איטליה ההמומה הפסיקה את שגרת החיים. מאות תחנות הטלוויזיה ברחבי המדינה כמעט לא שידרו דבר אחר בימים הראשונים. בתמונה שהופיעה שוב ושוב בתקשורת נראתה האונייה העצומה מונחת חסרת אונים על החול, מטרים ספורים מסלעי החוף.
"זה זעזוע גדול לאיטליה", אמר לי למחרת האסון כתב העיתון 'לה-רפובליקה', אנדראה סורנטינו. "הציבור האיטלקי עצוב וכועס. מדובר בחברה הגדולה והחשובה ביותר שמקיימת שיט בים התיכון. היא נחשבת חברה אמינה ומשיטה עשרות אלפי נוסעים בו-זמנית בספינות-הענק שלה".
איטליה כולה שואלת מה גרם לקפטן פרנצ'סקו סקטינו לסטות מהמסלול השבועי הקבוע של הקונקורדייה מאות מטרים ולהתקרב לאי בצורה מסוכנת כל כך. מנכ"ל 'קוסטה קורצ'רה', פייר לואיגי פוסקי, פסק שהאשם הבלעדי הוא הקפטן, אבל העיתונות סירבה לקנות זאת. הניצולים סיפרו על חוסר מיומנות משווע של רוב אנשי צוות הספינה, שבמשך שעות ארוכות לא ידעו כיצד לסייע, הודיעו הודעות סרק והדביקו בפאניקה שלהם את הנוסעים.
סורנטינו אומר שהקפטן רצה להרשים את הנוסעים, "לצ'פר" אותם במראה פנורמי של אורותיה המנצנצים של העיירה שעל האי ג'יליו. הוא הפנה את הספינה הענקית - 300 מטר אורכה, 60 מטר גובהה ויותר מ-114 אלף טונות משקלה - לעבר האי ואז היא פגעה בסלע או במסלעת אלמוגים. ביום שלישי התגלתה עובדה מפתיעה שיכולה לשפוך אור על הסיבות לצעדו התמוה של הקברניט. בדף הפייסבוק של פטריציה טיאבולי, תושבת האי ג'יליו, נכתב כמה שעות לפני האסון: "בעוד זמן קצר תחלוף הקונקורדייה קרוב מאוד אלינו". פטריציה היא אחותו של רב המלצרים בספינה, והסברה הרווחת היא שהקפטן ביקש לעשות מחווה לידידו הטוב, רב המלצרים, כדי שמשפחתו וחבריו יוכלו לנופף אליו לשלום מקרוב. שיחת הטלפון שלו למשפחתו שבה הודיע להם כי יצפור לשלום מהאונייה רק איששה את הגרסה הזאת.
האם נכון שהקפטן סקטינו חילץ את עצמו ראשון מהספינה הטובעת, אני שואל את סורנטינו. "זה מה שכוחות ההצלה אומרים. לפחות בין הראשונים. אני יודע שהפינוי הסתיים קרוב לשלוש לפנות בוקר. הקפטן היה על האי כבר ב-11 וחצי. איטליה כולה זועמת עליו".
הקפטן עצמו הכחיש שנטש את הספינה מוקדם, אלא שאז נחשפה הקלטת תשדורות הרדיו שהוחלפו בינו לבין מפקדת משמר החופים בליוורנו. למשמר התברר שסקטינו אינו נמצא על האונייה אלא באחת מסירות ההצלה, והוא הצטווה לשוב מידית ולטפס בסולם לספינה כדי לבדוק את מצב הנוסעים שעדיין התגודדו על הסיפון ולסייע בפינוים. סקטינו נשמע מתחמק מביצוע ההוראה בטענה שהוא מתאם את פעולות ההצלה מסירת ההצלה למרגלות הספינה. המפקד בליוורנו זעם: "מה אתה מתאם שם?! עלה מיד לסיפון! יש שם אנשים שזקוקים לעזרה!" "יש שם חושך", נשמע הקברניט בהקלטה, "ממילא אי-אפשר לראות כלום". מהעבר השני נשמע קולו הלועג של מפקד המשמר: "חשוך לך, סקטינו? אתה רוצה לחזור כבר הביתה?!"
אף שהבטיח למשמר החופים שישוב לספינה, נצפה סקטינו מגיע בסירה אל האי, עולה על מונית ונעלם. כמה מהנוסעים, בהם גם טבח פיליפיני שעבד על האונייה, מוכנים להישבע שראו אותו בגילופין כשהוא ממתין למשקה נוסף בבר, בזמן שהטרגדיה הייתה בעיצומה.
"דבר אחד אפשר לומר לזכותו", אומר סורנטינו, "ההחלטה שלו לסובב את הספינה לאחר שנפגעה ולהטיל עוגן קרוב עד כמה שאפשר לאי הייתה החלטה נבונה, שהצילה חיי רבים. המים בקרבת החוף רדודים וסיכוי גבוה להציל את האנשים היה דווקא שם ולא במרחק רב מהחוף, שם המים עמוקים. ברור שאם לא היה עושה זאת הספינה הייתה יורדת למצולות ומספר הנספים היה גבוה הרבה יותר".
בינתיים הקפטן וסגנו עצורים. הפרקליטות באיטליה שוקלת להעמיד לדין את סקטינו באשמת הריגה.
לעומת הקפטן היה על הסיפון גיבור אמיתי, כפי שמספר הכתב אנדראה סורנטינו. "הגיבור של איטליה הוא דווקא הקצין הראשון מנריקו ג'יאנפייטרוני. אנשים רבים חבים לו את חייהם. הוא היה בין הבודדים שהרגיעו את הרוחות, עבד קשה לחלץ נוסעים שנלכדו בתאים וניסה בכל כוחו לבצע פינוי מסודר. בשלב מסוים, כאשר הספינה נטתה בפתאומיות, ניתק מקרר ונפל על רגלו. הרגל נשברה אך הוא לא הפסיק לעבוד. הוא התרוצץ ברגל שבורה בין המסדרונות ופינה נוסעים מבוהלים. הוא היה הגיבור של אותו ליל בלהות".