מדינות רבות מאפשרות לאזרחיהן שהיגרו מהן להצביע בבחירות, ומציבות קלפיות בארצות ניכר. אבל נשיא צרפת היוצא ניקולא סרקוזי יצר תקדים: אזרחי צרפת שהיגרו ממנה יבחרו מעתה לאספה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט, צירים שייצגו את הארצות שהן גרים בהן - כאילו היו מחוזות בצרפת. עד כה הצביעו אזרחי צרפת שבניכר בבחירות לנשיאות ולסנאט ובמשאלי עם, אך לא בבחירות לאספה הלאומית. וכך, שבועות ספורים לאחר שהצביעו בבחירות לנשיאות מולדתם, ינהרו שוב לקלפיות 2.2 מיליון אזרחי צרפת שעזבוה ויבחרו נציגים משלהם לפרלמנט, במסגרת הבחירות הכלליות שתיערכנה ב-10 וב-17 ביוני.
בצרפת הפרלמנט נבחר בנפרד מהנשיא, ובבחירות אזוריות. סרקוזי, איש מפלגת הימין-מרכז UMP, הבין שרוב האזרחים בחו"ל נוטים לימין, ולכן יזם ב-2008 את התיקון לחוק הבחירות, המיושם השנה לראשונה. 11 חברי האספה הלאומית (מתוך 577) ייצגו את 11 ה'מחוזות' החדשים; כל מחוז כזה הוא קבוצה של מדינות שיושבים בהן אזרחי צרפת, והם נקבעו על-פי גודלה היחסי של קהילת המהגרים בכל ארץ. בכל מחוז מתחרים מועמדים מטעם המפלגות הצרפתיות, ולעתים גם מועמדים עצמאים.
בחלוקת העולם למחוזות התחשבו גם בניגודים פוליטיים בין מדינות, ולכן ישראל צורפה למחוז אחד לא עם שכנותיה סוריה ולבנון, אלא עם מדינות דרום-אירופיות כגון איטליה, יוון, מלטה, טורקיה והוותיקן. אלא שיותר ממחצית בעלי זכות הבחירה במחוז כולו הם ישראלים, 78,748 איש שנרשמו להצבעה בבחירות - ולכן המפלגות הגדולות בחרו מועמדים שיקרצו במיוחד לבוחר הצרפתי-ישראלי, קרי מועמדים יהודים. עליהם נוספו שני מועמדים יהודים עצמאים, בלתי מפלגתיים.