קבוצה מאוד מסוימת של אנשי אקדמיה ואנשי רוח, השייכים לשמאל הדוגמטי, הפכו עצמם ל"מפגינים מקצוענים" בכל האירועים הלאומיים, הממלכתיים, הציוניים, התרבותיים והממשלתיים, שמנוגדים ל"השקפת עולמם" שמבוססת על התנגדות לכולם.
חבורה של אנשים מתנשאים ויהירים, הרואים את עצמם כ"מיסדר הנאורים החכמים", המטיפים להמונים הניבערים, את עקרונות הליברליזם, ההומניזם, הרציונליזם, הסוציאליזם והדמוקרטיה, שמובילים לאנרכיזים.
חבורה שרואה את עצמה ללא שום הצדקה כשלמות התבונה האנושות, כחוכמה עילאית, כמופת להתנהגות מוסרית ואנושית, וכמודל מדיני ופוליטי שיש לו את נוסחת הקסם לשלום, לביטחון, ולקץ הסכסוך עם הפלשתינים. לכל שאר האנשים אין את התבונה, ההבנה, ההשכלה והחוכמה לדעתם היהירה.
כל מי שלא בדעתה ובטעמה של חבורה זו, הופך אצלם לאספסוף ניבער של אנשים גזעניים, קיצוניים ופשיסטים. כל מינוי, כל שינוי, כל החלטה, וכל רפורמה שאיננה לרוחם וללא הסכמתם של אנשי חבורה זו, הופכת מיד למצעד אוטומטי של צעדות, הפגנות, התנגדויות, מחאות, ועצומות, בליווי הטקסטים הקבועים של הפחדות מלאכותיות: "סכנה לדמוקרטיה"!.
סכנה לניצול הדמוקרטיה ליצירת אנרכיה
אלה תמיד אותם האנשים, שמופיעים תחת שמות של ארגונים רבים ושונים שניפגשים במועדון צוותא, בסינימטק, בבילעין ובנעלין, ובעיתון הארץ. תמיד יש להם "סיבה למסיבה" לאיזו הפגנה ומחאה בגלל "סכנה לדמוקרטיה"!, אלה הם "היורשים" של אותם החוגים מימים עברו שתקפו ושנאו את מפא"י של
דוד בן-גוריון, ואת תנועת החרות של מנחם בגין. אז ועתה אלה הן אותן סיסמאות כזב של הפחדה, כביכול "סכנה לדמוקרטיה". זאת כתוצאה מאובדן ההשפעה שלהם בחברה ובמדינה בהווה כבעבר.
בימים ההם, אנשים אלה כינו את בן-גוריון ובגין כ"פשיסטים אנטי דמוקרטים", ואילו היום הם מהללים אותם כדמוקרטים. בימים אלה מכנים אנשים אלה את נתניהו וברק באותם הכינויים, הם טעו ונכשלו בעבר וטועים גם בהווה.
תפריט המאבקים שלהם ל"הצלת הדמוקרטיה", כוללים את הסיסמאות הבאות:
הכו את נתניהו והצילו את פלשתין.
הכו את ברק והצילו את השלום.
הכו את ליברמן והצילו את הדמוקרטיה.
הכו את שטייניץ והצילו את הסוציאליזם.
הכו את אלי ישי והצילו את הפלורליזם.
הכו את ליבנת והצילו את התרבות.
הגיע הזמן שכל אותם אנשי אקדמיה ורוח יתפכחו מאשליות של אידיאולוגיות נאיביות שהתרסקו. יתנתקו מסיסמאות שהשתעבדו להן. יעברו ריפוי תודעתי מהחלום האידיאולוגי של שינוי מהפכני. ולבסוך שיתחברו למציאות הריאליסטית שבו אנחנו חיים מול שכנינו המאימים על זכות קיומנו. הגיע הזמן שידעו שישנם אקדמאים ואנשי רוח רבים כמוהם אך שונים בדעותיהם.
בישראל אין סכנה לדמוקרטיה!, יש סכנה של ניצול הדמוקרטיה ליצירת אנרכיה של קבוצות שוליים נגד הדמוקרטיה.