רשת מורשת

מסרים חינוכיים כל הכבוד לשר החינוך, גדעון סער, על הכללת המורשת בתוכנית הלימודים. והפעם על הכַּוונת: מורשת יהודי אתיופיה. אין ספק שלימוד זה ימלא חלל בהיסטוריה היהודית של הדור האחרון, כאשר עליית יהודי אתיופיה לארץ, במבצעי משה ושלמה, הפכה לנדבך חשוב בה. הוא גם יתרום לקירוב לבבות בין יהודים לאתיופים ולהעלאת דימוי העדה בקרב הישראלים. מעֵבר לכך הלימוד חשוב להטמעת מסרים חינוכיים של העדה האתיופית בקרב התלמידים. הפנמת ערך המשפחה, שהייתה דומיננטית בקהילה, כמו גם השבת הכבוד האבוד לסמכות ההורית, למבוגרים ולזקנים בכלל, כמו באתיופיה. בנוסף פיתוח התודעה הארץ ישראלית, כאשר הזיקה לארץ, והכמיהה אליה, תפסו מקום מרכזי אצל יהודי אתיופיה. ציונות בלי מרכאות כבר אמרנו? ואחרון אחרון התרומה של לימוד המורשת האתיופית חשובה לחיזוק בטחונם, זהותם והעלאת הדימוי הקהילתי של בני העדה והטמעתם של האתיופים בקרב הישראלים.

פרה חולבת

ממחקר שערך משרד התחבורה עולה, כי רק 30% מאזרחי המדינה משתמשים בתחבורה הציבורית. אז איפה כל הקמפיינים המעודדים שימוש בה, במקום ברכב פרטי? לאן נעלמה יעילותם? לא סוד הוא שמשרד האוצר מטיל מיסוי כבד ביותר על כלי רכב, החל ממכסי יבוא, דרך אגרות רישוי ועד מיסוי הדלק, המכניסים לקופת המדינה כסף רב. אולם האם האוצר שוכח שפרה חולבת זו יצא שכרה בהפסדה? שהרי בטווח הארוך, נזקי תאונות הדרכים, טיפול רפואי בנפגעים הרבים, כמו גם נזקי זיהום הסביבה הנגרמים בגין השימוש בכלי רכב פרטיים, והעומס הרב בכבישים, שעלותם גבוהה לאין ערוך מרווחי המיסים, מהווים מעמסה כלכלית כבדה על המדינה. ועוד לא אמרנו מילה על עלויות שיטוּר תנועה, אכיפה, מאסר עבריינים וכד'. כך יוצא כי מה שהאוצר מכניס בכיס אחד ממיסוי, הוא מוציא בכיס אחר לפיקוח ולטיפול בנזקים. והציבור הפרייאר, כרגיל, משלם במיסיו פעמיים. ומה אפוא הועילו חכמים בתקנתם? הגיעה השעה לנקוט צעדים לעידוד השימוש בתחבןרה הציבורית, ולא רק כסיסמא. זאת באמצעות הוזלתה הממשית, זמינותה הגבוהה, הסברה וכדומה. הדבר יביא למניעת תאונות, לחיסכון במשאבים ובכוח אדם ולסביבה נקייה יותר. לתשומת לב ראש הממשלה והשרים כץ ושטייניץ.

ברבי כמשל

העבריין שושן ברבי, שדרס למוות שלוש נשים בתאונת פגע וברח, כוּנה בצדק על-ידי הנשיא שמעון פרס, אישי ציבור ועיתונאים, בתואר רוצח, הראוי למאסר עולם. אולם השאלה היא, מדוע רק הוא זוכה בתואר מפוקפק זה, ולא נהגים קטלניים אחרים? האם משום שהוא עבריין מוּעד, ואולי משום הקטילה המשולשת בתאונה? מדוע דמם של קורבנות תאונות דומות סמוּק פחות, כשהנהג העבריין מואשם לרוב בגרימת מוות ברשלנות, ולכל היותר בהריגה, והעונש בהתאם? ואכן, למרבה האבסורד, זכורים מקרים של נהגים דורסים (ואפילו במוות כפול) שקיבלו 3 שנות מאסר בלבד. האם לא ראוי שברבי ישמש מודל לנהגים שיכורים אחרים, המשתוללים על הכביש, ואשר גרימת המוות בתאונה היא בלתי נמנעת, שיתייחסו אליהם כאל רוצחים, שעונשם מאסר עולם, ואל קורבנות התאונה כקורבנות רצח? מדוע השיכרות נחשבת כנסיבה מקילה בדיני נפשות, במקום לראות בה נסיבה מחמירה, שהרי תוצאותיה הקטלניות על הכביש, או בשליפת סכין, ידועות מראש? די לקלות הבלתי נסבלת של זילוּת החיים ולאפליה בין דם לדם!

