הויה דולורוזה היא המילה הלטינית של דרך הצער, דרך הכאב או דרך הסבל. הויה דולורוזה הוא רחוב בשני חלקים, בעיר העתיקה של ירושלים, שהמסורת הנוצרית מאמינה שהיא הדרך, המסומנת על-ידי תחנות, שדרכה ישו הלך, נושא את צלבו, למקום צליבתו.
הצלב הוא סמל של סבל נוצרי. המסורת ההיסטורית הנוצרית טוענת שישו נשא צלב עץ כבד על גבו במשך יום אחד, הלך, ולפעמים נפל, ברחובות ירושלים, עד שהגיע לתחנה הסופית של מקום צליבתו. לעומת זאת, לאורך 2,000 שנים של הויה דולורוזה היהודית, בתפוצות, היהודים נשאו על גבם, את המגן דוד, סמל הגאווה והסבל הרב.
סבל היהודים נמשך גם בימים אלה
היהודים נשאו על גבם את המגן דוד מאותו יום שהם שוחררו מעבדות ממצרים. הם הלכו לאורך הויה דולורוזה שלהם במדבר סיני כדי לחיות כאומה יהודית בארץ כנען אשר הפכה לארץ ישראל. לאחר חורבן בית המקדש הראשון, הישראלים הלכו בויה דולורוזה לגלות בבבל. לאחר חורבן הבית השני, היהודים גורשו מאדמתם, פוזרו לארבע פינות העולם, ובמשך 2000 שנה הם הלכו בויה דולורוזה של סבל אינסופי, עינויים אכזריים אפליה כנגדם, שהגיע לשיא עם השואה.
כיום, מדינת ישראל היהודית ממשיכה לשאת על גבה את המגן דוד היהודי לאורך דרך אינסופית של סבל ממלחמות וטרור, ועכשיו היא אפילו מואשמת ברחבי העולם כשטנית ורבים אפילו מכחישים את חוקיותה.
העם היהודי קם לתחייה שוב ושוב
ביום שישו מת עבור חטאיהם של כל הנוצרים, מותו שחרר את הנוצרים מכל חטאיהם, אך הסבל היהודי לא הסתיים והם לא נפדו עדיין. היהודים ממשיכים לשאת את סמל הסבל שלהם על גבם ואין סוף באופק שישיגו, אי פעם, את השלום האין סופי הרצוי.
האמונה המסורתית טוענת ששלושה ימים לאחר שישיו נצלב הוא קם לתחייה. העם היהודי קם לתחיה שוב ושוב. היהודים קמו לתחיה מחורבן שני בתי המקדש שלהם וארצם על-ידי עריצים כובשים; הם קמו לתחיה מסבל נוראי אינסופי המסומן על-ידי אירועים של האינקויזיה, פוגרומים, עלילות דם אינסופיות וגרושים, והתחיה הסופית ממשרפות הנאצים ואפר השואה. כעת נראה שתחייתו של העם היהודי במולדתם, מדינת ישראל, אינה מקובלת על לעולם.
אין אף עם אחר בעולם שדמו נשפך בכמויות כאלה והוא נרדך ללא סוף. אם יהודים לא היו נרצחים בשיטתיות, מספר חברי העם היהודי כיום יכול היה להיות מאה מיליון, ואולי יותר.
כנראה שהעולם חשב, ועדיין חושב, שחיי היהודים הם חסרי ערך. כיום, הצליל ששומעים הוא שלא היה צריך להקים את מדינת ישראל, המקלט הבטוח לכל היהודים. כלומר, כל יהודי אשר הצליח לשרוד מהשואה היה צריך להמשיך ללכת בויה דולורוזה, את צעדת המוות, עד שכל העם היהודי היה נכחד.
ישראל היא התחנה האחרונה בויה דולורוזה של העם היהודי. מעבר לתחנה זאת - מדובר בצליבתם הסופית של כל היהודים.