהליך ביקורת מבנים

תהליך ביקורת מבנים מתחיל עם קבלת הדירה וגילוי פגמים וליקויים בה, לרבות אי התאמות להבטחות בכתב ובע"פ. במצב זה הדיירים מזמינים מומחה לבדיקת הדירה, והמומחה בודק וכולל את ממצאי בדיקתו בצורת חוות דעת מקצועית בנושא ליקויי הבניה. נניח שחוות הדעת היא על סך של 100,000 שקלים. מסמך זה מועבר לקבלן באמצעות עורך דינם של הדיירים, ומוכחש נמרצות על-ידי מומחה הקבלן אשר בדרך כלל טוען כי כל הטענות שבחוות דעת הדיירים - אינן מוצדקות וכי אין כלל ליקויים בדירה. הדיירים, שנואשו מסיכויי ביצוע התיקונים בדירה על-ידי הקבלן המכחיש את הליקויים, פונים לבית המשפט. התביעה מטבעה גבוהה מסכום חוות הדעת לאור מורכבותה ולאור היקפה הכולל נזק לא ממוני, נזק נלווה, וראשי נזק שאין עניינם בחוות דעת מומחה. בסך הכול מוגשת תביעה על סך של 180000 שקלים. לאור הפער בין מומחי הצדדים, בית המשפט ממנה מומחה מטעמו אשר בו ייתן בית המשפט אמון רב יותר. מומחי בית המשפט ידועים כממעיטים וכמבטלים ליקויים, מסיבות שלא כאן המקום לפרט. והנה, לאחר בדיקת הדירה הם מוציאים תחת ידם מסמך - חוות דעת מטעם מומחה בית המשפט, שנניח כי היא מסתכמת בסך של 22,000 שקלים. כמובן שבידי התובעים להגיש שאלות הבהרה ולחקור את המומחה, אך בינתיים ניצבת בפני בית המשפט חוות דעת לפיה סכום עלויות התיקונים בדירה הוא רק 22000 שקלים, ובית המשפט מלכתחילה נותן אמון רב יותר לעורך חוות דעת זו.

בשלב זה, הקבלן חוגג כי הוא יודע בינו לבין עצמו כמה עולה בפועל לתקן ולבטל את הליקויים, והנה, מומחה נייטרלי מטעם בית המשפט - קבע כי מדובר בהיקף מצומצם. הקבלן מכאן ואילך מתחזק בסירובו לתקן את הליקויים, כי מעתה מומחה בית המשפט לימינו, ובנוסף, ככל שמדובר בסכום כה מזערי, מוטב (כלכלית) לשלם מאשר לתקן.

בית המשפט רואה נגד עינו מסמך המציג תמונה שלכאורה היא תמונת מצב אובייקטיבית, ובה עולה כי התביעה מנופחת, מופרזת, לא מוצדקת והדבר מעלה את חמתו על התובעים שמטרידים את המערכת העמוסה של בתי המשפט בתביעות סרק.

זו התמונה - אך האם זו גם האמת?! - לא.

ראשית, חוות דעת מומחה בית המשפט אינה סוף פסוק ואין לקבלה "כזה ראה וקדש". חוות הדעת טרם התגבשה כל עוד לא נשאלו שאלות הבהרה וכל עוד לא ניתנו תשובות להן, ובטרם נחקר מומחה בית המשפט. בנוסף, מה לו לבית המשפט לכעוס על התובעים, שבדירתם קיימים פגמים אשר לדעת מומחה בית המשפט עלות תיקונם 22000 שקלים - והנתבעים (הקבלן או החברה הקבלנית) נמנעים מלתקנם?! מוצע כאן לאפשר לנתבעים להרים את הכפפה ולתקן את הליקויים!, זה זול? אין בעיה, שיתכבדו לתקן בפועל, כל דבר שהוא בר תיקון ואפשרי, וכך יושגו כמה מטרות חשובות בו זמנית:

• הליקויים יתוקנו, והדירה תהיה נטולת ליקויים. בכך תתקיים תרומה חשובה לאיכות המגורים בישראל. הדירה בה מדובר אינה רק לשימוש התובעים והיא עלולה להימכר לאחרים בבוא היום, כך שהדרישה לביטול ליקויים אינה רק למען התובעים.

• יוכח הלכה למעשה האם באמת מומחה בית המשפט צודק בקביעותיו. אומנם הקבלן לא חייב להגיש דין וחשבון על עלויות התיקונים בדירה, אך הדבר יומחש לאור בחינת צוותי העבודה באתר יום יום, ולא קשה לאמוד את ההוצאות של ביצוע התיקונים בפועל ולהיווכח כי הערכת המומחה מטעם בית המשפט אינה ריאלית.

• בסופו של יום, בתום התיקונים, המומחה יצטרך לבדוק שוב את הדירה, ומאז הקבלן מחויב שוב באחריות על התיקונים שביצע, לאמור, אחריותו של הקבלן לתקינותה של הדירה מתארכת בעקבות ההליך המשפטי, וזאת בנוסף לתרומה הישירה שבהליך זה לאיכות המגורים בישראל.

אלא שבפועל ולמעשה, לא תמיד התהליך של ביקורת מבנים ממוצה עד תומו. התובעים רואים (בטעות) במסמך של מומחה בית המשפט מעין הפסד ולאורו כבר אינם מסוגלים להמשיך במאבק, ומעדיפים את קיצורי ההליכים כהצעת בית המשפט. יש תובעים שכבר לא מעוניינים בתיקונים לאור מכירת דירתם או כוונתם למוכרה. גם בית המשפט מפעיל לחץ על התובעים להסכים לקיצורי דרך משפטיים שיאפשרו לבית המשפט לתת פסק דין מיידי לאור חומר הראיות שהצטבר בתיק, לפעמים אפילו ללא תשובות לשאלות הבהרה, לפעמים ללא חקירת המומחה. במאמר מוסגר יובהר כי כאשר מתאפשרת חקירת מומחה בית המשפט ולעתים גם חקירת מומחי הצדדים, מגיעים לפסק דין המתקרב לסכום התביעה ומכל מקום לא כה מרוחק מסכום זה, אלא שכאמור, יש מכשולים בדרך, מכשולים הפוגעים באיכות הבניה במדינת ישראל, עליהם מומלץ לדלג בתבונה ובחוכמה - והדבר גם אפשרי.