כשמיכל נתן הסולנית עם להקת הרקדניות הצעירות והיפות שלה רוקדות פלמנקו, העיניים מתמקדות בתנועות היד הכה מיוחדות שלה, מלאות הקסם והיופי העצור בתנועתן. במחולות הסוערים, כששירת הזמר הנפלא שוקי שוויקי סוחפת אותך בלהט השירה הספרדית הטהורה, עם כל התשוקה שבה, בא לידי ביטוי פיוטי וחושני כאחד הקסם שבמוזיקה ובריקוד הפלמנקו גם יחד. שוקי, שנראה ספרדי טהור, למד שירה גם בשנים בהן שהה בספרד, והוא זמר שראוי היה שישמעו אותו כולם בהופעות לקהל הרחב, ולא רק בהופעות המחול של להקת קומפאס, בגלל איכויות קולו. מיכל נתן רקמה ידידות רבת שנים עם הרקדן הלוהט, החטוב, יפה התואר והמדהים מיגואל אנחל. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד הופעות משותפות רבות בארץ, וכן - ברחבי העולם, עם להקתו הספרדית. בהופעה זו באולם סוזאן דלאל, הוא נתן שואו לא רגיל, והשליטה שלו בכל גיד ושריר ובכל זיע - היא מדהימה. גם אצלו, ההתבוננות בכפות ידיו, לוקחת אותנו למחוזות רחוקים של מופעי מלחמות השוורים. אנחל במחול שלו, הוא המטאדור של הבימה. הוא מלא ביטחון עצמי, מודע לאהבת הקהל אותו, וזקיפות הקומה הלא רגילה שלו, גם היא חלק ממסורת האמנות עתיקת היומין של חצי האי האיברי. יצירתיות היסטורית בקטע הומוריסטי בין היתר, משחקות רקדניות להקת קומפאס כאילו במלחמת שוורים, עם המטפחת האדומה, ומשחזרות במבט של הומור את האמנות רווית הדמים, שהספרדים כה קשורים אליה. אין תמה, שגדולי הציירים והאמנים הספרדיים הקדישו למלחמת השוורים חלקים גדולים ביצירתם - כמו פרנסיסקו דה גויה בסדרת הרישומים והתחריטים שלו, או פבלו פיקאסו שאף דימה את עצמו לשור ברישומיו, תוך האצלת הגבריות שהוא מסמל על האמן המזדקן. שילוב הצייר יהודה גולדין בכל אחת מתוכניות הלהקה, כשהוא יוצר יצירה בו במקום על-רקע הבמה, תורם ומעשיר גם הוא את מופעי הלהקה. התזמורת החיה שליוותה על הבמה את המופע העניקה אף היא עושר צבעוני לכל היצירות. בלטה במיוחד נגנית הצ'לו המחוננת ראלי מרגלית, וכן המתופף מוי נתנזון, הגיטריסט והמנהל המוסיקלי של הלהקה יחיאל חסון, שוקי שוויקי בנגינתו ובשירתו, ואדוארדו אברמסון בעיבודים לטנגו ובנדוניאון. לריקודי הטנגו הספרדי, שבהם "נלחמו" מיגואל וקיריל על ליבה של מיכל נתן, תרם הרבה הרקדן המחונן קיריל סיפולפוב, שהפליא בקפיצותיו באוויר, כמיטב הרקדנים שמסורתם היא רוסית-אקדמית, והפגין בריקודו נגיעות של ריקוד סלוני עם בלט קלאסי גם יחד. תפאורה מקורית גלית גיאת בשירתה בספרדית, ליוותה כמה מחולות, ואף שרה סולו את המוזיקה הכה רומנטית שמגיחה מעמקי הלב והרגש. התלבושות העשירות והיפהפיות הכה מושקעות שעיצבו גלינה גולצמן ואינמהקולדה אורטגה, יחד עם התפאורה המקורית שעיצבה שרון איגל (מה שמייחד הופעה זו מהופעות מחול רבות, חסרות כל עיצוב במה) - כל אלה מעשירים את המופע, וכמו שנזכר לעיל - עושים אותה כל מרכיביה להופעה מאוד מושקעת. והתוצאה - בהתאם. אמנות הפלמנקו היא אמנות שאינה קשורה לזמן, למקום או למעשה. היא מרנינה את צופיה בכל מקום בעולם, ללא צורך בידע של שפה או בהתמחות אקדמית. זוהי אמנות החודרת ללב כל אחד, ומפעלה של מיכל נתן ראוי לשבח, ולהופעות מרובות בכל רחבי הארץ. זכור לי שלאחר הופעת אגדת ילדים בסגנון הפלמנקו, העלו את כל הילדים-הצופים לבמה, ולימדו אותם צעדים בסיסיים של המחול הזה. הילדים נתפשו לזה מיד, בהתלהבות ובחשק. כך מרחיבים את השכלת הילדים ומעניקים להם זיקה רחבה לאמנויות. במוצאי השבת הקרובה (28.12.12) תופיע הלהקה בסוזאן דלאל בתוכניתה "דוד ובת שבע", כשבתפקיד דוד יופיע הפעם מיגואל אנחל. הזדמנות אחרונה לראותו בביקור הנוכחי שלו בארץ, להתלהב ולהתענג על הכוריאוגרפיה היפה והביצועים המדליקים.