לפני שתסגרו, תספרו בבקשה עד 10!

בשעת כתיבת שורות אלו נידון גורלו של ערוץ 10 בממשלה בוועדת הכלכלה של הכנסת. על הפרק - פיטוריהם של 2,500 עובדים וסגירה סופית של הערוץ. ערוץ 10 הגיע, כך נראה, לשעת האמת שלו. אם הממשלה והעובדים לא ישכילו להגיע לעמק השווה, יעלה הכורת על ערוץ 10. משמעות הדבר היא שבמשך זמן רב, שכרגע אין לדעת את אורכו, לא יהיה בישראל עוד ערוץ מסחרי, מתחרה, רציני. לכאורה, אולי נראה לכם שמדובר בעניין חסר משמעות. ערוץ 10, בעקבות חובותיו זה זמן רב, מתחיל לחלות, ומרבית מעובדיו נמצאים באי-ודאות. זה מחזיר אותי אחורה, למלחמה שהייתה בעניין הרצון לסגור את הערוץ הראשון, שהממשלה החליטה כי אין צורך בטלוויזיה ציבורית במדינת ישראל. אז כולנו אמרנו שזה עניין חסר משמעות. דרך אגב, הערוץ הראשון עד היום גוסס ומרבית האזרחים נאלצים לשלם מכוח אגרת הטלוויזיה עבור שירות שחלקים ממנו הם ברמה נמוכה. בנוסף לכך, יש מי שמדמה בנפשו כי הערוץ הראשון הוא בבחינת חטוטרת ישנה בעולם החדש והאמיץ, שבו קיימת רק טלוויזיה מסחרית שהיא גם תוססת, גם בעלת רייטינג, גם משכנעת יותר וגם עושה את העבודה יעילה יותר. אלא שהממשלה לא מבינה שישראל עם ערוץ מסחרי אחד משמעותי, תהיה טרף עוד יותר קל מכפי שהיא כיום בידי אינטרסים של הון ושלטון, שכרגע עדיין ניתן לדבר עליהם בערוץ כזה או אחר. גם כיום, בשארית כוחותיו, ערוץ 10 עדיין מספק תוכניות איכותיות, רחבות-יריעה וחשובות מבחינה תרבותית וחברתית, שאין להן כיסוי שהצופה יקבל אולי בערוץ מסחרי אחר. יתרה מכך, קיומו של ערוץ מסחרי נוסף הוא קריטי להמשך קיומה של שיחה דמוקרטית, אזרחית, שאין סיכוי כי תתקיים ברצינות ובהגינות עם ערוץ אחד במגרש. הסחת הדעת הציבורית המאסיבית, המתקיימת היום בערוצים האחרים כחלק מהרצון להתפרנס, עומדת בניגוד גמור לצורך החברתי העצום בכינון שיחה לאומית ואזרחית, הנקייה משיקולי רייטינג. לפחות במקום אחד חייבים לדבר על מה חשוב יותר מאשר על מה שמוכר. על הממשלה להתנגד להחלטה לסגור את הערוץ בהפקה משותפת של מרבית ממשלות ישראל בשנים האחרונות, שרבות מהן התערבו במינויים מקצועיים בשידור הציבורי, ושל ועדי העובדים המרובים ברשות השידור, ספינת השידור הציבורי שוקעת. זו אומנם בשורה טובה לערוצים מסחריים אחרים ולכוחות הכלכליים העומדים מאחוריהם, אבל זה דומה מאוד לבשורה הרעה של ערוץ 10 על 2,300 עובדים שהולכים הביתה. 350 עובדי חברת החדשות, יותר מ-600 בערוץ 10, ועוד 1,700 שעובדים בחברות הפקה ההשונות זה מחצית מתעשיה שלמה. ערוץ 10 לא מבקש שהממשלה תמחול על חובו, הערוץ מבקש דחייה של שנה, כולל הצמדה וריבית על-מנת שיוכל להשתקם. ישראל עם ערוץ אחד ציבורי, וערוץ מסחרי נוסף אחד בלבד, תהיה לנו חברה ענייה יותר בכל מובן: ענייה בדעת, ענייה בהכרת חלקיה השונים וענייה מבחינה דמוקרטית. הממשלה בישראל ממשיכה להשחית את דרכה, אבל אנו האזרחים לא אשמים בכך. אנו זכאים ורוצים ערוצים מתחרים. אין מונופול לאף אחד! גם לא לממשלה! להחליט על-פי אינטרסים אישיים לסגור ערוץ כזה או אחר. ניתן לסייע לערוץ 10 להשתקם ולקיים כאן טלוויזיה איכותית, רצינית וחשובה, שטובת האזרחים עומדת בראש סדר היום שלה. לשם כך אני, ובטח אחרים, מוכנים לשלם על שירותי כבלים ושירותי אגרה וחיוב וניתוק והוספת ערוצים. אם ישראל חפצה להיות מדינה דמוקרטית, היא חייבת, דווקא בעניין הזה של החלטת הממשלה לסגור את ערוץ 10, להתנגד. עם כל פגמיו וחובותיו של הערוץ, צריך לזכור: לסגור זה קל, לתקן זה קשה, אבל הכרחי. אני לא רוצה להאמין שוועדת הכלכלה של הכנסת דוחה את הבקשה של ערוץ 10 לדחיית החוב ממניעים אינטרסנטיים פוליטיים אולי בגלל התחקיר שנעשה בזמנו על ראש הממשלה בנימין נתניהו. אז למה אנחנו מסכימים לוותר על חופש הביטוי שלנו?