שיפודים בפייסבוק (9)

אנו זקוקים לפקחים אם אתה רע לב, לא גמיש, ומבין שהמטרה היא לסחוט כמה שיותר כסף מהנוסעים ולא חה חה חה, ליישם את תקנות הרכבת הקלה, בוא אלינו ותעשה קריירה [פקח שיחזור מנסיעה מבלי שגבה לפחות עשרה קנסות יושעה מתפקידו]. התפקיד דורש: הסתערות על חיילים שלא הגיעו במדים וגביית קנסות מהירים מהם, התנפלות מהמארב על תיירים שהתבלבלו והוצאת כספים מהם, התגנבות מאחרי אימהות שעלו עם עגלה וגביית קנס אי תשלום כרטיס עגלה מהן, ובאופן כללי שימוש באינטליגנציה וברגישות שלך כדי למצוא תמיד סעיף קטן מוסתר שהנוסע לא מילא אחריו כדי לרוקן ממנו סכומי כסף שלא יפחתו מ-180 שקל [הנוסעים רשאים להגיש תלונה. הנהלת הרכבת הקלה תטפל בכל תלונה של הנוסעים ותחזיר להם את הכסף לאחר שהנוסעים ישלחו מסמכים כחוק על נייר מתאים שניתן לקבל במשרדים הראשיים של יצרני המסילה, בצירוף כל הכרטיסים של נוסעי אותו קרון ומסמכים רפואיים המאשרים שלא היה להם חום או מצב נפשי רעוע בעת הנסיעה. התלונה תועבר תוך זמן שאינו עולה על שנה אל הגורמים בהנהלת הרכבת הקלה המטפלים בפניות הציבור בזמן שהם אינם בטיפול בעניינים בוערים יותר].

שלום אסד. תגיד לי, בבקשה, את מי אתה שונא יותר ומי צריך לפחד ממך יותר: אני הישראלי, או האזרחים הסוריים?

- "תראה מאיר, יש לי הרבה על הראש. אגיד בקיצור שיש לנו פתגם כזה: אני נגד אחי, אני ואחי נגד בן דודי, אני, אחי ובן דודי - נגדך. אבל תרשה לי בבקשה להפסיק את השיחה ולהמשיך לירות על בני עמי החצופים. יש לי מזל שאני עדיין יכול לעשות את זה, כי אם אני הייתי נופל בתמימות הומנית לפני שזה קרה למובארק, אז מובארק היה היום בשלטון, כי הוא היה מבין איך ומה לעשות מול אנשים שרוצים לקחת ממנו את השלטון. גם העולם היה רואה שמי שבא במקומו, מסוכן וגרוע ממנו. יש לי פשוט מזל שמובארק וקדאפי נפלו לפני. הבנתי והפנמתי וזה לא יקרה יותר. לא לי".

דיברו השבוע בחדשות הטלוויזיה על הסכומים הכבירים שדורשים אמני המחאה החברתית בבואם להופיע בימי הסטודנט. הזמרים הרגישים מבקשים סכומים הנעים בין 250 אלף שקל וגם יותר והצנועים מבקשים 90,000 שקלים. הזכירו בכתבה את שלמה ארצי, אייל גולן, שלום חנוך ועוד. ארגוני הסטודנטים משלמים, ולא פעם זה רבע מכל התקציב השנתי שלהם. זאת אומרת פחות מלגות לסטודנטים עניים ופחות עזרה לסטודנטים אבודים. מה שמזכיר לי שיחה שקיימתי השבוע עם אחד מראשי ארגון האמנים במטרה לעשות מופע תרבותי כהצדעה לסופרי דור תש"ח. כשהגענו לדבר על גיוס זמרים מוכרים בהתנדבות הוא לימד אותי מהו הכלל: ״עם אחד, לב אחד, בוחטות בצד״. חג שמח מאוד.

לפני כמה ימים הגיעה הודעה מחברת החשמל לידידה שלי שגרה ברמת אביב. ההודעה גם נתלתה גם על כל הקירות בכל הבתים. היה כתוב שביום שני ה-30 במרס יהיו עבודות תחזוקה ולכן תהיה הפסקת חשמל בין 11 בלילה לחמש בבוקר. "מה?" היא טילפנה לחברת החשמל. "שמתם לב לשעה ולתאריך? זה בלתי אפשרי. אולי תזיזו את זה?" "לא נוכל גברתי". "ומה עם האח הגדול?" בחברת החשמל ידעו על מה היא מדברת. הפסקת החשמל נפלה על גמר האח הגדול. גרוע יותר - על שלב הגמר של הגמר. "גברת", ענו לה, "בגלל האח הגדול לא נזיז את תוכניות התחזוקה של חברת החשמל". היא הספיקה לראות את ההדחות הראשונות, אבל בשעה 11 בלילה, בשעה שבבית האח הגדול נותרו שניים בלבד, ועדיין לא נודע למדע אם הזוכה הוא תמיר או קותי, פסק החשמל. "זה מצחיק מאוד", אמרתי לה כשהיא סיפרה לי. "מצחיק? נראה אותך, אחרי שלושה חודשים של ערוץ עשרים". אני לא יודע כמה טלפונים זועמים חברת החשמל קיבלה, אבל לדעתי בפעם הבאה תוכניות התחזוקה של חברת החשמל יתחשבו טוב-טוב במועד הגמר של האח הגדול.