גרזן בראשו של מתפלל שעבר ברחוב הנביאים, מארב אבנים המוני מאורגן בדרך להר הזיתים, בקבוקי תבערה על דירות ועל אוטובוס, דקירה ברכבת הקלה - כל אלה, המפורטים בטבלה המצורפת, הם רק מקצת מאירועי הטרור שהתחוללו בבירת ישראל בשבועות האחרונים. פיגועים רבים אחרים לא פורסמו כלל.
על-פי הנתונים הרשמיים של השב"כ, בחודשיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר פיגועי הטרור בכלל, ובירושלים בפרט. כך, למשל, בעוד שבינואר הושלכו בירושלים 14 בקבוקי תבערה, בפברואר המספר קפץ ל-27, ובמארס התייצב על 29. את יידויי האבנים על הרכבת הקלה, על אוטובוסים ועל מכוניות פרטיות לא סופרים בשב"כ. גם לא את המכות וההטרדות.
אנשים שנפצעו מיידוי אבנים אינם נכנסים כלל לסטטיסטיקה החודשית שמפרסם השב"כ על נפגעי טרור. גם בסטטיסטיקות של המשטרה על אופי התלונות המגיעות למוקד 100 מוצנע יידוי האבנים בעל הפוטנציאל הרצחני: הוא מוכנס למשבצת כללית של הפרות סדר ורעש. תלונה על רעש בשעת לילה מאוחרת נספרת כמו זריקת אבנים על-רקע לאומני.
אבל לא יהיה נכון לומר שהמשטרה והשב"כ לא עושים דבר בנוגע ליידוי אבנים. כשהם מכריזים מלחמה על האבנים המעופפות, התוצאות ניכרות בשטח. כך למשל בעקבות גל של תקיפות בעיר דוד, נעשתה עבודת מודיעין מוצלחת שהביאה למעצרן של שתי חוליות בכפר השילוח - ולאחרונה אכן שורר שם שקט יחסי. אלא שבהתאם לחוק הכלים השלובים, בשני מוקדים אחרים - בהר הצופים ובהר הזיתים - חלה עלייה בגובה הלהבות.
מארב אבנים מתוחכם
"הפקירו אותנו. פשוט כך", אומר דרור קליין, תלמיד ישיבת 'מכון מאיר'. תחושת חוסר הביטחון, הוא אומר, אינה עוזבת אותו מאז ההתנפלות המחרידה שחווה לפני שבועיים.
קליין ליווה ביום רביעי שעבר את חברו, שעמד להתחתן באותו ערב. "הוא רצה לעלות לקבר של אמו ביום החתונה. למרות שאני ירושלמי, זאת הייתה הפעם הראשונה שעליתי להר הזיתים. חבר כיוון אותנו בטלפון בזמן הנסיעה, מפני שלא הכרנו את הדרך. סמוך לבית ספר לנערים נזרק לעברנו בקבוק סיד. השמשה הקדמית נצבעה בלבן. ראיתי את הדרך רק ממרווח נקי קטן שנותר בצד השמשה. מיד אחרי הבקבוק החלו לזרוק עלינו מבול של בלטות וסלעים.
"היה כאוס נורא. תחילה חשבתי שיורים עלינו. קפאתי לכמה שניות, ואז שמתי גז והצלחתי להתקדם 30 מטר, עד שנאלצנו לעצור בפקק של מכוניות. הנערים המשיכו לרדוף אחרינו וליידות בנו בלוקים. בינתיים כל החלונות כבר היו מנופצים. לידנו חלפנו אנשים ומכוניות, ואף אחד לא עשה כלום. הצלחתי להשתחל בין המכוניות לאט לאט, ובאותה עת המשכנו לספוג בלטות. החתן קיבל בלטה בראש, וכולו התמלא דם. במשך כל הזמן הזה צרחנו לחבר בטלפון 'לינץ', לינץ'! תזמין משטרה!' אחרי עשר דקות בערך הצלחנו להיחלץ והגענו למלון שבע הקשתות, ואז העזנו לעצור. היו שם שני יהודים ושני ערבים. כולם הזדעזעו וניגשו לעזור לנו, גם הערבים. רק אחרי רבע שעה שם, ואחרי כחצי שעה מתחילת האירוע, הגיעה המשטרה.
