הרבה רעש והמון צלצולים קדמו לפרסום כתבת השער במוסף "7 ימים" של
ידיעות אחרונות בשבעה בספטמבר על מבצע "שיח אטד" לחיסול סדאם חוסין בנובמבר 1992. "גילויים חדשים על המבצע המתוכנן להתנקשות בחיי
סדאם חוסיין" - כתב ynet, אתר האינטרנט של העיתון,
בפרומו לקראת הפרסום. "...
לראשונה נחשף הסיפור המלא של המבצע שנגדע באסון צאלים השני ומהווה עדיין פצע פתוח בצמרת הביטחונית שלנו. שיחות עם המעורבים במבצע, שחלקם מדברים
לראשונה, מאפשרים לבנות את התמונה המלאה שנשמרה שנים תחת מעטה סודיות כבד ורק כעת אושרה לפרסום בידי הצנזורה - מהרגע שבו התקבלה ההחלטה לבדוק אם מערכת הביטחון מסוגלת לשלוח כוח שיחסל את נשיא עירק, הרעיונות המבצעיים המבריקים והמסוכנים שהועלו בסיירת מטכ"ל שנועדה לבצע את הפעולה, והקרבות מאחורי הקלעים בצמרת צה"ל סביב הפרויקט" (ההדגשות שלי - אב"ץ).
וההר - גם אם הודפס על נייר כרומו מבריק - אפילו לא הוליד צל של עכבר, כיוון שמי שקרא
כשבוע לפני כן באתר
חדשות מחלקה ראשונה את
התחקיר של אורי מילשטיין על תרגול המבצע, שהפך לתאונת האימונים צאלים ב' - הבין, שרונן ברגמן וידיעות אחרונות מכרו לנו קמח טחון, או מה שקראנו בצבא, "מרק ללא דגים" - הרבה מים ללא כל תוכן חדש. רובה של כתבת ברגמן, שפתחה את השבועון, היה מחזור של חומרים, שכבר התפרסמו - גם על-ידי ברגמן.
יש לציין, כי הדברים הללו של מילשטיין, שהתפרסמו שבוע שלפני כן, הנם רק כשליש מפרק על פרשת צאלים ב' בספר, שהוא מסיים לכתוב על
אהוד ברק.
עיון מדוקדק בכתבה ב"7 ימים" מעלה, כי ברגמן ועורכיו שגו בהרבה פרטים חיוניים - פרט לדיווח השטוח, שאינו כולל שום ניתוח של הפרויקט.
הדבר מעיד, כנראה, על חיפזון. שכן, הכתבה הייתה אמורה להתפרסם במוסף "7 ימים" לראש השנה, ופרסומה בחדשות מחלקה ראשונה טרף לידיעות אחרונות את הקלפים. יתר על כן, אין בכתבה הרבה חדש לעומת דברים כשכבר פורסמו - ובעיקר, לאחר הוצאת סדאם חוסין להורג בסוף שנת 2006.
האם זו מגלומאניה של "העיתון של המדינה", שמתעלם מכל מה שמתפרסם בערוצים אחרים?!
בתגובה לאיציק וולף, טוען רונן ברגמן, כי "בין שתי הרשימות - של מילשטיין ושלו - פערים ניכרים, לרבות טעויות לא מעטות שיש למילשטיין ולא מופיעות ברשימתו.
"מילשטיין עסק בפרטי התאונה והחקירה שלאחריה ואנחנו התמקדנו בכלל בצד המודיעיני והמבצעי לו מילשטיין מייחס מקום קטן יחסית. השוואה קלילה בין הרשימות תגלה שורה ארוכה מאוד של סקופים המופיעים אצלנו ובכלל לא נמצאים ברשימתו של מילשטיין. למעשה - רוב מה שנכתב אצלנו כלל לא מופיע ברשימתו של מילשטיין".
ועל כך השיב מילשטיין, כי מסתבר שברגמן לא קרא את הפרסום שלו במחלקה ראשונה, או שיש לו בעיות בהבנת הנקרא, כיוון שמילשטיין עסק בכל הנושאים, שברגמן טען שהוא לא עסק בהם, ויש אצלו עובדות וניתוחים, שנעלמו מעיניו ומהבנתו של ברגמן וממילא לא התפרסמו בעיתונו.
מאות מיליוני דולרים
את רעיון העיוועים לנקום בסדאם, שבייש את מערכת הביטחון של מדינת ישראל כשירה עלינו יותר מארבעים טילים במלחמת המפרץ ללא כל תגובה, העלה אהוד ברק עוד כשהיה סגן רמטכ"ל. הקצין הכושל, ש"הצטיין" במיוחד בכל דרכו בכוחות היבשה של צה"ל - מאז היותו מג"ד טנקים 100 במלחמת יום הכיפורים ועד להיותו סגן מפקד גיס במערכת שלום הגליל, שאחראי לאסון הנורא בסולטן יעקוב - מונה, כיאות לצבאנו, לרמטכ"ל, ולמרות כישלונותיו הידועים לכל, נועד לו עתיד פוליטי מזהיר בראשות מפלגת העבודה. "שיח אטד" נועד להיות גולת הכותרת של הקריירה של ברק - המקפצה, שתזניקו לתפקיד ראש ה
ממשלה.
