התמודדות עם דיכאון על הקו

דיכאון מוגדר כתופעה פסיכולוגית שכיחה ביותר, הכוללת סממנים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים שונים, המתמשכים לאורך זמן. ההיבטים הרגשיים כוללים: מצב-רוח ירוד, אי-שקט ומתח פנימי, חרדה, היעדר עניין והנאה בפעילויות ותחושת ריקנות והיעדר משמעות. ההיבטים הקוגניטיביים מתבטאים בתהליכי החשיבה ובתכניהם, לרבות טווח ריכוז נמוך, ירידה בזיכרון, קושי בתהליכי קבלת החלטות, פסימיות ודימוי עצמי נמוך. ההיבטים ההתנהגותיים כוללים: אנרגיות דלות ורמת פעילות נמוכה. יש והפרט נמנע אף מפעילות שגרתית כגון אכילה ושמירה על ניקיון. הירידה ברמת הפעילות מתבטאת גם בתחום החברתי וכוללת הימנעות ממעורבות חברתית והינתקות מן הסביבה. בנוסף, קיימים ביטויים פיזיולוגיים העשויים להתבטא בהפרעות שינה, שינויים בתיאבון, תשישות וכאבים שונים. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בפניות לער"ן בטלפון ובאינטרנט:

• "נמאס לי מהכל... כל הזמן קורים לי דברים רעים, כאילו הולך מעליי ענן שחור של מזל רע".

• "אני לא מסוגלת לאכול, אני יורדת במשקל יותר ויותר. החבר שלי נמצא בצבא. רע לי כל הזמן, אני מדוכאת ונמאס לי מהכל".

• "התחלתי לא להגיע לבית-הספר, לא דיברתי, התגובות שלי היו אדישות, קרות, אין לי חשק לכלום".

בין אם מדובר בתופעה חולפת או בבעיה ממושכת, בעלת עוצמה נמוכה או גבוהה, אין ספק כי היא מקשה מאוד על תפקוד הפרט ופוגמת באיכות חייו. למרות שכיחות הדיכאון בעולם, רק אחוז קטן מהסובלים מדיכאון מקבלים טיפול לבעייתם, זאת בעיקר בשל חוסר מודעות לבעיה וחשש מתיוג. כפועל יוצא מכך, רבים מהמצויים בדיכאון, ממשיכים בשגרת חייהם מבלי לדעת שהם סובלים מדיכאון ומשלמים על כך מחיר רגשי ובינאישי כבד. יתרה מכך, דיכאון, בצורתו הקיצונית ביותר, עלול להוביל לאובדנות.

• "לפני שנתיים אובחן אצלי דיכאון בעקבות לחץ בעבודה שהוביל אותי לבכי יום יומי. הרגשתי התדרדרות במצב הרוח וחשבתי להתאבד".

• "לא יכולה, לא יכולה, אני קורסת. למה אני צריכה לסבול. זה בלתי נסבל, כבר נמאס".

חיים משותפים עם אדם דיכאוני יכולים להיות קשים ושוחקים עבור בני-משפחה וחברים. חוסר האונים והכאב שבהתבוננות באדם יקר שסובל מדיכאון, עלולים להביא להשלכות אישיות זוגיות ומשפחתיות קשות.

• "חוסר השקט, המחשבות והדאגות לעתיד, מוציאות אותך מדעתך וגורמות לך לשקוע בתוך מרה שחורה, בלי אפשרות שלא להישאב לתוך היגון והכאב".

• "בתי בת 21, כל היום בבית, לא עובדת, ישנה עד שעה מאוחרת ולא מדברת איתי. היא מתחמקת או צועקת בכל פעם שפונים אליה. אני דואגת. המריבות בבית הפכו בלתי נסבלות ובעלי חולה לב. מה לעשות?"

• "הילד בדיכאון. אני רואה אותו הולך ושוקע. לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי אותו מחייך".

• "אשתי סובלת מדיכאון. היא בוכה ללא הפסקה ואני מיואש. החברים הפסיקו לבקר ואני לא יודע מה להגיד לילדים".

