על מה יצא הכעס? בבית הדין הצבאי בקריה מתקרב לסיומו משפט המתנהל זה שלוש שנים נגד ארבעה מפקדי מילואים, ביניהם ראש מטה של אוגדה ומפקד גדוד. הארבעה, אנשי יחידת מילואים של פיקוד הצפון, מואשמים באחריות לתאונת נגמ"ש ברמת הגולן, שאירעה לפני ארבע שנים, ובה נהרג הנהג רב-סמל אסף וקסמן ז"ל. הזוטר שבהם הורשע לאחרונה במסגרת הסדר טיעון בגרימת מוות ברשלנות, ונדון לכמה חודשי עבודות צבאיות, למאסר על תנאי ולהורדה לדרגת טוראי. בעניינם של שלושת הנאשמים הנוספים טרם התקבלה החלטה. התאונה אירעה לאחר שווקסמן, ששירת בכוח מודיעין של חטיבת שריון, נדרש לנהוג בנגמ"ש בשל מחסור בנהגים. הוא התריע בפני מפקדיו כי אינו מיומן די הצורך, וטען באוזניהם שהפעם האחרונה שנהג בנגמ"ש הייתה תשע שנים קודם לכן, לאחר שעבר קורס של מספר ימים במסגרת שירות החובה. וקסמן נדרש לנהוג בכל זאת, וכשהתהפך הנגמ"ש הוא נמחץ תחתיו למוות. לאחר האסון הוקמה ועדת חקירה צבאית. ממצאיה פירטו שורת כשלים מקצועיים שהובילו לתאונה הקטלנית. נוסף על כך שווקסמן נדרש לנהוג בלי שעבר רענון נהיגה, נמצא בין היתר כי לא נבדקה מראש מידת התאמתו של השטח לכלי הרכב שהשתתפו באימון. בני משפחתו של וקסמן, שחקרו את האסון באופן עצמאי, טענו כי גם באימון שערכה היחידה של אסף שנתיים קודם לכן בצאלים, הוא לא השתתף בשל לימודיו האקדמיים. לדבריהם, הנגמ"ש שאסף נהג בו אופסן במשך שמונה שנים במחסן של פיקוד הצפון, וחגורות הבטיחות היו קשורות באזיקונים, ולפיכך החיילים לא נחגרו כפי שדורשות הפקודות. בראיונות לאחר פרסום ממצאי התחקיר אמרו במשפחה כי "מדובר ברשלנות פושעת שגרמה למותו של אסף ולא בכשלים או ליקויים". האב, לאון, דרש שיינקטו צעדים פיקודיים נגד הקצינים האחראים לרשלנויות. בצה"ל אכן בחרו לנקוט צעדים פיקודיים, ולא להעמיד את המפקדים לדין. ועדת החקירה קבעה כי יש להדיח את מפקד פלוגת המילואים מתפקידו ולרשום הערה פיקודית לשני מפקדים נוספים. הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי ואלוף פיקוד הצפון דאז גדי אייזנקוט החליטו לאמץ את ההמלצות הללו. אלא שהפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, תת-אלוף אביחי מנדלבליט, בחר בעקבות חקירת מצ"ח לא לקבל את עמדת ועדת החקירה, וקבע כי המפקדים בכל שרשרת הפיקוד, מראש מטֵה האוגדה ומטָה, יועמדו לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות. מדובר בכתב אישום החמור ביותר שהוגש בצה"ל בשנים האחרונות עקב תאונת אימונים. משטח האימונים, ומחיי העבודה והמשפחה שלהם, הושלכו לספסל הנאשמים בבית הדין הצבאי ארבעת המפקדים: אלוף-משנה שלומי כהן, שהיה ראש מטה אוגדת המילואים בזמן שאירעה התאונה; מפקד הגדוד, סגן-אלוף ב(מיל.) אסף רפלר; מפקד הפלוגה, רב-סרן ב(מיל.) דודי קלנר; ומפקד הנגמ"ש, סמל-ראשון ב(מיל.) יפתח ניב, שכאמור הודה במיוחס לו. הרמטכ"ל אשכנזי, שסמך ידיו על התחקיר עוד לפני פתיחת המשפט, קיבל לידיו בקשה בחתימת עשרות מפקדים ב(מיל.) לעצור את ההליך המשפטי. הם טענו שהידיעה המתמדת שחרב המשפט הפלילי מונפת מעל ראשי המפקדים תגרום לנזק לתחקירים המקצועיים. אשכנזי לא עשה דבר בעניין, והפרקליטות הגישה את כתב האישום.

