שירות צבא אנטי-יהודי
כמה צוערים דתיים החליטו לעזוב אירוע בבית-הספר לקצינים, שבו הייתה שירת נשים. כתוצאה מכך החליטו מפקדיהם להדיחם. לאחר בדיקה, חזרו בהם המפקדים מכמה מההדחות, ואילו למודחים הציעו לחזור לקורס הבא.
הכשרת קצין עולה כסף רב, ואינה משחק ילדים. לכן, לא ברור לי מה כוונת אל"ם ערן ניב, מפקד בית-הספר לקצינים, שהתראיין בבמחנה, והסביר את עמדתו - במסגרת מסע צלב של הצבא נגד עמדת החיילים הדתיים, שנרתמו אליו, בין השאר, הרמטכ"ל בכבודו וכעצמו וראש אכ"א.
"מפקד בה"ד 1, אלוף משנה ערן ניב, אומר כי סוגיית שירת נשים בצה"ל מצריכה רגישות גדולה יותר מתמיד מצד מפקדי צה"ל. לדבריו, לא כולם מסכימים עם הסטטוס קוו שנוצר בנושא זה, אך כולם פועלים לפיו כרגע והשאיפה היא שכולם יסכימו עליו." - דיווח איציק וולף באתר
חדשות מחלקה ראשונה.
ועוד דיווח וולף, כי אל"ם ניב ציין עוד כי במקביל, "מפקדים צריכים לדעת לבצע בחירות נכונות - להבין מתי להתעקש ומתי להתחשב", והוא הביע בפני מפקדי קורס הקצינים הערכה לעמידת הצוערים המודחים על עקרונותיהם.
דברי מפקד בה"ד 1 מלמדים על בלבול, שאחז בפיקוד הצבא האומלל הזה. אם הצוערים ראויים לקצונה - למה הדיחם? מי יממן את הטיפשות? אם לאו - למה יוחזרו לקורס הבא?
כנראה, ההחלטה באה להראות, שלמפקד הבסיס יש כוח, והוא חייב להראותו - בחוסר שכל אופייני לקצונה - לכל, כדי שייווכחו בכוחו. כי אין לו דבר אחר.
ושאלה אחרת - חשובה יותר: למה הדתיים רוצים ורצים לשרת בצבא, שמתנכל לכל מה שהוא יהודי בתרבות ובמדינה (והריסת בתי יהודים היא רק אחד הסימפטומים)?!
שישרתו בצבא חובבי שירת נשים. לצעירים דתיים יש משהו הרבה יותר חשוב לעשות בשלוש השנים המבוזבזות (ובחודשי המילואים המבוזבזים עוד יותר). ואם לא ילמדו תורה - שיילכו להתיישב. זה הרבה יותר חשוב מלכלות את ימיהם בשירות צבא אנטי יהודי.
להציל את החינוך בדרום גבעתיים
ביום שישי יהיה מרוץ גבעתיים. במקביל, מתכוונים מאות הורים של תלמידים בגבעתיים להפגין נגד מדיניות העירייה, שמחלקת אישורי בנייה בעיר, ואינה דואגת להקמת מוסדות חינוך, שיקלטו את ילדיהם של רוכשי הדירות הרבות, שנבנות בעיר.
בעצומה, שפרסמו, כותבים ההורים, כי מצב החינוך בדרום גבעתיים הפך לבלתי נסבל, בית-הספר היסודי "יגאל אלון" הפך לבית-הספר הצפוף ביותר בעיר. כבר עתה לומדים בו יותר מ-800 תלמידים.
