5% מהילדים בישראל סובלים מרמות שונות של אלרגיה לחלבוני החלב, אשר מופיעה בדרך-כלל בילדות וחולפת עד גיל חמש. בנוסף, קרוב ל-70% מהאוכלוסיה לוקים באי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) ברמה כזו או אחרת. בשני המקרים נאלצים להיזהר מאכילת מוצרי חלב, ובדרך-כלל זקוקים לתחליפים ולהשלמת הסידן באמצעות נטילת ויטמינים ותוספי תזונה.
אלרגיה למוצרי מזון, מקורה בתגובה לא רצויה של מערכת החיסון לאחד או יותר ממרכיבי המזון ובמקרה של אלרגיה לחלב, במפגש עם אחד החלבונים שבו. האלרגיה באה לידי ביטוי בעיקר במערכת העיכול, הנשימה והעור, אך עלולה להתבטא גם במערכת העצבים המרכזית וברקמות נוספות. בילדים הסימנים האופינים יותר הם נזלת ואסתמה. הסובלים מאלרגיה למזון בכלל ולחלב בפרט, עלולים לסבול מפריחה בעור, שלשולים, עצירות, הקאות ואפילו הלם וחשש לסכנת חיים.
אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) לעומת זאת, היא למעשה מחסור חלקי או מלא, של פעילות האנזים לקטאז שנמצא בגופנו במעי הדק ואחראי לפירוק הלקטוז.
הוא קורה בארבעה מקרים:
- הראשון - מצב נדיר בו תינוקות נולדים ללא לקטאז והתפתחותם מתעכבת;
- השני - מתפתח אצלם מחסור חלקי או מלא בגיל הילדות, בדרך-כלל אחרי גיל שלוש;
- השלישי - אנשים בגילאים מאוחרים יותר שסובלים ממחסור שמתפתח בעקבות מחלות במערכת העיכול;
- הרביעי - אנשים שאצלם עם הגיל פוחת ייצור האנזים. אי סבילות ללקטוז מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים וריבוי גזים. חשוב לציין, כי חומרת התסמינים שונה מאדם לאדם לפי מידת החסר באנזים.