במשפט המתנהל מייצג את הפרקליטות הצבאית עו"ד נדב ויסמן. הוא טען בפני הרכב השופטים כי המפקדים, ובראשם מפקד הגדוד, התרשלו בהכנת התרגיל. לדבריו הם לא למדו, או לפחות לא קיימו, את הוראות הבטיחות לחיילים – ורשלנות זו הביאה למותו של וקסמן. בין היתר מצביעה הפרקליטות הצבאית על התרשלות בהעברה ובאכיפה של ההנחיה לחגור חגורת בטיחות. מנגד, עורכי דינם של המפקדים מנסים להוכיח כי נעשתה עבודת הכנה רצינית, מקצועית וערכית – ואפילו מעבר למצופה מפיקוד ראוי. מעדויות מפקדים במילואים במשפט עולה כי מפקדי מילואים אינם בקיאים בכל רזי הוראות הבטיחות, בייחוד אלה שניתנו בשנים האחרונות, וכי מעבר להוראה המחייבת נהגי נגמ"ש לחגור חגורת בטיחות, לא הובאו לידיעתם עוד הוראות רבות אחרות, דוגמת זו האוסרת לבצע נקירה בגמר פעולת בדיקת הנשק האישי. כל זאת, כיוון שאין בצבא שום גוף המנחיל למפקדי המילואים בצורה מסודרת ומבוקרת הנחיות והוראות בטיחות חדשות המופצות בקרב מפקדים בצבא הסדיר. אחד העדים שהופיעו בחודשים האחרונים בפני בית המשפט היה האלוף ב(מיל.) ישי בר, שסיים לאחרונה את תפקידו כמפקד גיס בפיקוד צפון ואף עמד בראש בית הדין הצבאי לערעורים. הוא אמר כי "כאשר מדובר בהוראות שכבר הוטמעו בעבר וחל בהן שינוי, חובה על מי שמשנה את ההוראות להביא לידיעת המג"ד או הגוף המתאמן את השינוי. בעולם המעשה הפיקודי, אין מג"ד בצה"ל שמכיר את כל הוראות הבטיחות. יש רטוריקה ויש פרקטיקה. חייל בגדוד מתאמן אחת לשלוש שנים, וצה"ל צריך להיות מוכן לפעול בחירום. מג"ד צריך להיות מוכן לצאת מימ"ח ולהתייצב בקו עמדות על-מנת להגן על ביטחון ישראל. "מה שעולה כאן לדיון", הוסיף, "זה כשלים ברמה מערכתית, ולא הגון להפילם לפתחו של המג"ד. למג"דים של היבשה יש חובה ואחריות. לא צריך את טענות הפרקליטות הצבאית כדי שמג"דים ידעו מהי בטיחות. הפרקליטות הצבאית אינה מבינה את הוויית עולם המג"דים". עוד אמר בר כי "יש בעיות ארגוניות להפיץ הוראות בטיחות לרמות הנמוכות; המערכת לא נתנה את המשאב הזה". בעדות נוספת שנשמעה במשפט אמר ראש מחלקת בטיחות ובקרת האיכות במפקדת זרוע היבשה, אלוף-משנה גברעם הגלילי, כי "לא לכל תקלה יש אשמים, ומקרה זה לדעתי נכלל בקטגוריה זו".

