הדמוקרטיה של ליברמן ופוטין

השבוע חשף לציבור שר החוץ ליברמן את התוכניות הפוליטיות שלו, כאשר החליט בשמו ובשם כל מדינת ישראל לתמוך בעריץ הרוסי ולדימיר פוטין. בצורה נחושה ובלי עקבות החליט שר החוץ של מדינת ישראל להפנות גב למערב, ולתמוך באויב הגדול של הדמוקרטיה, שתמך גם בארגוני הטרור ועודד את אירן ואת אויבי ישראל. רוסיה בהנהגתו של פוטין מגנה על אירן מפני סנקציות כלכליות, מגנה על בשאר אסאד מפני התערבות בינלאומית, בולמת באופן עקבי יוזמות אמריקניות ויוזמות של נאט"ו למאבק כנגד מדינות סוררות, ואפילו הייתה התומכת הגדולה בהכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. מוזר שדווקא עכשיו כשהעולם המערבי התאגד כדי להיאבק בשלטון הרודני של פוטין, שר החוץ "הנאמן" שלנו החליט להגן על שלטון פוטין, כשהוא מתעלם מכך שהוא פועל נגד ישראל. ליברמן נטש את המחויבות שלו למדינה ללא היסוס והתחבר לפוטין בגלל שיש לו ערכים שגוברים אפילו על "הנאמנות" שלו לביטחון מדינת ישראל, ערכים "דמוקרטיים" מיוחדים שמשותפים לו ולפוטין ויבטיחו לו ולחברו החדש פוטין את היכולת לשלוט.

רוסיה בהנהגת פוטין אומנם פועלת נגד האינטרס של מדינת ישראל כמעט בכל נושא מדיני אפשרי, אבל התרבות הפוליטית של המדינות בתקופה האחרונה דומה מאוד, ולכן מובן מדוע בחר ליברמן לתמוך בפוטין. חוקים כנגד התקשורת, חוקים נגד בתי המשפט וחוקים נגד ארגונים בינלאומיים זרים, היא הטקטיקה שבה משתמש פוטין כבר שנים רבות, כדי לכפות את הדעה שלו על אזרחי רוסיה, ולהבטיח את המשך השליטה שלו על עמו. הטלוויזיה הרוסית נשלטת על-ידי פוטין והמאפיה שלו, את העיתונות פוטין דואג להשתיק באמצעות "העלמת" עיתונאים וסגירת עיתונים, ואת הקהילה הבינלאומית משתיק פוטין באמצעות גירוש זרים וחקיקה שמגבילה פעילות של ארגונים בינלאומיים. השיטות האלה למרבה הצער נשמעות מוכרות לכולנו, מאחר שליברמן בשקט מייבא את השיטות של פוטין, ואת החזון הדמוקרטי שלו לארץ. ליברמן "מנצח על התזמורת כולה" כשהוא מעודד מלחמה נגד כל שומרי הסף הדמוקרטיים, שאמורים למנוע מישראל להפוך לדיקטטורה בסגנון הדיקטטורה של פוטין. המאבקים האחרונים נגד בית המשפט העליון, החוקים הדרקוניים כנגד התקשורת הישראלית, הניסיון להגביל אמירות נגד השלטון והניסיון לחסל ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, קשורים כולם לחתירה של ליברמן להשתלט על השלטון בשם הלאומיות, בדיוק כמו שהצליח לעשות פוטין כבר לפני יותר מעשר שנים.

בוחריו של ליברמן בחרו בו בגלל ההצהרה שלו "בלי נאמנות אין אזרחות", אבל החיבוק של ליברמן לפוטין מעלה ספק גדול לגבי נאמנותו של שר החוץ למדינה. ליברמן בעצמו לא מאמין בסיסמה המניפולטיבית הזאת שעושה מניפולציה לרגשות הלאומיים של כולנו, והא השתמש בסיסמה הזאת רק ממניעים פופוליסטיים. העמידה של ליברמן לצד פוטין שלא רק תומך באופן מוצהר באויבי ישראל אלא גם באופן אקטיבי מספק להם נשק, מוכיחה שליברמן לא ממש מתעניין בביטחון ישראל אלא ברצון שלו להמשיך למשול, באמצעות יישום שיטותיו האנטי דמוקרטיות של פוטין. ליברמן בונה על כך שהשימוש שלו באותן שיטות אנטי דמוקרטיות יזכה לתמיכה רוסית, מאחר שהוא יודע שהעולם המערבי יגן על הדמוקרטיה הישראלית, בדיוק כמו שעשתה לאחרונה הילרי קלינטון.

שר החוץ עשה בחירה ברורה בפוטין על פני אובמה, למרות שנשיא ארה"ב הביעה תמיכה גדולה בישראל ועמד לצדנו בתקופה הקשה הזאת, שבה היחסים בין ישראל לארה"ב לא נמצאים בשיאם. אובמה תומך ונלחם כדי לקדם סנקציות נגד אירן, אובמה יצא נגד הניסיון להכריז על מדינה פלשתינית, אובמה הגדיל את הסיוע הצבאי לישראל, אבל כל זה לא הפריע לממשלת נתניהו "לירוק בפרצופו" של הנשיא האמריקנ ולתמוך בפוטין אויבו המר. חמור מכך שישראל מתנהגת ככפוית טובה כלפי ממשל אובמה, התמיכה של ישראל בפוטין רומסת גם את הערכים הדמוקרטיים האמריקנים הבסיסיים ביותר. ארה"ב מאז ומעולם נלחמה ברודנים וזה חלק מהאתוס על המעצמה הזאת, שעמדה לצד ישראל והייתה הידידה הקרובה ביותר שלנו מאז קום המדינה. תמיכה בפוטין, חקיקת חוקים אנטי דמוקרטיים בישראל, פעילות כנגד ארגוני זכויות אדם ואמירות חסרות שחר כדוגמת "מקרתי צדק", מרחיקות אותנו מארה"ב ומקרבות אותנו יותר לתרבות השלטונית של פוטין. ההתבטאות של הילרי קלינטון, שמייצגת קו מדיני שקול בשלטון של אובמה, שהזהירה מפני הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית הם תמרור אזהרה לכך שההתנהלות "הליברמנית" הנוכחית עלולה לגרום לנו לאבד את התמיכה של ארה"ב ,הידידה הטובה ביותר שלנו. שר החוץ בחר בדמוקרטיה של פוטין אבל נשאלת השאלה האם החברה הישראלית מוכנה ללכת אחריו, לזנוח את הידידים שלה בעולם המערבי, לוותר על הערכים הדמוקרטיים שלנו ולהצטרף לרודן הרוסי שהשתלט על עמו בכוח הזרוע ומסייע לכוחות הרשע שמנסים לחסל את מדינת ישראל?