כשרוצים להבין מהו צופן של התגלות נבואית, אפשר לפתוח בקריאת שיר של איתמר יעוז קסט מתוך ספרו האור הלבן.
"בְּבֹקֶר כָּזֶה שֶׁהוּא כִּמְעַט צָהֳרַיִם אוֹ עֶרֶב / אֲנִי יוֹרֵד מֵעַל הַמִּטָּה כְּמִי שֶׁמַּגִּיעַ מֵעֵבֶר לַזְּמַן/ וּבִמְקוֹם בָּבוּאַת הַשָּׁמַיִם - עַל קִיר חַדְרִי לְפֶתַע מֻקְרֶנֶת / כְּתֹבֶת אוֹר מִצַּד הַכִּכָּר: כְּעֵין סִימָן".
כך פותח איתמר יעוז-קסט את שירו "קולות מעבר לזמן", שיר מתוך מחזור שירי אמונה, שנכתב בין השנים 2005-2009. מחזור זה פותח את קובץ שירי האמונה של איתמר יעוז-קסט.
פרופסור הלל ברזל בא לבחון את נושא ההתגלות ברצף הדורות - ואת הלב צדים שיריו של יעוז קסט, בשל הקשר המיוחד שיש בשיריו ובעיקר בספרו האחרון "האור הלבן", הקשר שבין שירה אנושית להתגלות אלוהית.
מי שקרא בספרו של יעוז קסט, "האור הלבן", אכן נקלע למחול אור מיוחד, אור של התגלות, והלב התרחב למקרא שיריו. בקובץ 'אור הלבן' נגלו לפנינו, בין דפיו, מחזורים של שירי אמונה לכל אורך הקריירה השירית. המניפה נפתחה במלוא זוהרה וגילינו שירה נבואית, סימני דרך ועקבות של מלאכים, אורות שהובילו את המשורר יעוז-קסט בכיוון האמונה.
בצאת הספר לאור פרסמתי מאמר עליו בעיתון 'מקור ראשון' וכן באתר
מחלקה ראשונה ואף העליתי קווים לחיבור שבין שירים בספרו לבין מופע ההתגלות בספרי הנביאים.
בשיר הפתיחה שציטטנו לעיל, התחושה היא של נביא ברגע האמת של ההתגלות. בין הזמנים, בלב הדמדומים, בין הוויות. המשורר מבקש סימני-דרך, ודרך-החיפוש מגששת ומובילה בין הזמנים בתחושה של אובדן הכיוון, במצב של ערפול-חושים. אולי זאת חווית-היסוד של התחברות לעולם הרוחני. החיבור בין המציאות לאמונה מתחיל במצב-דמדומים, ברגעים של ערפול הגדרות, הירידה מן המיטה החומרית היא דרך של המראה רוחנית מעבר לזמן, ומראה השמיים הופך לאות, כתובת המבשרת מעין התגלות, מתן של סימן-דרך.
ההתחברות למצב האמוני היא קשר בין שמיים וארץ, מעין סולם יעקב. המשך השיר סוחף אותנו לטשטוש תחומים בין כתובת עתיקה ונושאת גורלות לבין זוהר הפרסומת. המשורר מתאר מצב שמוכר לנו מחזיונות הנביאים: אין גבולות, אין תחומים, העולמות נושקים, הנשמה ממריאה.
וכך כתב איתמר יעוז קסט בשיר שציטטתי לעיל: "שְׁעַת יוֹם? שְׁעַת עֶרֶב? בְּמֹחִי מְקִיצִים קוֹלוֹת עֲמוּמִים/ וְדֶלֶת-הַזְּכוּכִית כְּבָר נִפְתַּחַת. אֲנִי פּוֹנֶה לָרְחוֹב וְצוֹעֵד.// עֵץ שֶׁהֵנֵץ - נוֹגֵעַ בְּיָדִי, וְצֵל שֶׁל עָנָף אוֹ מַקֵּל שָׁקֵד..."
פגישה לאין קץ
פרופסור הלל ברזל נקלע למתקפת האור הקדוש של שירי התגלות, ואפשר לומר: הציץ ונפגע. בספרו "שירה והתגלות" יצא למשימה, לצאת ולגלות את הפואטיקה של ההתגלות, והדרך הקסומה כבשה אותו. אפשר לקרוא לפגישה שלו עם סוגי ההתגלות בשירה העברית, פגישה לאין קץ.
הלל ברזל יוצא מחוויות נבואיות במקרא, יורד לשורשיהן, ומפלס דרכו בשירה העברית לדורותיה - ואנו נפעמים מגילויי שירים שהרטיטו את לבבנו, השיר של שלונסקי שנקרא בפירוש כך - התגלות - שירים של ביאליק שיש בהם התפעמות של חוויה נבואית, השיר 'זוהר', שירים של אלתרמן בקובץ 'שירים משכבר', השיר ' הולדת' של אמיר גלבוע שרבים משיריו נוגעים בתורה החסידית. וכך אנו מגיעים לשיר של
לאה גולדברג 'והוא האור, השיר של זלדה 'הכרמל האי נראה'.
פרופסור הלל ברזל מנסה לגלות את צופן השיח של ההתגלות - והוא מחפש את דרכו בשני המסלולים, הן המסלול של כתבי הקודש והחוויה כפי שהיא מתועדת ומתוארת שם, ומצד שני החוויה השירית, ההתנסות בשפת המראות של המשורר, התגלות כשהיא שוכנת קודש בארספואטיקה של המשורר העברי בן דורנו.