במכתב ששלחו, כאמור, מפקדי חטיבות וקצינים במילואים לרמטכ"ל בני גנץ, הם טוענים כי החלטת הפרקליטות מבטאת חוסר הבנה של השדה המבצעי, ומובילה לפגיעה בתהליכי בדיקה והפקת לקחים. הם מציינים שוועדת החקירה לא מצאה סיבה להורות על אשמה חריגה נגד דרגי הפיקוד העומדים למשפט. הכותבים מזכירים שמדובר באימון שנערך בימים של כוננות גבוהה בצפון במטרה להכשיר את הכוח לנסיעה בציר אופרטיבי. לטענתם, התאונה אירעה לאחר שנים שבהן שבתו גדודים רבים מאימונים, ולאור האיומים שהתפתחו היה זה הכרחי ומתבקש לבצע מאמץ לצמצום פערי כשירות ולכן החליט הגדוד ליזום אימון שאושר ע"י האוגדה באחריות הרמ"ט. במכתב מועלית שורת הצעות מעשיות. המפקדים מבקשים מגנץ להורות על תהליך בדיקה והפקת לקחים מהפרשה, כדי לחזק את כוחן של ועדות החקירה. עוד הם מציעים לבחון את האפשרות שבמקרים מסוג זה, תידרש הפרקליטות להיוועץ באלוף פיקוד ובמפקדי חילות לפני שתחליט לגשת למישור המשפטי הפלילי; להכשיר מפקדי שטח לכהונה בפרקליטות הצבאית, כדי שתהיה שם הבנה טובה יותר של השטח; או להקים גוף חקירות עצמאי בראשות אלוף, מעין גוף עוקף הפרקליטות הצבאית. "המשפט הזה מוביל לפגיעה קשה במפקדים עצמם ובמוסד התחקירים ועדות החקירה, שהרי הם הוקמו כדי לאפשר טיפול באירועים מחוץ לבתי המשפט", אומר אלוף-משנה ב(מיל.) משה פישר, חבר פורום המג"דים והמח"טים במילואים. "הפרקליט הצבאי טעה בהחלטתו שלא לסמוך את ידיו על התחקירים שנעשו אלא לפנות לאפיק משפטי. בעבר ידע מנדלבליט לא לעסוק בסוגיות דומות, כי כאשר מדובר בתקלות במהלך היערכות מבצעית המשקל הוא אחר גם אם ישנן טעויות". הנאשמים, הוא מזכיר, הם אנשי מילואים, אנשים שבאו לתרום והנה הם נזרקים לבד לזירה בלי גיבוי צה"לי. "אלה אזרחים שמגיעים לימי דיון ומפסידים ימי עבודה ופרנסה כי מישהו צריך לממן את כל הוצאות המשפט האלו. באכ"א לא נותנים להם ימי מילואים שיכולים לזכות אותם בשכר שלפחות יפצה על עוגמת הנפש במלחמה שהם מנהלים על טיהור שמם". יהודה וגמן, אלוף-משנה בדימוס ומחבר הספר 'מבצעי כוחות היבשה', סבור שהתאונה נבעה מתקלה שאינה בגדר מעשה פלילי, וחושש שהמשפט יוביל להתגברות התסמונת של ההתנערות מאחריות, הפושה לדעתו בצה"ל. "מפקדים שרואים התנהלות כזו יפסיקו לבצע אימונים ברמת סיכון גבוהה וישאלו את עצמם 'למה אני צריך את זה?' הם לא ייקחו אחריות על כלום, או לא ייקחו שום סיכון, לא אימוני לילה ולא אש חיה. ואז ביום פקודה אף אחד לא יהיה מוכן. במקום שלא לוקחים אחריות, רמת הביצוע תרד, וכך תיראה המלחמה הבאה". גורמים צבאיים דוחים את טענות הקצינים ואומרים כי הפרקליטות הצבאית אמונה על אכיפת הדין בצבא ואינה תלויה בגורמי הפיקוד. "בקבלת החלטה אם להגיש כתב אישום, הפרקליטות הצבאית פועלת על-פי דין בהתאם לשיקול דעתה המקצועי", אמר אחד הגורמים. "במקרה זה, לאחר בחינה מקצועית ועניינית של חומר הראיות, הוחלט להגיש כתב אישום נגד המפקדים האחראים על האירוע". מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "העצומה התקבלה בלשכת הרמטכ"ל, והתשובה תימסר לפונים באופן ישיר ולא באמצעות כלי התקשורת".