"אני רוצה אזור תעשיה נקי כמו בכוכב יאיר"

"אני בא ממשפחה שהייתה מאז ומתמיד מעורה בחיי הקהילה. אנו תמיד היינו בתוך הפוליטיקה. גם כאשר הפסדתי בהתמודדות הראשונה לראשות העיר, הייתי מאוד לוחמני באופוזיציה כחבר מועצה". האם יש לך כוונות להצטרף לפוליטיקה הארצית? "בשלב הזה אין לי כל כוונות ללכת לפוליטיקה הארצית. נבחרתי לשרת פה את היישוב. קיבלתי יישוב במצב מאוד קשה, עם גרעון של 110 מיליון ש"ח כאש התקציב השנתי שלנו הוא בסביבות 83-80 מיליון ש"ח. אני מתמקד לשפר את מצב הרשות והעשייה בתוך היישוב. היישוב שלנו הוא עם פוטנציאל גדול. המיקום הגיאוגרפי שלנו טוב. תושבי טירה מנצלים את הפוטנציאל הזה וגם השכנים שלנו אם זה ערבים או יהודים שגילו את האפשרויות הטמונות כאן. אני חייב לציין כי נפתחו המון עסקים על-ידי אזרחים מהמגזר היהודי ואנחנו מברכים על כך".

הזכרת את שכניך היהודים. כיצד היית מגדיר את יחסך עם ראש מועצת כוכב יאיר-צור יגאל? "היחסים טובים. יש שיתופי פעולה במערכת החינוך. יש בינינו הסכמות בנושאים שונים וכמובן גם חילוקי דעות. גם ברמה האישית יחסינו טובים". אני מניח שהתכוונת לחילוקי הדעות בעניין ההתנגדות שהוגשה על-ידי תושבי כוכב יאיר-צור יגאל להרחבת היישוב בראשותך. "נפגשתי עם ראש המועצה לפני שבועיים בישיבת תיאום אזורית, שדנה בנושא קידום פרויקטים משותפים של ערבים ויהודים. דיברתי איתו בקשר להתנגדות הזו. יכול להיות שנשב ונבדוק לעומק באם אין סתירה לבין בקשתיו של ראש המועצה לבין מה שאנו רוצים. אנחנו לא רוצים שיהיה שם אזור שאינו בשליטה ואינו נקי. אני רוצה אזור תעשיה נקי כמו במצפה ספיר שבצור יגאל, אבל מצד שני צריך להבין את המצוקה של היישוב. אין בכלל תוכנית ובעלי הקרקע מנצלים זאת דווקא לעסקים שאינם 'טובים'. הם רוצים לנצל את הפוטנציאל הכלכלי של השטחים שלהם והם מציעים אותם לכל גוף שמוכן לשלם להם כסף. "רק שתבין, אני לא מזלזל בבריאות של השכנים שלנו ובוודאי לא בבריאות של תושבי טירה. אנו מנסים לקדם באזור התעשיה תוכניות שיהיו בשליטה שלנו. השליטה שלנו זה אומר כי הכל יתנהל בהתאם לקבוע בתוכנית. נקבע באופן מפורש מה ניתן להקים באזור הזה. לצערי הרב התוכניות תקועות כבר מספר שנים". זאת אומרת שאלו גורמים ממשלתיים העוצרים את התוכנית. "זו הוועדה המחוזית, משרד הפנים".

ספק אם מי מנהגי יישובי הסביבה שעושה דרכו ל'ערים הגדולות', כפר סבא או רעננה, דרך רחובה הראשי של טירה, לא חווה את גודש התנועה המתנהל בו. באם נוסיף לכך את ניסיונות הנהגים להיכנס ולצאת מהחניות של בתי העסק - הכאוס הוא מושלם. לא חשבתם על פתרון לאנדרלמוסיה התחבורתית המעצבנת ברחוב הראשי של העיר? "אתה צודק. חייבים לתת תשובה לכך ויש לנו פתרון טוב. אנחנו מיישמים אותו במסגרת התוכניות המפורטות של היישוב. בכניסה הדרומית של היישוב בסמוך לקיבוץ רמת הכובש ישנן קרקעות שיאפשרו לנו לסלול כביש עוקף טירה שיתחבר לכביש הראשי, אך לדאבוננו יש התנגדות של מועצת דרום השרון. החיים אינם קלים. השכנים שלנו קצת קשים. יש התנגדות לחיבור הזה. בכל אופן נערכו ישיבות משותפות בעניין הזה וראש מועצת דרום השרון הציע מספר הצעות המקובלות עלינו, אך עד לביצוע – יקח עוד זמן רב. ברור שיש גם התנגדויות מצד חלק מתושבי טירה החוששים כי עסקיהם ייפגעו כלכלית. אני סבור שלא תיגרם להם כל פגיעה ויש בטירה מקום לרצועה מסחרית נוספת מסביב לטבעת העוקפת את העיר". בוא נגיע עכשיו לכביש הדמים 554, בקטע בין בית ברל עד לכניסה לעיר. נוסעים שם בצורה שמסכנת חיים. כל תאונה בקטע זה היא קטלנית עם פצועים קשה והרוגים. "גם שם יש תוכנית. היינו בוועדה המחוזית לפני חודשים. עקרונית יש אפילו מנהל פרויקט ברמת התשתיות. יהיה פתרון. בנושא חינוך הנהיגה - אנחנו בשילוב ידיים עם המשטרה ועם משרד התחבורה. לחנך גדולים כנראה שזו משימה קשה. אנחנו מתחילים לחנך כבר מהגנים ועד לתיכונים באופן יסודי ומסודר מלווה בהרצאות ובסרטים. מה שנשאר זו האכיפה. לצערי אין אכיפה של המשטרה בקטע הזה".

