כיצד יש לנהוג כאשר שני הצדדים מעוניינים ברישום?
כאשר הן הגבר והן האישה מסכימים לרישום הגבר כאבי הילד במשרד הפנים, וכאשר לילד טרם מלאו שלוש שנים, מספיקה הסכמת האב והסכמת האם בלבד לצורך הרישום הרשמי.
אולם, אם לילד מלאו 3 שנים, יש לפנות לביהמ"ש לענייני משפחה לשם קבלת צו המורה למשרד הפנים לרשום את הגבר כאבי הילד.
צו כזה יינתן על-פי רוב רק לאחר קיומה של בדיקת אבהות שהוכיחה כי הגבר הינו אכן אבי הילד.
איזה גוף יכול להורות על ביצוע בדיקת רקמות?
כיום, לאור חקיקת חוק חדש ששמו "חוק מידע גנטי", על האישה לפנות, בשם הקטין, לביהמ"ש לענייני משפחה בתביעת אבהות כנגד האב הנטען, שכן רק בית המשפט זה הינו הגוף המוסמך כיום להורות על מתן צו אשר יחייב הגבר בעריכת בדיקת רקמות.
בדיקה זו הינה למעשה בדיקת דם פשוטה, במהלכה ניטלות דגימות הן מהגבר והן מהילד.
יובהר כי בדיקה זו הינה הבדיקה האמינה ביותר כיום והיא נותנת תשובה חד-משמעית בנוגע לאבהות האב הנטען על הקטין.
מה ניתן לעשות כאשר האב הנטען מסרב לעריכת הבדיקה?
כאשר האב הנטען מסרב לעבור בדיקה זו, בטענה כי אינו האב, הרי שביהמ"ש יכול, במקרים מסוימים, לחייבו לעשות כן, לאחר ששוכנע כי קיים סיכוי סביר כי הגבר הינו האב, ולאחר ששמע את טענותיו בעניין.
יובהר כי אף שביהמ"ש לענייני משפחה יכול ליתן, כתנאי לרישום, צו המורה לאב הנטען לערוך בדיקת רקמות ללא הסמכתו, הרי שלא ניתן לחייבו לעבור את הבדיקה בפועל.
האם האב הנטען יכול לסרב למלא הצו?
כאמור, ביהמ"ש אינו יכול להכריח את הגבר להסכים לביצוע בדיקה זו אלא רק יכול להוציא כנגדו צו המחייב אותו לעשות כן.
אם האב הנטען מסרב למלא הצו ולעבור הבדיקה ללא כל סיבה, הרי שדבר זה הינו חשוד, וביהמ"ש יתחשב בסירוב זה בפסיקתו.
לעיתים, כאשר קיים סירוב של האב הנטען לביצוע הבדיקה ללא כל סיבה טובה, וכאשר האישה מביאה ראיות נוספות, כגון עדים לקשר, תמונות, הוכחות לחיים משותפים שלה ושל הנתבע וכיוצ"ב - ביהמ"ש יכול יפסוק את אבהותו של האב הנטען אף ללא תוצאות בדיקת רקמות, הכל ע"פ נסיבות העניין ורמת הראיות המובאת בתיק.