מצרים של 'האחים המוסלמים' היא בחירה טבעית לדעתו של ראש ממשלת טורקיה. חילות הים של שתי המדינות מקיימים בימים אלה תרגיל משותף. התרגיל, שנקרא 'ים הידידות' (בחר אל-צדאקה), מתקיים במצרים.
חיל הים הטורקי משתתף בתרגיל עם שתי פריגטות, ספינת התקפה מהירה, מכלית, שתי נחתות, שני מסוקים, פלוגת רגלים ימית וצוות קומנדו ימי. זו הפעם השנייה שבה חילות הים המצרי והטורקי מבצעים תרגיל משותף. המטרה המוצהרת של האירוע היא לפתח את שיתוף הפעולה ואת יכולת הפעולה המשותפת של שני הציים. בתוך כל הבלגן האזורי סביב המתרחש בסוריה, ש
ארדואן הכניס את טורקיה אליו, הוא מחפש חברים, כאלה שאיתם הוא יוכל להתייעץ ובהם יוכל להסתייע.
לפני כמה ימים, ב-6 באוקטובר, נאם הנשיא מורסי לפני קהל של עשרות אלפי אנשי צבא, לרגל מלאת 39 שנים לניצחון ב"מלחמת אוקטובר" ולרגל מלאת מאה ימים לכניסתו לתפקיד. הוא מודע היטב לבעיות הכלכליות של מצרים, הכופות עליה להיות תלויה בחסדי אחרים ולקיים מדיניות שאיננה עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה של 'האחים המוסלמים'. לשם הגברת העצמאות הוא ביקש מטורקיה סיוע כלכלי בסך מיליארד דולר, וקיבל.
מורסי הציג את הישגיו מאז שעלה לשלטון בסוף יוני כנשיא הראשון של מצרים שנבחר בבחירות חופשיות, אך הדגיש גם את האתגרים שניצבים לפני מצרים. מבקריו, לעומת זאת, אומרים שמורסי לא מושלם, וזכייה בבחירות אינה ערובה לתפקוד נכון. הם מאשימים אותו במינוי מקורבים על-פי נאמנותם ל'אחים', ולא על-פי כישוריהם.
האירוע של 6 באוקטובר, שכלל מצעד צבאי כחלק מטקס לציון יום השנה למלחמת 1973 של מצרים עם ישראל, היה הפגנת כוח של 'האחים המוסלמים' מול מתנגדיהם, בתוך מצרים ומחוץ לה. מורסי אמר שהוא השיג שבעים אחוזים ממטרותיו. מצרים ביקשה מקרן המטבע הבינלאומית לקבל הלוואה של כמעט חמישה מיליארד דולר כדי לסייע לכלכלה, ופקידי הקרן השיבו שעל מצרים לארגן מחדש את מערכת הסובסידיות כאחד התנאים להלוואה. משמעות הדרישה הזאת היא העלאת מחירים, דבר העלול ליצור מתחים בין הממשל ובין העם. מורסי מעדיף לקבל הלוואות ולא לגבות מהעם מחיר גבוה עבור מוצרי מזון בסיסיים. הוא מאשים את המשטר של מובארכ בשחיתות ובגזלת מיליארדים השייכים לעם, אבל יש גבול ליכולתו של מורסי להאשים את מובארכ, שכן הוא נבחר להתמודד עם הבעיות, לא להתבכיין עליהן.
עבור מורסי, טורקיה היא מודל של הצלחה:
ממשלה איסלאמית, חברה מסורתית, כלכלה מפותחת, צבא גדול וחזק, מעמד בינלאומי איתן וידידות עם מזרח ומערב. יש בין מורסי וארדואן חילוקי דעות בקשר לסוריה, שכן מורסי טוען כל הזמן שאסור למדינות זרות להתערב בסוריה, ואילו ארדואן קורא להתערבות בינלאומית. עם זאת, שניהם רואים עין בעין ובחומרה רבה את המתרחש בסוריה, ושניהם כואבים את הזוועות המתרחשות לעיני המצלמות.
שניהם מוסלמים סונים, העומדים בראש מדינות סוניות, וחוששים מהתפקיד שאירן השיעית ממלאת בסוריה בפרט ובמזרח התיכון בכלל. הם חוששים מהתוכנית הגרעינית האירנית, מהחתרנות האירנית, ומהיכולת של אירן לערער משטרים מבפנים ולהשתלט על המדינות, דוגמת מה שעשתה ללבנון ולעירק.
שניהם שולטים על מעברי מים בינלאומיים, תעלת סואץ במצרים והבוספורוס והדרדנלים בטורקיה, ושניהם יכולים להפריע לתנועה הימית של הקואליציה השיעית ותומכיה, אירן ורוסיה, בדרכם לים התיכון, לסייע למשטר הסורי. זו כנראה הסיבה לעובדה שהתרגיל הטורקי-מצרי הוא תרגיל ימי, לא יבשתי.
לא ברור אם הקשר המתהדק בין מצרים וטורקיה ישנה את מאזני הכוח באזור, אבל בהחלט יש לקחת אותו בחשבון כשמדובר למשל במצור הימי שישראל הטילה על רצועת עזה. מה תעשה ישראל אם וכאשר יחליטו מורסי וארדואן לגזור קופון של אהדה על חשבון ישראל באמצעות משלוח "סיוע
הומניטרי" לעזה בספינות חילות הים של שתי המדינות? מה תעשה אז ברית נאט"ו? וארה"ב?