ראש הממשלה ושר האוצר מתגאים כבר חודשים ארוכים בכך שמצבה הכלכלי של ישראל מעולם לא היה טוב יותר, כשהם טוענים "שהפריחה" הכלכלית שלנו נובעת מהמדיניות הכלכלית "האחראית" של הממשלה. עכשיו מתחיל להתגלות לציבור שהכול היה בלוף, ושהקופה הציבורית התרוקנה בגלל שנתניהו חילק את כל הכסף לבעלי ההון שהשתלטו על המדינה. נתניהו צדק כשהוא אמר שיש צמיחה גבוהה, אבל הוא לא סיפר לאזרחים שהוא מחלק את כספי הצמיחה האלה רק לבעלי ההון שמשלמים פחות מיסים, מנצלים את משאבי המדינה, ועושקים את הציבור. ראש הממשלה הבטיח לאחר המחאה שהוא יסייע למעמד הביניים ויאבק ביוקר המחיה, אבל באותה נשימה הוא חילק את הכסף לבעלי ההון, ולכן היום אין כסף כדי ליישם שום החלטה של וועדת טרכטנברג שהוא בעצמו מינה.
צמיחה של עשירים
כאמור נתניהו צדק כשאמר שהייתה פה צמיחה, אבל הוא לא אמר לנו שהוא מעביר את פירות הצמיחה הזאת בעיקר לבעלי ההון בעוד שאר האזרחים לא קיבלו אפילו פירורים. הפערים החברתיים שנוצרו בישראל הם עדות לכך, כאשר ניתן לראות שישראל הפכה למדינה עם הפערים הכלכליים הגדולים בעולם המערבי. בעוד המאיון העליון בישראל משלשל מיליונים לכיסו, בישראל חיים מיליון וחצי אנשים מתחת לקו העוני כשיותר מחצי מהם הם ילדים. נתניהו הפקיר גם את מעמד הביניים והפך אותנו לבני ערובה של בעלי ההון, שעושקים אותנו בסופרים, עושקים אותנו בבנקים ועושקים אותנו במקום העבודה. מחירי המזון ממשיכים לעלות, מחירי המים החשמל והדלק עלו, מחירי הדיור ממשיכים להיות גבוהים, בעוד המשכורות שלנו ממשיכות להישחק. המחאה החברתית דרשה חלוקה צודקת יותר של המשאבים, אבל מאז ועד היום שום דבר לא הושג. מדד המחירים לא ירד והחברות הגדולות ממשיכות לנצל את הציבור, לא חלה ירידה משמעותית במחיר הדיור, ולא נעשה כלום כדי להילחם בפערים ולהפחית את העוני בחברה. הממשלה גם לא עשתה כלום כדי להגביל את בעלי ההון ולהיאבק ביוקר המחיה, למרות שכבר עברה שנה מאז שפרצה המחאה.
גירעון של העם
נתניהו שוב צודק כשהוא אומר היום שיש גירעון ואין כסף כדי לממש החלטות לטובת החברה כולה, אבל הוא מספר רק חצאי אמיתות כשהוא לא טורח לומר לנו איך נוצר הגירעון הזה. הגירעון הזה הוא לא תוצר של משבר כלכלי או של בזבוז, אלא של מדיניות כלכלית ממשלתית שאינה לוקחת מספיק מיסוי מהעשירים. המלצות טרכטנברג קבעו במפורש שכדי להוביל צדק חברתי צריך לחשוב על מקורות מימון, ולהעלות את המיסוי על בעלי ההון. הטלת מס ירושה, העלאת מס החברות והעלאת המיסוי על השכר של העשירון העליון, היו מגדילים את הקופה הציבורית ומאפשרים התמודדות עם האתגרים הכלכליים שלפניהם עומדת החברה הישראלית. הבעיה שנתניהו רוצה רק לתת לעשירים ולא לקחת מהם, ולכן מה הפלא שהוא מסרב להטיל מיסוי שיכול היה להיות מופנה לצרכים חברתיים. אם אין היום כסף לחינוך, אין כסף להצלת מערכת הבריאות ואין כסף כדי לעזור לאותם ילדים עניים, אז למה לא לוקחים קצת מבעלי ההון. התשובה היא שביבי לא רוצה לקחת מהעשירים, והוא מעדיף להמשיך ולרמוס את החלשים במקום להתעמת עם בעלי ההון.
נתניהו צודק שהייתה פה צמיחה ועכשיו יש פה גירעון, אבל הוא לא מספר לנו שרק בעלי ההון נהנו מהצמיחה ושאנחנו ממעמד הביניים נהיה אלה שנצטרך לשלם על הגירעון. ביבי תמיד ימצא תירוץ לקחת מהחלשים והוא יספר לנו על האתגרים הביטחוניים ועל האילוצים הכלכליים, אבל הוא לעולם לא יספר את האמת שהוא פשוט מעדיף לקחת מהעניים ולתת לעשירים.