לפיקוד על המבצע המתגלגל - ה"מצביא" בסלנג של סיירת מטכ"ל - נבחר רס"ן דורון קמפל. מעליו הוצב, כ"פרויקטור", אלוף עמירם לוין, שהועלה בדרגה, ועקף את אלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן, שממונה בכל ימי השנה על סיירת מטכ"ל. "היריון מחוץ לרחם", הגדיר זאת אלוף שגיא.
מאות מיליוני דולרים הושקעו בפרויקט "ההזוי", כהגדרת שגיא, שתאונת צאלים ב' בתחילת נובמבר 1992 קטלה אותו באבו - כנראה, מבלי שהמתכננים והמנהיגים שמו לב לפרטים הרבים, שחסרו בתשבץ, שהורכב סביב מותו הקרוב של דודו האהוב של העריץ העירקי. הרעיון היה, שסדאם יגיע ללוויה של דודו האהוב, שהיה על ערש דווי, ושם תצפה עליו חוליה של סיירת מטכ"ל, שתנחה את חיסולו בירי של טיל מדויק. דרך אגב, החולה האנוש מת רק כעבור שנתיים.
נח בהרבה שגיאות
כאמור, ה"תחקיר" של ברגמן עתיר בשגיאות ובאי-דיוקים. לדבריו, הוא התרכז במודיעין ובמִבצעים. נראה, כי יותר מכל הוא היה משועבד לזיכרונותיו של נדב זאבי. זו הסיבה, כנראה, להגזמה של ברגמן בתיאור תפקידו המכריע של זאבי - קצין מודיעין, שהוצב בפרויקט. זאבי, קצין מבריק, לא היה ה"מוח" מאחורי הרעיון המבצעי.
לדברי ברגמן, התנגד סא"ל דורון אביטל, מפקד הסיירת, לרעיון, ולא היא. אביטל - כיום ד"ר וח"כ - התנגד רק בדיעבד לרעיון, שהוצג בפני קודמו בתפקיד, סא"ל עמוס בן-אברהם.
רס"ן דורון קמפל לא היה סגנו של אביטל - כפי שכתב ברגמן - אלא סגנו של בן-אברהם. עם התפטרותו של בן-אברהם (בעקבות 'תאונת ההתייבשות') עזב קמפל את הסיירת, ועבר ללמוד באוניברסיטה. משם נשלף להיות ה"מצביא" של "שיח אטד".
ובנוסף - כוח המשימה של "שיח אטד" לא ניווט ברכב את דרכו בנגב, אלא הוטס ליעדו. וגם - רס"ן קמפל, כ"מצביא", היה אחראי לכל מה שנעשה בשטח, אך לא הוא שפקד על שיגור הטיל החי, שהרג את המתרגלים.
"... 20 שנה אחרי אסון צאלים ב', כאשר טיל שנורה בשוגג הרג 5 מלוחמי סיירת מטכ"ל, מביא ... רונן ברגמן
גילויים חדשים על התוכנית שבמסגרתה שוגר הטיל: אימון לקראת יציאה לאחת ההתנקשויות הדרמטיות ביותר שביצעה ישראל אי פעם,
מבצע שאמור היה לשנות את פני המזרח התיכון, ולשקם את ההרתעה הישראלית הפגועה ..." (ההדגשות שלי - אב"ץ) - כתב ynet.
אין דיון
כעשרים שנה אחרי התאונה, שחשפה את ערוותו של צה"ל לא פחות מאשר מסמך הרפז העדכני (מעניין, ששני העניינים חסו תחת מטרייה כבדה של ביטחון שדה - הדרך היעילה לרמות את העם ולהונותו); וכעשר שנים אחרי הפלישה האמריקנית לעירק, שבמהלכה הוצא להורג סדאם חוסין, ועירק נכנסה לכאוס בל-יתוקן, הייתי מצפה לדיון מסוים בהיגיון האסטרטגי של הפעולה. נכשלנו כבר ב"הנדסה פוליטית" של לבנון במערכת שלום הגליל; והאמריקנים נכשלו בה בעירק ובאפגניסטן וכעת בלוב ובמצרים. דיון כזה לא פחות חשוב מהדיון, שמקדם ידיעות אחרונות, על המדיניות מול אירן.
ואיך הסתיים "שיח אטד"?
חמש הלוויות. שקרים לוועדות חקירה ולמבקר המדינה. בסיכומו של תרגיל משפטי מבריק, שנועד למנוע דיון ציבורי (ואפילו צבאי) בפרשה ובספיחיה, נענשו בדין צבאי רק דורון קמפל ועוד קצין. כמובן, לא הופקו לקחים, ומסך כבד של סודיות הוטל על התאונה, ואפילו המשפחות השכולות לא העזו לסודקו.
מצד שני התאונה ב"שיח אטד" חשפה בפני הציבור חלק מהקרחון הנורא של רמתה הנמוכה - מוסרית ומבצעית - של הקצונה הבכירה בצבאנו, שנלכדה שוב באור הזרקורים כשהיא עסוקה במלחמות גנרלים ולא בהגנה על ביטחון ישראל.
"הסתיים צאלים ג'" - כתב המוסף הסאטירי דבר אחר ע"ה - "החלה ההרשמה לצאלים ד'".
והאטד, שמאז ומתמיד היה כושל ועשוי מטפלון, הפך לראש ממשלה ולשר ביטחון, שהובילנו מכישלון אלי כישלון עוד יותר גדול. האם הכתבה בידיעות אחרונות נועדה לעזור לו לשקם את תדמיתו, ובתמורה לפרק את הברית בינו לבין
בנימין נתניהו, שנוא-נפשם של מו"לי העיתון?!