יוסף רבין, פעיל אחר שהכניסה להר נאסרה עליו באשמת השתחוויה, מספר שבטופס 'שלו' הוא נדרש לחתום על התחייבות שלא לשבת במהלך הביקור בהר. רבין זוכר גם סעיף שבו נאסר עליו להניף את דגל ישראל במקום הקדוש, וסעיף שאסר עליו להתפלל ולהפגין. 'אם לא תחתמו', הוזהרו הרב אלבוים, רבין ואחרים, 'לא תראו יותר את ההר'.
גם לירעם נתניהו, עיתונאי ויועץ לשוני בטלוויזיה החינוכית, שעוכב בהר לאחר שהשמיע ברכה בפומבי ביום ירושלים האחרון, הוצע לחתום על מסמך כזה וכך תותר לו הכניסה להר. נתניהו סירב בסופו של דבר לחתום, בשל התעקשות המשטרה שלא לספק לו העתק. זו הסיבה לכך שעד עתה אסורה עליו העלייה להר. כך לדבריו הסביר לו במפורש מפקד הימ"ק בשיחה טלפונית. גם נתניהו איננו זוכר את כל רשימת האיסורים הארוכה שנכללה בטופס. אחד הסעיפים, הוא מציין, כלל איסור על ארגון עליית קבוצות יהודיות להר. לאחר שתהה על הסעיף הזה באוזני קצין החקירות שמולו, השיב לו הלה שהכוונה לקבוצות 'שיבצעו פרובוקציות' בהר. נתניהו טען שמתוכן הסעיף נראה שהאיסור גורף וכוונתו לכל ארגון של עליית קבוצות. קצין המשטרה סירב להקשיב.
לאחר שהונפק האיסור המשטרתי על עלייתו של יוסף רבין באביב האחרון, פניתי למשטרת ירושלים בשאלה הבאה: לפי טענות כמה ממוגבלי הכניסה להר הבית, המשטרה נוהגת להחתים את החשודים בקיום תפילה בהר על מסמך שבו הם מתחייבים בין השאר שלא להתראיין לתקשורת בעניין הר הבית. האם זה נכון?
דובר משטרת ירושלים, שמוליק בן-רובי, טרח אז להתקשר אליי, והתעקש שהמשטרה איננה מחתימה על כל מסמך שהוא בעניין ההר, ושאלו עלילות שממציאים ה"מסורבים". לאחר מכן שלח אליי את התגובה הרשמית שבה נכתב אותו מסר בצורה לקונית: "ממשטרת ירושלים נמסר כי המשטרה לא מחתימה על כל מסמך כנטען".
אלא שבמקרה אחד בכל זאת הסגירה המשטרה מסמך כזה. נראה שהדבר נעשה בטעות, במהלך משפט שמנהל דובר המטה המשותף לתנועות המקדש, יהודה גליק, נגד בכירים במשטרת ירושלים בעניין איסור העלייה להר שהוטל עליו. המשטרה הגישה לבית המשפט שני מסמכים שעליהם החתימה את גליק. גליק, שבזמנו רצה מאוד לעלות להר עם בתו ביום חתונתה, הסכים לחתום על ההתחייבויות הללו. במבט לאחור הוא מצטער על כך. וכן, גם במקרה שלו סירבה המשטרה להעניק לו עותק מהמסמך שעליו הוחתם. רק בעקבות המשפט, כאמור, הגיע לידיו ההעתק.
בין השאר נכללו בהתחייבויותיו המשפטים הבאים: "הנני מתחייב שלא לבצע בהר כל פעולה דתית או פולחנית בעלת סממנים חיצוניים או מופגנים. הנני מתחייב שלא להכניס לשטח ההר כל חפצים העשויים לשמש לפולחן דתי או לפעולה הפגנתית, ובכלל אלו ספרים, צילומים, דפים, תשמישי קדושה, כרזות, שלטים או דגלים. עוד הנני מתחייב... לא להתבלט באופן ייחודי בכל דבר ועניין".
ועוד מהמסמך: "אני מתחייב להימנע מכאן ולהבא מפרסומים שונים שיש בהם כדי להטעות את הציבור בנושאים הנוגעים לביקורי יהודים בהר הבית". למה מתכוונת המשטרה בביטוי 'פרסומים מטעים'? האם היא אוסרת על גליק להתראיין לתקשורת בעניין ההר באופן שאיננו תואם את עמדת המשטרה? גם במסמך השני שעליו הוחתם גליק נכלל משפט דומה, המפרט מעט יותר: "הנני מתחייב שלא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור, ובכלל זאת פרסום אודות פעולות בעלות סממנים פולחניים או הפגנתיים, פרסום בדבר כוונה להציב אביזרי פולחן בשטח ההר וכדומה".
גם אם נפרש את המסמך באופן מקל, ולא נסיק ממנו שכוונתו לאיסור גורף על קיום ראיונות לתקשורת שבהם מובעת עמדה השונה מדעת המשטרה בעניין ההר, עדיין נראה שדובר המשטרה לפחות לא דיבר אמת כשטען שאין כל מסמך כזה, ובוודאי כשטען שלא נכלל בו איסור בנוגע לראיונות בנושא ההר.
ביקשנו מפרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן לעיין במסמך של גליק, והוא טוען שמדובר בצעד בעייתי של המשטרה. "לא מוכר לי מקור סמכות של המשטרה להחתים אזרחים על התחייבות בנוסח שהועבר לי. החובה לציית לחוק, ובמסגרת זאת להוראות חוקיות של המשטרה, אינה זקוקה להתחייבות כלשהי. בעייתיים במיוחד הם סעיפים שתוכנם אינו חוקי, כגון התחייבות לא לפרסם פרסומים בדבר פעולות שיש בהן כדי להוות הפרה של כללי הביקור המותווים במסמך - לרבות פרסום על אודות פעולות בעלות סממנים פולחניים או הפגנתיים וכו'. התחייבות זאת, שהפרתה עשויה, כאמור במסמך, להוביל למניעת כניסה להר הבית, פוגעת ללא בסיס בחופש הביטוי".
מעבר לכך שספק אם מותר למשטרה מבחינה חוקית לדרוש את כל הדרישות הללו, עצם העובדה שהמשטרה מנסה להסתיר את המסמך - באמצעות אי-מסירת העתק ממנו לחותמים עליו ואף בתגובה לשאלתי בעניין - נראית כשלעצמה חמורה. כך מתנהל מי שיש לו מה להסתיר. בדרך כלל פועלים כך עבריינים, לא אלו שממונים על חקירתם.