"צא מהחדר וסגור אחריך את הדלת". משפט שלווה במבט חד-משמעי. לא הייתי, שמעתי. הזדעזעתי? כן. למה הזדעזעתי? כי כך לא נוהג אדם ברעהו, בוודאי לא מנהל בעובד, וללא ספק אם מדובר באדם מבוגר ומנוסה ממך. נימוסים, ערכים, שירות??? כן, רבותיי וגבירותיי, שירות הפכה לסיסמה חלולה במקומותינו. ארגונים וחברות מתפארים בשירות, קונים תעודות הצטיינות שערכן שווה למחירן. כולנו לקוחות וכולנו רוצים שירות, אך איננו יודעים להעניקו. זה כולל את המנהל החצוף מפתיחת מאמרי, שגם הוא נותן שירות. אז איך אתפלא אם כך נוהג האיש, וזהו הארגון המעסיק אותו? אלה הם מנהליו? אז מה עם עובדיו? בביקורי היום במרפאת חוץ של אחד מבתי החולים הגדולים בארץ פגשתי רופא בכיר שטען שמי שעולה למעלה תמיד רוצה לחרבן על אלה שמתחתיו. מוכר ואמיתי, לצערי. אני מכיר אישית את אלה שעלו למעלה ושכחו מאיפה באו. אני קושר את דבריי אלה למהומה הציבורית כלפי גיוס חרדים, שוויון בנטל, רה-ארגון או סדר ציבורי חדש. הנה פרצה לה מהומה סביב ציבור בתוך החברה הישראלית, ציבור שאינו מתבייש לחיות פה ולא להשתתף בנטל הציבורי. זה לא רק צבא, וצבא זה לא רק מלחמה, זה גם הגנה. אי-אפשר להתהדר באזרחות מבלי לקחת חלק בחובות. לא לעולם חוסן - יום הבחירות קרב ליברמן ידוע בגאוניותו - ללכת עם ולהרגיש בלי. נתניהו כבר מתכנן את הספין הבא, ומופז חוכך ידיים כמנצח. לא אתם, אלא יוחנן פלסנר. לא אתם, כי אתם ישנתם על זרי הדפנה. לא אתם, כי אתם פוליטיקאים רקובים. הממשלה תיפול, לא היום - מחר. כי אף אחד מהפוליטיקאים לא רוצה לשרת את הציבור. מה לעשות שממשלה נועדה לשרת את אזרחיה ולא רק להפך. ומשפצה העם את פיו וזעק "נמאס!", עליכם למצוא פתרונות. הוקמה ועדה כנהוג, ישבה על המדוכה, הגישה מסקנות והמלצות, ואתם חושבים שבכך נסתפק?! הלו, עורו, הציבור אינו מטומטם. לא רק אנשי צבא ראויים פה להנהגה, כי העולם לא מתנהל סביב צבאות בלבד. בהתנהגותכם העלובה וחסרת השכל אתם מרפים את ידינו מול אויבינו. מזלנו שהם עסוקים בבעיות משל עצמם. ליברמן יגייס ערבים, כולנו נגייס חרדים, אידיליה. האומנם? ברור שכל אלה ספינים הזויים של אלה שיושבים בירושלים וחושבים שלעולם חוסן. חכו ליום הבחירות. נזכור לכם את השירות שנתתם לנו. לא מלחמת יהודים - חברה בתוך חברה היו אלה שני החרדים שישבו בהמתנה לצדי וניהלו ביניהם שיחה קולנית בדבר הגיוס, כן או לא. האחד טען שהגיעה העת לשינוי הסטטוס קוו ולגייס חרדים לצה"ל, ולעומתו השני שדאג "מנין יבוא עזרי". עזרי כלומר הכסף. אם לא נשב בממשלה, לא יהיה כסף. נכון מאוד, ידידי המלומד. נגעת בנקודה הכואבת. ישיבתכם בממשלות עד היום הייתה ממניעים כלכליים בלבד. לא רוצה להתיפייף יותר, ראשי ועדות כספים, מענקים, שכר כזה או אחר. אתם דואגים לכסף, רבותיי. צאו לעבוד. אף אחד לא יפריע לכם גם ללמוד, גם לעבוד, גם לשרת בצבא, גם לשלם מיסים, גם להיות חלק מהחברה הישראלית. אני לא רוצה שילדיי יחיו במדינה בה חיים אזרחים פרזיטים. איך יכול להיות שעל מפסק בחדר מיון תלויה מדבקה בזו הלשון: "בשבת יש ללחוץ על מפסק off לפני הוצאת התקע". אמיתי, כן. אתם מכתיבים לכל האזרחים איך לחיות. אם כך, טלו חלק בחובות האזרחים במדינת ישראל. הפכתם את הדת לכפייה ולא היא. זו אינה מלחמת יהודים, זו אינה התלהמות. זו הבנה שיש פה חברה בתוך חברה, עם בתוך עם, ויש גם את אלה הקיצוניים שאינם מכירים במדינה אבל חיים בה. צרפו את הדרת הנשים, המהומות בשכונות המעורבות ובערים השונות, ומה קיבלתם? קשה לפצח את המשוואה? לא קשה אם רוצים לשנותה. אם רוצים להיות קשובים לעם. ההתעוררות הישראלית שגואה פה מאז קיץ 2011 צוברת תאוצה ומקבלת מימדים אמיתיים של חברה המשוועת לשינוי. חברה שרוצה לגדל פה דורות שישרדו ולא יילחמו. במקום לכבות שריפות - הביאו את היום. התרגילים והאיומים נועדו למנוע את השינוי. זה יקרה, אם תרצו ואם לאו. השאלה היא אם אתם תהיו המושיעים או יהיו אלה הנבחרים הבאים.