האם "גיוס לכל" יהפוך לסיסמת גיוס מצביעים למפלגות השונות? ואולי קולות החיילים יכריעו את ההצבעה? האמנם אנחנו אכן נמצאים בתחילתו של מסע בחירות? ימים יגידו. בכל אופן, רגע לפני שיגויסו מוחות ההסברה ממשרדי היח"צנות השונים לטובת העניין, יצאתי לגיוס מקורותינו בנידון.
נקודת ההנחה היא שצה"ל הוא הגוף הגדול שעיסוקו המרכזי הוא הצלת נפשות. או במילים של המסמך המכונה "רוח צה"ל" (מתוך האתר הצה"לי הרשמי): "מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה". ורק לשם המחשת העובדה הפשוטה הזאת שזה מה שעושה לנו צה"ל בעצם קיומו, כדאי להיזכר במצבנו לפני שהיה לנו צבא: פוגרומים ורציחות. כשצה"ל בשטח, זה לא קורה.
מספר החיילים שנהרגו בכל מלחמות ישראל והאזרחים שנרצחו בפעולות טרור, הוא פחות ממספר היהודים שנרצחו במשך עשרה ימים בשואה (ונראה לי שהגזמתי במספר הימים, לצערנו הנאצים הצליחו לעשות את בפחות זמן). בשורות הבאות נציץ מעט לכמה מקורות בספרות ההלכתית, שעוסקים במצווה החשובה הזאת שנקראת הצלת נפשות.
מה דינו של "כל היכול להציל ולא הציל"?
בתלמוד (במסכת סנהדרין) קובעים חז"ל: "אם ראית טובע בנהר או ליסטים (=שודד) באים עליו, או חיה רעה באה עליו – חייב אתה להצילו". ולצורך זה, קובעת ההלכה, נדחות הצידה כל המצוות. וגם אם הרבה אנשים הגיעו לזירת האירוע ולצורך קיום המשימה הזאת, עברו כולם על כל מיני איסורים הלכתיים והתברר שבשביל פעולת ההצלה היה דרוש רק אחד מהם, בכל זאת לכולם יש את שכר המצווה של ההצלה!
עוד קובעת ההלכה, שבשביל ההצלה, אין צורך ליטול רשות מבית דין כדי לעבור על איסורים הלכתיים. ומי שמחליט בכל זאת להתחיל להתלבט בסיטואציה טעונה שכזאת, לשאול ולברר ובגלל זה הוא גורם לעצמו להתעכב בפעולות ההצלה, הוא מוגדר כ"שופך דמים"!
ובנוגע לרשימת הפטורים ממשימות שכאלו: על מי בדיוק מוטלת חובת ההצלה? האם כל המגזרים כולם מחויבים אוטומטית? התשובה כתובה בספרו של הרמב"ם: "כל היכול להציל ולא הציל, עובר על 'לא תעמוד על דם רעך'". זאת אומרת שמי שיכול להציל, חייב להציל. והמסקנה המתבקשת היא שפטור מקבל רק מי שלא יכול להציל (כלומר: כל מי שלא קיבל 'גימלים'). הכותרת "הצילו!" פונה לכולם, כולם חייבים להציל!
"מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל"
כל הציטוטים הנ"ל ועוד כל מיני מקורות אחרים, מתייחסים להצלת נפשות של יהודי אחד. שמירה על חייו של מי שנתון בסכנה היא ערך עליון. על אחת כמה וכמה כשמדובר על שמירה והגנה על חייהם של המון יהודים. מדינה שלמה בנידון שלנו. וזה כאמור תפקידו של צה"ל. בלי נוכחות צבאית כאן, מיליוני אויבינו שמקיפים אותנו, לא היו חושבים פעמיים ומבצעים בנו את השחיטות שהיו מוכרות לנו לצערנו בהיסטוריית הדמים של הגלות. כך שלכל המקורות הנ"ל אפשר לעשות "העתק, הדבק". וביתר שאת. כאן מדובר כאמור על הצלת נפשות של מדינה שלמה. מצוות ההצלה כאן (ובמילים אחרות: הגיוס לצה"ל) מקבלת משנה תוקף.
ולסיום כמה משפטים מתוך הספר "פלא יועץ", שחיבר רבי אליעזר פאפו (מי שהיה רבו של רבי יהודה אלקלעי, מראשי מבשרי הציונות. בנימין זאב הרצל, שלא מזמן צוין יום הולדתו, היה הולך מדי פעם, בילדותו, עם סבו לתפילה בבית הכנסת של הרב אלקלעי), בנוגע למצוות ההצלה ולמצילים:
- "כמה יתהלל הגבור בגבורתו... בזאת יתהלל בהציל עשוק מיד עושקו ובהציל גוף וממון יהודי מיד גוי, ולמצווה גדולה ייחשב למציל גוף או ממון ישראל, וקל וחומר אם הוא מציל נפשות לקוחים למות, שהוא מזכה נפשו כאילו קיים כל התורה כולה. שהרי אמרו כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".
ועכשיו שימו לב ליחס הכבוד המיוחד שהוא נותן לאותם מצילים (כיום, כשהציונות התממשה לכדי מדינה שיש לה צבא משלה, אפשר לקרוא להם: חיילים):
- "ועל זה אמרו (בתלמוד, מסכת ברכות דף כז) אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון. כי יש רבים מבני ישראל שנראים לפנים [=כלפי חוץ] ריקנים, אבל יש בידם מצווה זו של הצלת ישראל שבזה הם מכריעים ועוברים את החכמים והגדולים שבישראל (!). והן אמת שאין הקדוש ברוך הוא לוקח שוחד מצווה כנגד עבירה ומשלם להם עונש על כל העבירות שעושים ועל כל ביטול מצווה שמבטלים [=כלומר, אותם שמתעסקים בהצלה, אומנם הקב"ה לא מתעלם מהעבירות שהם עשו. אין כאן סוג של שוחד לאלוקים בצורה של הצלת נפשות תמורת ויתור על עונשים על עבירות שונות], אבל גם כן יש לו [=לאלוקים] שכר הרבה לתת לאנשים האלה שטורחים ועמלים בכל כוחם להציל ישראל מיד הגויים ולהציל עשוק מיד עושקו. מה טוב חלקם ומה נעים גורלם".
כל חייל שהוא חלק מצה"ל, ארגון ההצלה הגדול, באשר הוא, יקבל צל"ש אלוקי.