אין זה סוד שמרבית חברות התעופה מצויות כיום במשבר כלכלי עמוק. על אחת כמה וכמה בימים אלה של עונת-תיירות שובקת-חיים. זה בהחלט הרגע הנכון לקפוץ על עגלת השפל הזאת.
האמת ניתנת להיאמר שבשל המשבר הגדול בענף התעופה צפוי לתייר הפוטנציאלי כאב-ראש ובלגן בעטיים של תעריפי-טיסות שונים ומשונים הנהוגים בין חברה אחת לרעותה. התעריף הגבוה ביותר שנהוג בהן מאפשר לנוסע גמישות מירבית באשר ליום הטיסה, לזמן השהות, לעצירות שבדרך, או לשינויים בתאריכי ההמראה. התעריף הזול, לעומתו, שחל בעיקר על טיסות השכר, מלווה, בדרך כלל, במגבלות רבות ומצמצם מאוד את מרחב התמרון שלו. אין תמה, אפוא, שעצם ריבוי המחירים, לאותו יעד ממש, מניע רבים וטובים לתור אחר דרכים מתוחכמות להסרת מירב המגבלות ולהשגת המטרה הנכספת של התעריף הכדאי והזול ביותר.
למראית עין נדמה, אומנם, שחברות התעופה השכילו "לחסן" את השוק באמצעות הסכמים בילטרלים משותפים, המותירים מקום מועט בלבד לתחרות ביניהן. אלא שבמציאות שונים הדברים בתכלית. מסתבר שכמעט כל חברות התעופה נתונות במאבק תחרותי קשה של הישרדות, שמושקעים בו משאבים רבים. חזקה על כל אחת מהן שתעשה שמיניות באוויר כדי לזכות בחסדיו של הנוסע הפוטנציאלי. לנוסע שכזה, המבקש ליהנות משני העולמות - גם לחסוך, וגם לזכות במירב הפריווילגיות - לא נותר אלא לאתר את מוקדי התחרות שבין החברות, כדי שיוכל להפיק מנקודות החולשה שלהן את התועלת המירבית.
להלכה ולמעשה
לצורך העניין נדגים חיזיון נפרץ, שבו מתנהלות להן שתי חברות-תעופה משתי מדינות שונות, כשהראשונה היא זו הנחשבת למובילה הלאומית של מדינה מסוימת, ואילו השנייה היא מובילתה של מדינה אחרת. שתי החברות דואגות לחתום ביניהן הסכם דו-צדדי, לפיו ישתפו פעולה בנתיב הטיסה העובר בין מדינותיהן. על-פי ההסכם ימכרו שתי החברות את כרטיסיהן במחיר שווה, יעמידו לרשות הנוסעים את אותו מספר מושבים, וישלמו ממש באותן עמלות לסוכני הנסיעות שבארצותיהן.
לפחות על-פי התיאוריה נראים הדברים מובנים למדי. אלא שבפועל מסתבר שכתוצאה מרמת השירותים, השונה עד למאוד בין שתי החברות, יעדיף קהל הנוסעים לטוס דווקא בחברה הראשונה, כאשר החברה השנייה מצליחה להוביל רק 35% מהתנועה האווירית. או אז תיכנס הנהלתה של זו האחרונה ללחץ אטומי ותגלה, לחרדתה, שהציוד שלה, לסוגיו השונים, הוא בעצם מיושן בהרבה מזה המצוי בידי החברה הראשונה.
שינוי הכללים
אז ממש, כמו במציאות, הפתרון המהיר והשכיח הוא, כמובן, למהר ולשנות, באורח חד-צדדי, את כללי המשחק. שינוי שכזה עשוי להתחיל בהסרת המגבלות המאפיינות את הכרטיסים הזולים, ולהסתיים אפילו בהורדת-מחירים. הכל, כמובן, מתוך הנחה שהעניינים מתנהלים בשקט תעשייתי, ורק עם מספר סוכני-נסיעות שהוכיחו את נאמנותם בעבר לנוסע.
אין ספק שמן הנוסע המתוחכם מצופה להעריך נכונה, על-פי החושים המחודדים שלו, איזו מן החברות, הטסות ליעד שלו, נראית לו "לחוצה" במיוחד. או אז, כל שעליו לעשות הוא לנסות לאתר את הסוכן העשוי לשמש חוליה מקשרת לחברה האמורה. בכל מקרה, מומלץ ורצוי לו לערוך השוואת-מחירים מקיפה של מחירי הטיסות, ובדרך זו לגלות הפתעות. לנוסע מובטח שההטבות, שבהן הוא עשוי לזכות, לא יהיו רק הטבות כספיות. לא אחת הוא עשוי לקבל מושב במחלקה הראשונה, וכשנתיב הטיסה ארוך ומייגע מדי, הוא גם יהא זכאי, בחברות מסוימות, לעשות אתנחתה של 24 שעות בנמל האם של החברה, על חשבונה, ולהמשיך למחרת בטיסה אל היעד הרצוי.
עם זאת, אין, כמובן, לשכוח שבשיא העונה, או לפני חגים, כשהביקוש לטיסות גדול מדי - אין לתחרות שבין החברות כל משמעות. בסופו של דבר יש הרי לכל אחת מהן הקליינטורה שלה. לכן כדאי לזכור שעונת הצ'ופרים היא אך ורק בתקופות השפל.