הרבה מפגינים פרו-פלשתינים ומבקרי ישראל שמים את דגשם על המענק האמריקני לישראל. מיטשל בארד
מסכם צד אחד של האתוס, באומרו: "הסיוע הצבאי של ארה"ב מסבסד את קבלני הביטחון הישראלים על חשבונה של התעשיה האמריקנית".
כשהסתובבתי בין הקמפוסים בניו-יורק הבחנתי בתחנות הרכבת התחתית בשלט בו כתוב: "הפסיקו את הסיוע הצבאי לישראל" - "END U.S MILITARY AID TO ISRAEL" [ראה בתמונה] - שלט פוליטי חד-צדדי שסובסד על-ידי אקטיביסטים יהודים מארגון ששמו "Two People One Future" - "שני עמים, עתיד משותף".
אף על-פי כן, הקבוצה הזו שכחה כמובן לציין את 'הצד השני' שהוא המענק האמריקני לרשות הפלשתינית. על-פי נתוני משרד החוץ האמריקני, ב-2010 ארה”ב נתנה לרשות 500 מיליון דולרים, שבסה”כ מקבלת את מענק הסיוע הבינלאומי
הכי גבוה ביחס אוכלוסיה לנפש ומה שבטוח - שום דולר אחד לא מושקע חזרה בארה"ב.
מה עם העובדה ש-
74% מהמענק האמריקני לישראל מושקע חזרה בארה"ב על-מנת ליצור רווחים ועבודות לאזרחים בארה"ב? למעלה מ-1,000 חברות ב-46 מדינות!
מדינת אוקלהומה, היא אחת המדינות המקבלות הרבה מהתקציבים של המענק האמריקני לישראל Foreign Military Financing -
FMF הנותן מאות משרות לתושבים באוקלהומה סיטי.
מה עם איזכור לגבי ההסכם של השנה שעברה בין ארה"ב לסעודיה בסך
60 מיליארד דולר, לבניית צי מטוסים חדש?
האמת והעובדות הללו אינן מעניינות את מבקרי ישראל. למעשה, בזמן ההרצאה שלי בקמפוס, בחדר הסמוך היה אירוע שאורגן על-ידי ה-SJP (סטודנטים למען צדק בפלשתין) שקראו "פיוטים" שנכתבו על-ידי פלשתינים, בהם הם מתארים את ה"עדות" של רצח ילדים פלשתינים על-ידי
מתנחלים שחומשו ברובים של המענק האמריקני לישראל. עוד מיתוס ללא ביסוס או אימות למציאות.