טיפול קוגניטיבי יוצא מההנחה, שדיכאון נובע ממערכת של אמונות פנימיות בלתי רציונלית שהאדם פיתח. אמונות אלה הן תוצאה של עיוותים בחשיבה. למשל, אדם שנכשל במשימה בתחום מסוים, עושה הכללה לא מוצדקת ומגדיר את עצמו ככישלון. מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי היא להחליף את מערכת האמונות שהביאו לדיכאון, במערכת אמונות אלטרנטיבית, שתאפשר לפרט להעניק משמעות שונה, גמישה וחיובית יותר, לעצמו, לחוויותיו וליחסי הגומלין עם זולתו. טיפול התנהגותי מבוסס על הטענה, שיש לפרוץ את מעגל הקסמים שהאדם הדיכאוני נתון בו, דרך שינוי בהתנהגות. מעגל הקסמים מתבטא בזיקה הדדית בין הרגשות, המחשבות וההתנהגות. מצב-הרוח הירוד מביא להימנעות מעשייה. כתוצאה מכך, יורד הדימוי העצמי, והאדם תופס את עצמו ככישלון. חשיבה זו בתורה פוגעת עוד יותר במצב-הרוח, וחוזר חלילה. הטיפול ההתנהגותי משולב לרוב עם טיפול קוגניטיבי ומתבצע תוך מתן תמיכה רגשית. המעורבות והתמיכה של בני משפחה וחברים יכולות להוות גורם משמעותי בעזרה לאדם הדיכאוני. מחקרים רבים מצביעים על כך, שקיומה של תמיכה חברתית היא אחד הגורמים המשמעותיים המשפיעים על היכולת להתמודד עם הדיכאון. פנייה לטיפול עשויה להביא להתמודדות טובה ומהירה יותר אשר תחסוך לפרט, לבן-זוגו ולמשפחתו כאב ומצוקה רבים.

הדבר החשוב ביותר הוא לעזור לאדם הסובל מדיכאון לקבל אבחון וטיפול מתאימים. יש להעביר את המסר, כי פנייה לטיפול אינה מעידה על חולשה או על היעדר כוחות, אלא על אומץ וכוח נפשי ניכרים הדרושים לצורך התגייסות לשינוי. נושא שני משמעותי הוא הגשת תמיכה רגשית, לרבות גילויי הבנה של המצב, סבלנות, חיבה ועידוד. רצוי לתמוך בפרט ולהקשיב לדבריו באופן בלתי שיפוטי ומכיל. אין לפסול ולבטל את תחושותיו במהלך השיחה. מאידך, חשוב וראוי להצביע גם על נקודות שיכולות לעורר תקווה. יש לגלות רגישות לאמירות אובדניות ולדווח עליהן מייד לגורם מטפל. רצוי לעודד את האדם המדוכא להצטרף בהדרגה לפעילות גופנית, לפעילויות תרבות ולפעילויות נוספות, ולא לגלות אכזבה או להביע ביקורת אם הוא דוחה את ההצעות. האדם המדוכא זקוק אומנם לחברה, אך ריבוי דרישות עלול להגביר בקרבו את תחושת הכישלון. ניתן לסייע לבני-משפחה להבין שדיכאון היא מחלה ככל המחלות. כשם שנדרשת תמיכה כאשר בן-משפחה חולה, כך גם יש להכיר בעובדה שדיכאון היא מחלה ויש לטפל בה באופן כזה. טיפול סבלני ומסור, יעזור למרבית הסובלים מדיכאון לגייס כוחות לשינוי ולשקם את חייהם. במקביל להפניה לטיפול מקצועי, קיימת חשיבות למערך סיוע רגשי תומך ומשלים, במסגרת שירות ער"ן לתמיכה רגשית זמינה, מיידית ואנונימית, באמצעות הטלפון והאינטרנט. צוות מתנדבים פרה-מקצועי, מאומן, מיומן ומסור, מספקים אוזן קשבת, תמיכה רגשית, העצמה והרגעה, תוך חיזוק הפונים לקבלת טיפול מקצועי מתאים.

יתרונות השיחה הערני"ת מתבטאים בתגובות הפונים עצמם:

• "ברצוני להביע תודה רבה למתנדבים שנענו לשיחותיי בתקופה האחרונה. הם עזרו לי מאוד ובעיקר הרגיעו אותי והנחו אותי. הרגשתי במבוי סתום לאחר לחץ נפשי מאוד גדול של פרידה מבן-זוג ולימודים ולא יכולתי לשאת את הכאב שחשתי. אני רוצה לספר שכעת יותר טוב לי ואני מקבלת טיפול ומקווה להמשיך כלפיי מעלה ולא ליפול שוב".

• "אני חושבת שלראשונה בחיי קיבלתי הקשבה מלאה ופנויה, יחס מאוד חם ואוהד, ובעיקר - חזר לי הפוקוס לגבי עצמי. קיבלתי עידוד ותמיכה, לחלוטין לא ציפיתי. סיימתי את השיחה עם חיוך על פני. פשוט נזכרתי בטוב. נזכרתי שאני יכולה לעשות הכל. תודה שהייתם שם בשבילי".