כל מי שחולף בסמוך לבניין העירייה של טירה לא יכול להישאר אדיש לכרזה הצמודה לגדר המתחם של העירייה שנתלתה על-ידי התושבים: "יותר מ-14 מקרי רצח תוך שנתיים. מי האחראי? איפה המשטרה?" רק לאחרונה אירע שוב רצח על-רקע כבוד המשפחה. אתה והתושבים מתנגדים לפתיחת תחנת משטרה בעיר, ומאידך-גיסא התושבים שואלים איפה המשטרה? זה לא מסתדר. "הטענה שלהם מוצדקת. ברוך השם לאחרונה יש רגיעה, אבל מה שמפחיד שהמשטרה לא מצליחה לפענח את הרציחות. אחוז הפענוח שואף לאפס. הדבר מכניס את התושבים ללחץ אדיר ובצדק. "הייתה דרישה למשטרה שנסדיר עבורה מבנה בו היא תוכל להתמקם. היה ויכוח ביישוב. היו כאלה שהיו בעד והיו כאלה נגד, כי לדעתם המשטרה אינה מביאה תוצאות. יש כאלה עם חשיבה כי המשטרה זה גוף עוין. אנחנו יישוב גדול של 24,000 תושבים ויש גם כאלה שעדיין חושבים כך. אני יכול להגיד לך שהרוב דווקא חושב אחרת. המשטרה זה גוף שצריך לתת שירות ואנחנו צריכים לעמוד על זה שהמשטרה תיתן את השירות הזה גם אם השירות אינו יסודי. הדבר הכי חשוב זה הביטחון האישי, והמשטרה אינה מצליחה לספק את הביטחון הזה לתושבים שלנו. אבל זאת המשטרה - ואין לנו משטרה אחרת. לאחרונה נמסר למשטרה מבנה לתקופה של שלוש שנים. תהיה פה נקודת משטרה עם שוטרים ואני מקווה שנראה תוצאות. אני מניח שתוך חודש ימים מהיום הנקודה תתחיל לפעול. אנחנו מצפים שאחרי כניסת המשטרה ליישוב יהיה מצב אחר. שנראה יותר פעילות אינטנסיבית של המשטרה והיישוב יהיה יותר שקט".

כמו במגזר היהודי גם אצל שכנינו הערבים החינוך הוא בראש סדר העדיפויות. לדבריו של עבד אל חי, חלק ניכר מהתקציב הולך לחינוך. "הייתה נשירה מאוד גדולה של תלמידים מבתי הספר. הצלחנו למצוא להם מסגרות חילופיות במסגרת 'מפתן', שזו תוכנית שיקומית טיפולית וחינוכית לבני נוער בגילאים 18-14. בתחילה היו רק 60-50 תלמידים שלקחו חלק בתוכנית זו. לאחר זמן גדל מספר התלמידים משמעותית ומגיע היום לכדי 250 תלמידים. הם לומדים מקצועות טכנולוגים כגון מכונאות רכב ונגרות, מקצועות נוספים כגון עיצוב שיער או אומנות האפייה אשר מקנים להם תעודות גמר ממשרד החינוך ומאפשרים לתלמידים גם לגשת לבחינות בגרות. בעקבות החלת החוק של גני הילדים מגיל 4-3 נקים תוך שנתיים עוד 30 גני ילדים. בימים אלו מקימים בית ספר עבור חטיבת ביניים בתקציב של מיליון שקל".

מאמון עבד אל חי אופטימי. הוא מאמין בתושביו וביכולתו כראש עיר. "היישוב טירה הוא יישוב ייחודי. יש בו תושבים ברמה גבוהה מאוד. היישוב מתפתח באופן אינטנסיבי. טירה יכולה להיות המרכז שנותן שירותים לכל היישובים מסביב, יהודים וגם ערבים. כשנכנסתי לתפקידי המציאות הכלכלית הייתה מאוד קשה. היום אנו במצב הרבה יותר טוב. אני מקווה שתוך שנתיים מהיום המצב הכספי יתאזן ונוכל להמשיך להתנהל ולעבוד ללא גרעון".