בשירות הוד מעלתה: לשחקן הסקוטי כבר הייתה קריירה קולנועית עוד לפני הסרט הראשון בסדרה, אבל אין ספק שהפיכתו ל-007 הייתה נקודת ההזנק. איאן פלמינג, שכתב את סדרת הספרים, לא היה מרוצה בהתחלה מהליהוק הסקוטי אבל דעתו השתנתה מהר כאשר ראה את "ד"ר נו" לראשונה.
שון קונרי היה ג'יימס בונד שש פעמים, אך לא ברציפות. אחרי "ד"ר נו", יריית הפתיחה של הפרנצ'ייז, הגיעו "מרוסיה באהבה", "גולדפינגר", "כדור הרעם" ו"אתה חי רק פעמיים". קונרי לקח הפסקה של סרט אחד ואז חזר בפעם השישית עם "יהלומים הם לנצח" ואז פרש. 12 שנים לאחר מכן, לעומת זאת, קונרי חזר לתפקיד בסרט בונד שנעשה מחוץ למניין: "לעולם אל תאמר לעולם" בשנת 1983. קונרי נותר הבונד המזוהה והפופולרי מכולם.
החיים אחרי 007: שלוש שנים לאחר "אתה חי רק פעמיים" ועם כמה תפקידים בסרטים לא מאוד מצליחים, קונרי מצא את עצמו בסרטו המצויין של סידני לומט "רצח על האוריינט אקספרס", שם היה חלק מצוות שחקנים מרהיב שכלל את אלברט פיני ואת אינגריד ברגמן שזכתה על הופעתה באוסקר. בשלושת העשורים שלאחר מכן קונרי עבד ללא הפסקה ולזכותו נרשמו סרטים מצויינים כמו "האיש שיהיה מלך", "שם הורד" ו"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", שם גילם את אביו של הריסון פורד.השיא היה כמובן בשנת 1987 אז זכה באוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, על תפקידו הנפלא ב"הבלתי משוחדים" של בראיין דה-פאלמה. הוא היחיד מכל הבונדים האחרים שהיה מועמד ואף זכה באוסקר. באמצע שנות התשעים קונרי השתתף בסרטים ידועים אחרים כמו "האביר האחרון", "רצח מוצדק" וקלאסיקת האקשן "הפריצה לאלקטרז" לצידם של ניקולס קייג' ואד האריס. לאחרונה הודיע על פרישה ממשחק אך עדיין תורם את קולו למשחקי מחשב. האמת היא שהוא יכול לפרוש בשקט. עם הפילמוגרפיה שבנה לעצמו, קונרי הוא בקלות פליט ג'יימס בונד המצליח והמוצלח מכולם.