מחלת הדַברת

אם בהעלאת בעיית תקיפת אירן לסדר היום הציבורי ביקש נתניהו להסיח את דעת הקהל מהסוגיה הבוערת של גיוס חרדים, שהייתה בכותרות ופגעה בכוחו האלקטורלי, הרי הוא הצליח בגדול. דומה שגם יוקר המחייה נדחק לשוליים במידה רבה בעקבות סוגיית הפצצה האירנית. אולם מעֵבר לכך השאלה היא מה פשר הברברת המיותרת על הפצצת אירן. האם כדי לזרוע בהלה בציבור, או כדי לפגוע בכלכלת ישראל על-ידי הברחת משקיעים ממנה וכתוצאה מכך גרימת פיחות השקל? גם אם המטרה היא להרתיע את אירן, הרי באותה מידה הדיבורים על כך מגבירים את הכנותיה למלחמה גרעינית, כמו גם מזיקים לישראל בעצם חשיפת חולשתה כביכול במלחמה בגלל אינטרסים פוליטיים. היכן יסוד ההפתעה, שהוא מרכיב מרכזי בכל איסטרטגיה מלחמתית? באווירת הדַברת הזו, מה הפלא שהנשיא פרס, הידוע כדברן בלתי נלאה ופוליטיקאי ללא הפסקה, חרג מתפקידו והביע את דעתו נגד התקיפה באירן? די לפטפטת!

שם המשחק שוחד

דומה שהסאגה של דניאל מעוז, החשוד ברצח הוריו, לא נגמרת. לא מעט בחסות עורך דינו 'היצירתי', דוד ברום, ובגיבויו המלא היא הופכת לסוג של קרקס ואף להצגה הכי טובה בעיר. אם לא היה מדובר בפשע עצוב, זה היה מצחיק. אז אחרי שברום החליט, בצעד חסר תקדים, שזה לא דניאל, אלא אחיו התאום ניר הוא הרוצח, וגירסה זו כשלה בייחוד לאור חשיפת העד השכיר האסיר מטעם הנאשם שכנו לתא, קַבלו את השידרוג הבא: גירסת יחסי ציבור במשחק אמת או שקר. לכאורה מדובר בבדיקה פרטית לגיטימית במכונת אמת של דניאל. נכון שפרקליטו הכחיש את הידיעה בדבר מסע יח"צנות רחב למכון, אם מרשו יימצא דובר אמת. אולם לא צריך להיות משפטן כדי להבין, שדי בהתנייה הבלעדית, שהציע לדבריו במקרה זה, לפרסם את שם המכון, כדי שהמכון יטה את העוּבדות לטובת הנאשם. האם אין כאן שוחד מובהק? שם המשחק ברצח הכפול - שקרים, שוחד והפרקליט בעיר הבירה כבר אמרנו?.

כיתת גן

אני מציעה להקים מתכונת משולבת של כיתת גן, עבור אותם ילדים שאינם בשלים רגשית למעבר לבית הספר, אך הם בעלי אינטליגנציה תקינה. בכיתה זו הם ירבו במשחקים, ישמעו סיפורים רבים כמו בגן, אך גם ילמדו קרוא וכתוב, חשבון ועוד (אולי גם בשיטת המשחק, ובאמצעים אורקוליים ודידקטיים נוספים) כמו בכיתה א' בבית הספר. זוכרים את שיטת לימוד הקריאה המסורתית, הישנה והטובה, של עיצורים ותנועות, הנהוגה ב'חיידר' זה שנים מגיל 3? משמע שהשיטה יעילה אפילו לפעוטות, מבלי לפגוע בבשלות הרגשית. מתכונת כיתת -גן תאפשר לדעתי מעבר ישיר לכיתה ב', ותימנע את השארת הילד בגן שנה נוספת, על כל העלויות במשאבים ובכוח אדם הכרוכות בכך. היא תאיץ גם את התפתחותו של הילד, כמו גם את ביטחונו ודימויו העצמי. ובא לילדי ציון גואל.

זה רב?

בעקבות תחקיר עיתונאי: עיזבו את נושא הסמיכה לרבנות, שאין לראש הכת 'לב טהור', שלמה הלברנץ. עם כל הכבוד, בניגוד לחזותו הוא אפילו לא בעל תשובה. מי שאינו מאמין בתנ"ך ובגמרא, כלומר בתורה שבכתב ובעל פה, כפי שהלברנץ מעיד על עצמו, כופר באחד משלושה עשר עיקרי אמונה - במתן תורה משמיים. כיצד הוא יכול ללמוד קבלה ללא בסיס זה, כאשר חז"ל מצביעים בפירוש שאין אדם רשאי ללמוד קבלה, אלא אם כן מילא כרֵסו בתורה ובפוסקים? מה הפלא אפוא שההנהגה החרדית מסתייגת ממנו ומשתפת פעולה עם אנשי המאבק לפירוק הכת. יתירה מכך, למוֹתר לציין כי כל שיטות הרודנות, אווירת ההפחדה, האיומים והמכות, עומדות בניגוד גמור לרוח ההלכה. מתן התרופות הפסיכיאטריות על דעת עצמו מהווה אף סיכון רפואי. בדומה לאליאור חן, גם הלברנץ ניצל במיוחד בעלי תשובה, המחפשים מטכע הדברים, תלות במורה דרך ובסמכות אב רוחנית. אין ספק שחברוּת בכת היא סוג של התמכרות, המחייב תהליך של גמילה. אולם חכם, כידוע, לא נכנס לכַתות, שהפיקח יודע איך לצאת מהן. עם זאת, העובדה שרשויות החוק בקנדה אינן נלחמות למיגוּר הכת אומרת דרשני.