כבר מתחילת המחאה הבחנתי במשהו מוזר.
החולצות אדומות היו, דגלים אדומים התנופפו.
חיפשתי את הדגל הלאומי ומשום מה לא ראיתיו,
בנרות מתנופף חיפשתיו,
אולי בכל זאת אמצאנו בפינה נסתרת.
שיערתי ביני לביני שזו דמות המחאה - מהפכה!
החלפת השלטון היום ועכשיו, ועתה התבררה וידועה הסיבה.
הייתה זו החלטתה של "המנהיגה"
האחת והיחידה, שעל פיה יישק דבר - תהליך דמוקרטי? לא בבית ספרה!
התקשורת המאדירה הסתירה את זו העובדה, גם "מעיניה" שלה!
מה לנו ולדגל האדום שמדינה טוטליטרית-סטליניסטית אימצה.
תחתיו רצחה מליונים מאזרחיה, ביניהם יהודים רבים (הרופאים, הסופרים ועוד).
רוצה אני לראות מחאה ללא הופעות של זמרים מהשורה הראשונה.
ללא הסעות מאורגנות חינם, כי אז ניתן יהיה לדעת ולראות לאשורם מי איתם.
אין כל ספק שרבים הגיעו להופעות חינם, במקום לשלם מאות שקלים בקיסריה ובגני יהושע.
מחאה כן, לדיבורים מתורבתים, לא מתלהמים ובוטים.
הצעות לתיקון את הטעון תיקון, והסתפקות בשירה בציבור.
לא לדגל האדום שמייצג שפיכות דמים (מימי מרד הפועלים בארה"ב).
כן לדגל ישראל ושירת התקווה!
ופנייה בכבוד לראש הממשלה.