כמות הילדים בדרום גבעתיים גדלה משמעותית בשנים האחרונות, והמדובר במגמה, שתימשך גם בשנים הבאות. לדבריהם, "התהליך מבורך, בריא ורצוי לכל שכונה ועיר, אבל על העירייה להיערך, להרחיב תשתיות קיימות ולהקים חדשות, ובפרט תשתיות חינוכיות". לדבריהם, מבנה בית-הספר "אלון" אינו יכול, כבר היום, להכיל באופן ראוי את כל הילדים הלומדים בו. השנה נפתחו כתות א' בנות 39-38 תלמידים בכתה. בשנים אחרות הוצע פתרון בלתי מספק, שאף מסב נזק - פתיחת כתה רביעית ללא תוספת תקציב לבית-הספר, על חשבון רווחת כלל התלמידים.
הצפיפות בבית-הספר "אלון" מתבטאת בכל המישורים: קיים מחסור בחדרים - מעבדות, כתות מחשב, כתות אמנות; קיים מחסור בשעות הוראה ובכוח-אדם (בין השאר, בעקבות כתות שנפתחו באופן לא-תקני); קיימת צפיפות במסדרונות ובחצר, בהפסקות ובקצוות היום נוצר צוואר בקבוק באולם הכניסה ובשערים, "כל אלה הופכים את בית-הספר למקום לא בטוח לילדינו".
וההורים מבהירים, "אם לא תוקם מבעוד מועד תשתית לקליטת מספר התלמידים הצפוי להמשיך לעלות, תעלה הצפיפות בכתות ובבית-הספר, אנו רוצים להתריע מפני פגיעה ברווחת התלמידים והמורים". והם דורשים למצוא פתרון ארוך טווח ובר-קיימא למען איכות החינוך בגבעתיים. והם דורשים: עד שלושים ילדים בכתה; תנאים פיזיים ראויים לבית-הספר; ותקציב הולם (מבחינת שעות לימוד ומבחינת כוח-אדם בהוראה).
ההורים מציינים, כי "אין זו הפעם הראשונה בה פונים ההורים בבעיה זו, אנו דורשים מהעירייה תוכנית ארוכת-טווח ובת-קיימא, שתבטיח את הצלת איכות החינוך בדרום גבעתיים למשך שנים רבות".
תרופה הורסת
כשהייתי חייל, הכריחו אותנו לבלוע פעם בשבוע קאמוקין - תרופה מגעילה נגד קדחת - כל אימת שהגענו לאזורי, שהוגדרו כמוכי-קדחת. אבי ידע לספר על נפלאות הכינין, שריפא אותו מקדחת.
נזכרתי בקאמוקין כשקראתי על נפלאות המפלוקין (mefloquine) - התרופה האמריקנית נגד קדחת. לכאורה, ממלאים חיילים פקודה (לפחות, בצבא מסודר ונורמלי), והם יבלעו גם תרופה מרה, אם תלווה בפקודה. אלא שלמפלוקין התלוו תופעות מוזרות - פסיכוטיות וגופניות - שעוררו ספק רב האם להשאירה ברשימת התרופות.
ואכן חברת רוש, יצרניתה, הפסיקה למכור את התרופה ברחבי ארצות-הברית כבר לפני כשלוש שנים. לפני כשלוש שנים החליט צבא ארצות-הברית להגביל את השימוש בתרופה, והעדיף עליה אנטיביוטיקה מסוימת, שנמצאה יעילה נגד קדחת. בגלל השפעותיה, החליט חיל האוויר האמריקני, כי אנשי צוות אוויר יימנעו מליטול מפלוקין. ואילו
חיל הים האמריקני ממשיך לתת אותה לאנשיו, למרות המלצת הפנטגון להגביל את השימוש במפלוקין.
בעצם, זה סיפור רגיל של תרופה, שאושרה לשימוש, ועם הזמן מצטברים דיווחים על השפעותיה. מול אימת הקדחת, שהורגת מאות אלפי אנשים ברחבי העולם מדי שנה, קצת אי-נוחות אינה חשבת - עד שהצטברו ראיות, כי התרופה מפלוקין, שפותחה בשלהי מלחמת ויטנאם, מסוכנת - למרות יעילותה הרבה כתרופה שבועית נגד קדחת.