במהדורת החדשות של ערוץ 2 בשבת שודרה כתבה על הפרדת נשים-גברים קיצונית בקרב החרדים. בכתבה של דנה וייס הוצגה ההקצנה בהפרדה שמתבטאת באוטובוסים שבחלקם גברים מקדימה ונשים בחלק האחורי, ויש גם קווי מהדרין לגברים ולנשים בנפרד. אומנם בג"ץ קבע שעל חברות האוטובוסים חל איסור להפריד בין המינים, אבל בפועל יש סטטוס קוו ברור לגברים ולנשים בציבור החרדי.
נשים בודדות מתרעמות אך חוששות, כך התראיינה טלפונית גברת חרדית שחוששת להזדהות מכיוון שלדבריה היא מסכנת את חייה. האומנם? ומה אמרה הבחורה החרדית הצעירה למצלמה במרכזה של שכונת
מאה שערים? אותה בחורה שפתחה דף פייסבוק שנועד לחשוף פנים אחרות של חרדים. האם הופעתה בפרהסיה היא שטר הביטוח לבריאותה ולחייה? לא בטוח. די היה לשמוע את דברי הגבר החרדי המבוגר ("לכי לאימא שלך", "אז מה אם היא בקבר, תלכי אליה"), והגברת החרדית המבוגרת שלא התביישה להגיד למצלמה שחוקי המדינה אינם קיימים כי יש את התורה. הלו, גברת! הלו, אדון! אתם שמסתתרים מאחורי הדת, אתם שהולכים שבי אחרי הרבנים, אתם שמקללים בנאצות ובגידופים שאפילו הגויים לא משתמשים בהם ("נאצי") - פה מדינת ישראל. מדינה שמכבדת את כל אזרחיה. אבל לא כל אזרחיה מכבדים אותה.
שלא לדבר על ההטבות וההנחות שהחרדים מקבלים. הן מהמדינה והן מהחברות המסחריות. כמה חרדים הצטרפו למחאה החברתית? אין צורך. הרב אומר לא לחברה מסחרית וכבמטה קסמים נעלמת החברה, אלא אם תיאות לעמוד בתנאים של הציבור החרדי. יש מי שצוחק פה על כולנו. יום-יום ובמיוחד ביום הבחירות. כי בזמן שאנחנו מתלוננים, החרדים מתארגנים. הצבא החרדי מגן על המולדת, שומר עלינו מפני הבאים לחסלנו, משחרר אסורים, מביא בריאות וחינוך, דואג לרווחה ולחינוך, ובעצם דואג לכל. האם ראש ממשלה חרדי ראשון זה רק עניין של זמן?
אני מדמיין מדינה בה ראש הממשלה חרדי. קיצוני. האם נהיה שונים מהאייתולות באירן? נשים תהיינה בממשלה ובכנסת? בתי משפט? בג"ץ? חזון אחרית הימים כן.
אזרח סוג א' ואזרח סוג א"א
ומה עושים מנהיגינו? משתחווים. ההישרדות הפוליטית חשובה מכל. כמה חוששים מנהיגינו ממשאלי עם. והפחד שלהם מתורגם להסברים כלכליים, לוח זמנים, הסברים ותירוצים. כי לא מתכננים קדימה. רק מגיבים, לא יוזמים. פוחדים מהתגובה. כך גונבים אותנו ומקימים מדינה בתוך מדינה. אז ראש הממשלה הוא לא באמת המנהיג.
המסכן צריך תמיד לרצות את החרדים, ולא ייפול. אין פה מספיק תקציב לבריאות? לחינוך? לרווחה? לביטחון? בוודאי שיש, אלא שחלק גדול מתקציב המדינה מופנה למדינה החרדית שבתוך מדינת ישראל. וזה לא ייפתר בדפני ליף בכיכר העיר, ובעצרות המונים ברחבי הארץ. זה ייגמר כשנבין שאין כסף לנהל שתי מדינות. כולנו בוכים על המיסים, השכר, המחירים, הטייקונים ולא שמים לב מי יושב בשקט, מי לא מוטרד. לא יכול להיות שמי שלא עובד, משרת ותורם ייהנה מאותן זכויות של הכלל. ויש כל מיני דרכים להיטיב ולהרע את התופעות החרדיות הקיצוניות שמכרסמות בבסיס החברה.
צריך לקרוא לילד בשמו - יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג א"א. כמו בשוק. ויש כפייה ויש השתלטות ויש חקיקה ויש מיסוי שכולנו משלמים ולא קוראים לו בשם והוא מס חרדים. יש חוקי מדינה ויש חוקי החרדים. בתי המשפט יקבעו, בג"ץ יכריע, והחרדים ינהגו כראותם.
אם יש משהו שיתפוצץ לנו בפנים בזמן שמנסים להתקדם במו"מ להקמת מדינה פלשתינית - זו המדינה החרדית, המדינה שבתוך מדינת ישראל. נשיא המדינה,
שמעון פרס, יפתח השבוע את מושב הכנסת. בפתיחת המהדורה שהזכרתי לעיל ציין המגיש כי אחד הדברים שיאמר הנשיא יהיה מכוון לחרדים. אין לי ספק שכנשיא המדינה דבריו ייאמרו בנועם הראוי, הן מתוקף מעמדו ויותר מכך - מאישיותו. אני מצפה שדבריו של הנשיא, שמעון פרס, יופנמו בציבור. אני משתוקק לשמוע כבר את התגובות לנאומו ביום שאחרי.