המלצות לטיפול נכון בחיות המחמד בחורף

• כלבים מכינים עצמם לקור על-ידי הצמחת פרוות. בכדי להאיץ את צמיחת הפרווה, מומלץ דווקא לספר את הכלב, אך לא קצר מדי (כדי שלא יתקרר) ולהבריש אותו לפחות שלוש פעמים בשבוע;

• כלבים שומרים על חום הגוף בימי החורף על-ידי כך שהם צוברים שכבות שומן. מומלץ להחליף את מזון הכלבים במזון שמן יותר (מזון עתיר חלבונים). מומלץ אף לתת לכלב תוסף חומצות שומן למשך כחודשיים. חשוב להתייעץ עם הווטרינר לגבי סוג התוספים והמינון;

• כלבים נוטים לאכול יותר בחורף, ולכן הם זקוקים לטיולים תכופים יותר וארוכים יותר. יש לצאת עם הכלב לפחות שלוש פעמים ביום בשעות קבועות עד כמה שניתן, כדי שהכלב ידע שהוא יכול להגדיל את כמות המזון, מבלי שיצטרך להתאפק. אנשים נוטים "לחסוך" מהכלבים שלהם טיולים בימים קרים וגשומים, אולם הטיולים נחוצים להם יותר בימי אלו;

• לבעלי כלבים יש נטייה להזניח את נושא המים בחורף. חשוב לציין, כי דווקא בחורף כלבים רבים נוטים להתייבש (בקיץ הם שותים הרבה כדי להצטנן, אולם בחורף הם לא מרגישים בצורך). אולם היובש באוויר וכמות האוכל (הגדולה יותר), מצריכים שתייה מרובה ולכן יש להשאיר לכלב מים בכל עת, במקום נגיש, ואף לעודד אותו לשתייה.

• כלב השוהה בחוץ, צריך מחסה טוב מפני הקור, הרוח והגשם. מלונה אינה הפתרון האידיאלי, אך אם ישנה כזו, חשוב שיהיו לה פתחי אוורור ורצפה שניתן לחטאה בקלות (לא רצפת עץ). יש לוודא כי המלונה מונחת על משטח יציב, כאשר עליה להיות מורמת מעל האדמה, כדי למנוע חדירת מים. רצוי שהמלונה לא תעמוד על האדמה, כדי שהכלב לא יכניס לתוכה בוץ. יש לדאוג שהמשטח מחוץ למלונה יהיה נקי ויבש. מומלץ מאוד לדאוג לריפוד שטח המלונה ולוודא שהרצפה יבשה וחמימה;

• מומלץ מאוד שלא לבחור מלונה עם גג מתחת, כי הרעשים על הגג (טיפות גשם וכדומה) מפחידים את החיה השוהה בפנים;

• כדי לעודד את הכלב לשהות במלונה, יש להפוך אותה למקום ידידותי בעזרת משחקים, שמיכה מוכרת, חטיפים אהובים וכדומה;

• לידיעת הציבור, קיים חיסון ייעודי לכלבים נגד שפעת. מומלץ לחסן כלבים מבוגרים, כלבים הנמצאים רבות מחוץ לבית או שוהים בחצר, כלבים שעתידים לבלות בפנסיון לכלבים ו/או באים במגע עם כלבים אחרים (ביישוב קהילתי, קיבוץ וכיו"ב);

• ידוע כי טפילים אוהבים חום ולכן יש נטייה להפסיק טיפולים מונעים בימי החורף, אולם ישנם טפילים השורדים והמחפשים חום בשטיחי ביתנו. לכן יש להמשיך להשתמש בקוטלי טפילים (קולר דוחה טפילים ואבקות למיניהן);

• כלבים מבוגרים, צעירים או קטנים (צ'יוואווה, פינצ'ר וכדומה), ניתן להכין ליציאה מהבית עם סוודר אופנתי לכלבים לפי המידות שלהם.

• חתולים מצמיחים פרווה מרשימה לקראת עונת החורף ולכן לא צריך לדאוג להם לחימום. אולם מאחר שהם מצמיחים פרווה, הם נוטים לבלוע את הפרווה שלהם. מומלץ להשתמש בתכשירים העוזרים להוצאת כדורי השיער בצואה. יש להתייעץ עם הווטרינר המטפל;

• גם חתולים שומרים על חום גוף באמצעות שכבות שומן ולכן ניתן להחליף את מזונם במזון עתיר חלבונים. בהתאם לכך, יש לנקות ולהחליף את החול בתדירות גבוהה יותר. כמו-כן, גם לחתולים יש נטייה להתייבש בימי החורף הקרים ולכן חשוב להניח להם קערת מים נקייה, כך שתהיה נגישה להם בכל עת;

• לחתולים יש נטייה להתחבא / להתחפר. הם מחפשים תמידים אחר פינות חמימות ולכן יש לנהוג משנה זהירות בבית ולחפש אותם מאחורי או בתוך מכונות כביסה / ייבוש, בסל הכביסה וכיו"ב. אם לחתול יש גישה לחצר, יש לבדוק שהוא לא נמצא מתחת למנוע לפני ההתנעה.