"לנו היה נס אדיר שיצאנו מזה, אבל בפעם הבאה יקרה אסון. החתן נפצע בראש ונזקק לתפרים. מבית החולים הוא נסע ישר לחתונה. בסופו של דבר הייתה חתונה מרגשת מאוד. הוא רצה מאוד לנסות להגיע לקבר אמו למרות הפציעה, אבל שכנעתי אותו שיוותר ושבעזרת ה' נעלה בקרוב".
התקיפה של קליין וחברו אינה מחזה חריג. לצד יידויי האבנים, התפתחה בהר הזיתים גם תופעה יומיומית של הטרדות והכאות. "ליד החלקה הספרדית של בית הקברות בהר הזיתים יש ספסלים שבשעות הערב מגיעים אליהם ערבים תושבי א-טור, וכל מי שעובר דרכם הם שמים לו רגליים ומנסים לפגוע בו", מספר יצחק, חרדי שהותקף ביום שני לפני כשבועיים. "כשעברתי שם, מישהו הכה אותי באוזן באגרוף או במכשיר קהה. הותקפתי בעבר כמה פעמים, הגשתי תלונות במשטרה, אבל עד היום לא חזרו אליי להודיע לי שתפסו את התוקף".
מי שאינם מוכנים לעבור על המצב בשתיקה הם דווקא יהודים מארצות הברית, שיקיריהם קבורים במקום. כדי להילחם בחילול הקברים ובפגיעה במבקרים הקימה קבוצה של יהודים אמריקנים את הוועדה הבינלאומית לשימור הר הזיתים. לפני כחודש וחצי הביאה הוועדה לסיור בהר משלחת של ועידת נשיאי הארגונים היהודיים באמריקה, שכללה גם שני חברי קונגרס. חוויית הסיור הייתה אותנטית להפליא, שכן גם על המשלחת נזרקו אבנים.
בדיון בכנסת לאחר הסיור סיפר יו"ר הוועדה מנחם לובינסקי שאביו ניצול השואה קבור בהר הזיתים, שכן זה היה חלומו. הוא אמר שאחיו החליט לפעול לשינוי המצב בהר הזיתים לאחר שקרא את דוח
מבקר המדינה ממאי 2010 שעסק בו. "לפני כמה שבועות הגעתי לחלקה שאבי ואמי קבורים בה, וגיליתי שכל המצבות בשורה שמאחוריהם שבורות", אמר. "אני מדבר עם יהודים מארצות הברית, אבל גם מבני-ברק, מאשדוד, מכל מקום, והפחד משותף לכולם. יש להם רשימה: לעזה לא הולכים, ליריחו אולי לא הולכים, וגם להר הזיתים לא". הר הזיתים, הוא הזכיר, הוא בית קברות פעיל, לא רק אתר היסטורי. "אדם רוצה לבכות על קבר אביו ולא יכול לגשת לשם בלי לחטוף אבן או בקבוק תבערה. איך אנחנו יכולים להשלים עם המצב?"
מאז המצב רק החריף. אין זו רק תחושה סובייקטיבית של המבקרים בהר. גם גורמי האבטחה במקום, שמוצבים שם מטעם משרד השיכון, מאשרים שחלה עלייה במספר האירועים האלימים. רוב האירועים, על-פי גורמי האבטחה, מתרחשים בכביש הגישה להר הזיתים מכיוון הר הצופים.
ממשטרת מחוז ירושלים נמסר בתגובה: "מעצר חשודים נעשה אחרי עבודת מודיעין, ולא תמיד בצמוד לאירועים. בשבועות האחרונים נעצרו כשלושים חשודים בזריקת אבנים בירושלים. למורת רוחה של המשטרה, בית משפט השלום בירושלים נוהג בסלחנות בזורקי אבנים ומשחרר אותם למעצר בית בתואנות שונות, או אף משחרר לחלוטין. אתמול נחנכה נקודת המשטרה בהר הזיתים. בנקודה ישרתו עשרות שוטרים ושוטרי מג"ב, ומטרתה להרתיע את זורקי האבנים ואת אלה שגורמים נזק לבית הקברות, ולאבטח את המגיעים לאזכרות ולוויות".
