במידה ובבוא החורף אתם חשים מצב-רוח ירוד, תחושת כבדות גופנית, חוסר עניין או חוסר הנאה מפעילויות שהסבו הנאה קודם-לכן וסימפטומים אלה נמשכים לפרק זמן של מעל שבועיים ברצף, ייתכן שאתם לוקים בדיכאון עונתי. מאפיינים נוספים שאפשר לראות הם: עייפות, קושי בריכוז, שינה מרובה ודחף (לעיתים אפילו בלתי נשלט) לאכילת מזונות עתירי פחמימות, שמלווה בעלייה משמעותית במשקל.
בדיכאון חורף, בולטת גם נטייה להסתגרות, האטה מחשבתית ומוטורית והפחתת פעילות. במקרים רבים, קיימת ירידה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי. לעיתים, אדם שלקה בדיכאון עונתי, מצליח לאסוף את עצמו ולגייס את מלוא כוחותיו הנפשיים ולהמשיך לתפקד, למרות שהוא סובל מתחושת דיכאון סובייקטיבית קשה. התופעות האלה מופיעות בחודשי החורף, חולפות בהדרגה עם בוא האביב והקיץ ומופיעות בכל שנה מחדש.
באופן כללי, נוכל לומר כי לדיכאון העונתי יש קשר לקווי הרוחב הגיאוגרפיים, לגיל ולמין. השכיחות שלו עולה ככל שקו הרוחב מתרחק מקו המשווה (מדינות צפוניות). ככל שהאדם צעיר יותר (ההפרעה נפוצה אצל אנשים צעירים בשנות ה-20 לחייהם) והוא מופיע יותר בקרב נשים (כ-75% מהסובלות מהתופעה הן נשים). לעיתים קרובות, קיימת שכיחות יתר של דיכאון בקרובים מדרגה ראשונה של הסובלים מדיכאון חורף.
ההערכות הן, כי בישראל רק אחוז אחד מהאוכלוסיה הכללית סובל מדיכאון חורף בעוצמה של דיכאון קשה הפוגע בתפקוד. 4% סובלים מסימפטומים של דכדוך, חוסר חשק, עייפות, זלילת מאכלים מתוקים ופחמימות ואינם מוגדרים כסובלים מדיכאון.