שליחות המשורר
פרופסור הלל ברזל לוקח אותנו למסע ברצף הדורות, ברצף השירה, בין גחלי האור של שירת משוררים גדולים בשירה העברית. החוקר ברזל תוהה ומוקסם, מנסה להבין את שפת שירה, שפת החלום. כנווד בדרכי הפלא הוא מנסה למצוא את הקשר בין החוויה המכוננת של ההתגלות הנבואית לחוויה של השליחות השירית, שליחות המשורר.
מושכים את הלב הניתוחים שלו בשיח שבין איוב לרעיו, הניתוחים של חלומות בספר הספרים כמו חלומות פרעה ויוסף או המראות של בלעם - ואנו זוכים לניתוחים מופלאים בנושא שירת ההיכלות והפיוטים וכן שירת הקודש. תמצאו בספרו של הלל ברזל ניתוח, לדוגמה, של השיר 'מלאכים ממליכים' פרי עטו של רבי משה אבן עזרא:
"מלאכים ממליכים, מעריצים בכל פאות / מקדישים, מרעישים, מרגישים ברוב תשואות".
וכך נוגע אזמל המבקר של ברזל באותה שירה פלאית, בניתוח אותן מלים נעלות לתיאור מראות נוראי הוד- ואנו זוכים לחוויה של הבנת השפה כצופן בחיזיון של פלאות, כחלק ממעמד אקסטאטי: מזמורים שיש בהם הד לאווירה של מסתורין, לסערת נפש שכולה חיל ורעדה.
כתבי הקודש ופיוטי התפילה זוכים לניתוח מרתק- וכל זה רק הכנה להבנת השירה העברית. ניתוחי המראות הנבואיים הם הכנה לקראת ניתוח שיריהם של אלתרמן ושלונסקי, דליה רביקוביץ, אסתר ראב ועוד.
הניסיון להבין סמלים מסורתיים וסמלים ארכיטיפים, והקשר בין אותו שיר נפלא, עוד חוזר הניגון למהות השליחות. הניגון הוא חוויה אישית לקראת שליחות קדושה, ההחלטה של המשורר לצאת למחוז כיסופים רחוק.
מניתוח שירי ההתגלות של משוררי העבר יוצא הלל ברזל לניתוח ממוקד בשירי ההתגלות והאמונה של איתמר יעוז קסט. כך למשל הוא מנתח את שיר התאונה וההצלה בנס, ומעלה לפנינו מצב של בין חיים למוות, התמקדות ברגע גורלי, רגע בו הנשמה פועלת באופן עצמאי.
כאן ראוי לתת כמה מלים מאותו שיר התגלות, רגע של חרדת קודש:
ראיתי את דמותך בצלמי שללי, וידעתי:
כל תנועה שבגופי - תנועתך היא
ואתה הוא הדובר בלשונו האדומה של האלם
ומניד לעברי את ראשך
עמוד 189
בספרו חודר ברזל לתוך שבילי האור והזוהר בשירת יעוז קסט, ואנו זוכים לניתוח מעודן לנושא מוטיב הסף בזיקה להתגלות, תיאור ההעפלה המודרגת של המשורר כלפי מעלה, צלילה לטקס 'כל נדרי', המגע בשני העולמות - וניתוחו הרגשי נוגע בראשי המתפללים, בליל יום הדין, בחוויית האני השקוע בעולמו הפנימי מצד אחד, ומצד שני ממריא לגבהים, לאל מלא רחמים. ספרו של הלל ברזל ייחודי מאד, ויש הרגשה שהוא העז ונכנס לפרדס, הציץ ולא נפגע.
ספרו של הלל ברזל חושף בפנינו צלילה לשדות הסמלים השיריים העטופים בהוד של קדושה, ואנו חשים כמי שנלקחים לאותו סולם שבין
שמים וארץ, רואים את הקשר שבין המלים לבין הזוהר האלוהי, מתנודדים במעלות ובמורדות, מנסים להבין את נפש הכותבים הצמאה לפסגה הנעלמת, לחיפוש אחר תפארת הבריאה.
נסיים בשיר של איתמר יעוז קסט. ניתוחיו של ברזל גואלים את שירתו הנפלאה של איתמר יעוז קסט, ומאירים בה אותיות ונשמה, כמו באו לגלות אור ופנימיות גנוזה בתוך העצמות, בתוך הרובד הנגלה. באחד משיריו של יעוז קסט אנו חשים, שאנו נוגעים ברגע מכונן, רגע שבו נוגעת נשמת המשורר - ואיתמר כמו חושף בפנינו אותה אש יוקדת, אותו סוד של השורש הבוער. המשורר כמו תוהה על סגוליותו המנצחת, ואנו חשים כיצד נולד השיר:
ועל-פי רצונו מתהווה גם השיר
ומהדהד הגם כי צל היותנו עלי אדמות
מהסס ורועד.
ספרו של ברזל, עמוד 220.
כך נולד שיר נבואי, כך אנו חשים מה הרגע הקסום של אותה ערגה, ערגה להתעלות אלוהית. וכל זה רק התחלה של דיון בקשר שבין שירה לבין התגלות מקודשת, בדרך להבנת השבילים הקסומים מן הסתום אל המפורש, מן המקודש אל החוויה השירית בת ימינו.
ביום רביעי 16 במאי ייערך ערב לכבוד ספרו של פרופסור הלל ברזל, בבית הסופר, ברחוב קפלן בתל אביב. דברים אלה ייאמרו בהשקת הספר.