• חיות המחמד הסובלות ביותר מהקור הן הציפורים ומשפחת התוכיים. שעות פעילותן מתקצרות בהתאם לשעות אור היום;

• בחורף אין להשאיר כלובי ציפורים מחוץ לבית או במקום חשוף לרוח ולקור;

• וטרינר מומחה לציפורים, יוכל לייעץ לכם כיצד להגדיל את כמויות המזון ולהעשירו בתוספים ייחודיים לעונה הקרה;

• התוכים נוטים לסבול מהתייבשות העור והתייבשות זו גורמת לגירוד, בעיקר כאשר מחממים את הבית במזגן והאוויר מתייבש. מומלץ לרסס את התוכי פעמיים ביום במעט מים, כדי שלא יתייבש.

• שרקנים, ארנבונים, אוגרים ועכברים, חשים בחילופי העונות וניתן לראות ירידה ברמת פעילותם בחורף. יש לדאוג למצע רך בתחתית הכלוב;

• המכרסמים בפינות החי צריכים להיות מוגנים מפני הרוח והגשם;

• לא לשכוח לחמם את המתחם שבו הם נמצאים, אך לא יתר על המידה.

• זוחלים בעלי דם קר זקוקים לכלובים מחוממים עד 30 מעלות וללחות גבוהה של עד 80%;

• יש למנוע הצטברות של עובש בכלוב על-ידי אוורור נאות. אם משתמשים באבני חימום, יש לעטוף אותן בבד כדי למנוע כוויות בעור החיה;

• האיגואנה זקוקה לחשיפה לשמש בעיקר בחודשי החורף הקרים.

• כמו יתר החיות בעלות דם קר, כך גם הדגים זקוקים לחימום, המשפיע על מערכת החיסון שלהם. לכן, חשוב מאוד בחורף להקפיד על חימום מי האקווריום. דגי הנוי (כמו מולי וגופי) זקוקים לטמפרטורת מים של 26 מעלות. דגי הזהב אהבים מים מעט צוננים יותר, בטמפרטורה של 23-21 מעלות. התייעצו עם הווטרינר לגבי חום המים הרצוי לדגים אקזוטיים אחרים;

• בבואכם להאכיל את הדגים בחורף, הקפידו על מתן מזון פעם עד פעמיים ביום, בכמות שתאכל כל ארבע דקות.

אלה נגרמים כאשר הגוף (של בעלי-חיים או של אדם) מתקרר ומזרים את כל הדם מן הקצוות למרכזו, כדי לשמור על החום. האוזניים, הכפות או הזנב של החיה, עשויים להתקרר עד כדי כך שגבישי קרח ייווצרו על הרקמות ויפגעו בהן. הבעיה בפצעי קור היא שהם לא נראים מייד לעין. הרקמה לא תראה את הפגיעה בה, אלא רק לאחר מספר ימים. אם אתם חושדים שלחיית המחמד שלכם יש פצעי קור, הכניסו אותה לסביבה חמימה מייד. תוכלו להשרות את כפותיה במים חמימים למשך 20 דקות, כדי להמס את גבישי הקרח ולהחזיר לאזור את זרימת הדם. אין לשפשף את האזור, כיוון שגבישי הקרח עלולים לגרום נזק רב לרקמה. לאחר שהחיה התחממה, עטפו אותה בשמיכות והביאו אותה אל הווטרינר. הווטרינר יוכל לאמוד את הנזק ולתת לחיה טיפול נגד כאבים או במקרה הצורך נגד זיהום. חום גוף נמוך מהרגיל (היפו-תרמיה), נגרם כאשר בעל-חיים אינו מסוגל לשמור על חום גופו מלצנוח. זה קורה כאשר בעלי-חיים שוהים זמן ארוך מדי בקור, או כשבעלי-חיים שאינם בריאים ולוקים בבעיות במחזור הדם נחשפים לטמפרטורות נמוכות למדי. במקרים קלים, החיה תרעד ותראה סימני דיכאון, תרדמה, איטיות וחולשה. אם המצב אינו מטופל, השרירים עלולים להתקשות וזה יוביל להאטה בקצב הלב ולאי סדירות בנשימה. סימפטום נוסף הוא אפטיה (חוסר תגובה לגירויים). במקרה שאתם מזהים סימני היפו-תרמיה, קחו את חיית המחמד לווטרינר המטפל. בשעות הלילה ובשבתות ניתן לפנות לבתי-חולים תורניים לחיות מחמד. חשוב לטפל כמה שיותר מהר.