המשפט "מדינת ישראל תעשה הכל" נשמע מעט ציני בשפתנו היום, הספר המצוין של ברגמן בוחן אמירה זו לעומקה על בסיס מספר רב של פרשיות חטיפה של חיילי צה"ל ושל אחרים.
המסקנה הסופית שלי היא שהיו מקרים בהם מדינת ישראל אכן השקיעה מאמצים אדירים בפענוח מקרי חטיפה מסוימים ולא חסכה בממון ובאמצעים כולל סיכון חיי אדם להגעה לאמת. הבעיה המרכזית היא שבאותם מקרים תהליך השקעת המאמץ היה מאוחר מדי ובסופו של דבר לא הניב את התוצאות המקוות. היו כמובן גם מקרים אחרים בהם התנהלות המערכת הייתה לא נכונה.
בנוסף מקרי חטיפה שפוענחו ע"י מערכת הביטחון על-פי הספר נשארו כמקרים פתוחים כלפי הציבור בישראל בגלל סיבות שונות, לחצים של משפחות החטופים, חוסר החלטה של המערכת, אי החלטה של מנהיגים וכו'.
לטענת ברגמן קבע הצבא באמצעות וועדה שחקרה את הנושא בצורה מעמיקה כי רון ארד אינו בין החיים אבל נמנע מלהכריז עליו כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע בגלל החלטה / אי החלטה של שרון כראש
ממשלה. מצב דומה לטענת ברגמן מתקיים עם נעדרי קרב "סולטן יעקב" ממלחמת לבנון הראשונה. גם שם לטענתו המערכת יודעת כי הם חללים אבל נמנעת במשך שנים מההכרזה הרשמית.
כך נותר הציבור כולו בישראל בתקוות שווא (לטענתו של ברגמן) כאילו הנעדרים יום אחד יחזרו לבני משפחותיהם ובגלל תחושה זו גם הנכונות הרבה לנהל משא-ומתן עם המחבלים ולשלם את המחירים הנדרשים.
הספר עצמו כתוב בצורה קולחת וברורה. מגובה בעשרות רבות של ראיונות, מסמכים ועדויות, דומה כי ברגמן הגיע כמעט לכל מה ומי שניתן להגיע אליו ולפרסם את הדברים שניתנים לפרסום (ואלה רובם).
נתונים למניפולציה של מערכת הביטחון
המסקנה הסופית די מצערת. במרבית המקרים פעולות שלא נעשות מידית בסמוך לחטיפה לא ניתנות לביצוע חודשים לאחריה. מדינות דמוקרטיות חשופות מאוד לפעולות אם אינן מסוגלות לנקוט צעדים לא דמוקרטיים בעליל. כדוגמה הוא מביא חטיפה של אישיות בכירה רוסית בלבנון שזכתה לתגובה מידית של חטיפת בני המשפחה של החוטפים והריגתם ע"י סוכנים רוסיים, דבר שהוביל לשחרור מידי של החטוף. גם פעולה מידית של נתניהו בשחרור יאסין הביאה מידית לשחרור אנשי המוסד שנתפסו בירדן מהווה דוגמה נוספת לפעולה נחרצת וסמוכה לחטיפה שמניבה תוצאות חיוביות. בנוסף טוען ברגמן כי מידת הצניעות בניהול מו"מ חיונית והמחשבה שאנו יכולים "לתחמן" את הטרוריסטים שאתם אנו במשא-ומתן אינה תורמת בלשון המעטה לקידומו.
מהמידע הרב שמפרסם ברגמן עולה כי אנו האזרחים איננו יודעים דבר בעת שפרשיות כאלה נחשפות ואנו נתונים למניפולציה של מערכת הביטחון ואמצעי התקשורת המסננים ועורכים עבורנו את המידע.
מומלץ מאוד.