מאורת נחשים

דם רע זורם בנציבות שירות המדינה. הרושם העולה מהתלונות ומהטחת ההאשמות ההדדית הוא שמשהו השתבש במטבוליזם של הגוף הזה, האמון על שיפור האיכות המקצועית וטוהר המידות של כלל עובדי המדינה. קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר. כבר ב-2006 הגיש מבקר המדינה דוח מטריד במיוחד, אך לא ברור אם הוא הצליח לרפא את הנגעים שפשו בארגון. הגיבורים או האנטי-גיבורים של הדרמה הנוכחית הם יוסף תלרז ואורי כהן. עו"ד תלרז, שכיהן עד לא מכבר כאב בית הדין למשמעת של הנציבות, הודח מתפקידו על-רקע תלונות בדבר הטרדה מינית. עם זאת, תחקיר 'צדק' מעלה תהיות קשות באשר לאותן 'הטרדות' לכאורה: האם היו, לא היו, או רק משל היו. מה שברור הוא שבגינן של אותן תלונות עלומות אב בית הדין מעולם לא נחקר, לא עומת מול המתלוננות, לא נחשף לשום חומרי חקירה ואפילו לא קיבל כתב אישום או פנייה כלשהי מגורם מוסמך. מעורבותו של אורי כהן בתיווך או בהעברת התלונות אומנם לא הוכחה, אך מה שכן ברור הוא שכהן ירש את תפקידו הנחשק של תלרז במהלך שמעלה לא מעט שאלות. אך כדי שלא להקדים את המאוחר, נחזור לפרקים הראשונים של העלילה. ממלא נוסף את רוב הקריירה המקצועית שלו העביר עו"ד תלרז בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון כיהן כסגן הפרקליט הצבאי הראשי, לשם הגיע אחרי שהתפרסם כמומחה למשפט בינלאומי ימי. בשנת 2000 מינתה ועדת האיתור את תלרז לתפקיד אב בית הדין של נציבות שירות המדינה, שהתפנה באותם ימים. חוק הנציבות, חוק ישן משנות ה-60, דרש כי אב בית הדין יהיה עובד מדינה, ולכן נדרש תלרז להשתחרר מצה"ל ולהיקלט כעובד מדינה. שר האוצר, הממונה על יישום החוק, קיבל בעבר החלטה שלפיה המעסיקה של אב בית הדין לענייני שכר היא נציבות שירות המדינה. בנציבות החליטו להעסיק את תלרז בחוזה זמני מיוחד ודרשו מהשופט החדש להגיע אליהם פעם בשנתיים כדי לחדש את החוזה שלו. במאמר מוסגר נוסיף כי בעבר דובר לא מעט על המצב הבעייתי בחוק, שלפיו הנציבות, שהיא גם התובעת בפני בית הדין, היא זו שמעסיקה את השופטים. להמחשה, המצב דומה לכך שפרקליטות המדינה תהיה המעסיקה של שופטי בתי המשפט שמולם היא מופיעה כתובעת. בשלב מסוים תוקן החוק ובית הדין הוצא מתוככי הנציבות, אך בהחלטת ממשלה נקבע שוב שהנציבות תנהל אותו – זאת, מאחר שבית הדין תפקד בעברו כוועדת משמעת ולכן נדרש מחבריו להיות עובדי מדינה. כך או כך, במשך שנים שמרה הנציבות על מרחק ראוי מבית הדין והקפידה שלא להתערב בעבודתו השוטפת, למרות שחוזי ההעסקה של השופטים נוהלו על ידה. המקורות ששוחחנו עמם בהכנת התחקיר טוענים שהמצב הזה השתנה עם מינויו של עורך הדין שעבד בנציבות כיועץ משפטי, אורי כהן, לממלא-מקום נוסף לאב בית הדין. לגרסתם, מי שדחף את מינויו של כהן לממלא-מקום לאב בית הדין הייתה עדנה אלפסי, עוזרתו של הנציב הקודם שמואל הולנדר (ראו מסגרת). המינוי לא היה פשוט, שכן בחוק מוגדר תקן אחד בלבד לממלא-מקום לאב בית הדין. בנציבות העבירו את כהן יחד עם התקן שלו מהנציבות אל בית הדין ללא מכרז, ויצרו למעשה תקן נוסף של ממלא-מקום. בנציבות, אגב, טוענים שהמינוי נעשה לפי הוראות התקשי"ר ואושר בידי שר המשפטים, והם דוחים את הטענות - הן על אלפסי והן על כהן. לטענת המקורות, זמן קצר לאחר מינויו ריכז אורי כהן תלונות של מזכירוֹת בבית הדין נגד אב בית הדין השופט תלרז. התלונות הללו נסובו על יחסו הנוקשה והתובעני של תלרז כלפיהן. על-פי הנטען, אחת התלונות הייתה כי הוא התנה את יציאתן של המזכירות לחופשה בכך שיסיימו את המטלות שהטיל עליהן. המקורות מדגישים כי בתלונות אלו לא היה כל זכר להטרדות על-רקע מיני. התלונות עשו את שלהן, ובנציבות דרשו מתלרז שיוותר על סמכותו כממונה על עובדי בתי הדין לטובת עו"ד אורי כהן, וכך נעשה. כהן מונה למנהלן של בית הדין, לממונה על התקציב ועל כל עובדוֹת השופטים. בנציבות טוענים היום שהסיכום היה על דעתו של תלרז.