בנט או רמון - זו השאלה

בזמן הקצר שנותר עד לבחירות, יגבירו המפלגות השונות את מאמציהן, לבלבל את הבוחר הציוני-דתי ולמכור לו חזות מזויפת, של שוחרות טובת הציבור הציוני-דתי ועמדותיו. בימים הספורים שלפנינו, הם יעשו הכל כדי לגנוב דעת וקולות, לפזר שקרים והבטחות, לסמוך על זכרונו הקצר של הציבור, להתל בו ולנהל לנגד עיניו המשתאות נשף מסכות אחד גדול. מה הן לא יעשו, המפלגות מימין ומשמאל, לזכות בקולותיו של המצביע הציוני-דתי? קודם כל, הן שיבצו ברשימותיהן דתיי-מחמד, לאמור: ראו אותנו שגם אנו כשרים לבוא בקהל הסרוגים. הרב שי פירון וד"ר עליזה לביא שובצו במקומות בכירים ברשימת 'יש עתיד'; חילי טרופר נדחק למקום ה-24 ברשימת העבודה, בלתי ריאלי אמנם, אבל בכל זאת בעשירייה השלישית; אלעזר שטרן, גדול המטיפים ל'שירות לכל', הוצב במקום ה-4 ברשימת 'התנועה' (אבל 2 מקומות לפניו מוצב גדול הסרבנים בצה"ל אלוף (מיל.) עמרם מצנע, שבמלחמת לבנון הראשונה, בהיותו מפקד פו"ם, גילה בעודו לובש מדים, סרבנות פסיבית ומחאה פוליטית כנגד מדיניות שר הביטחון ופרש מהצבא); ו-6 סרוגים פוזרו ב-35 המקומות הראשונים ברשימת הליכוד-ביתנו (אף אחד מהם לא בעשירייה הראשונה): זאב אלקין (14), ציפי חוטובלי (15), יולי אדלשטיין (18), דודו רותם (22), משה פייגלין (23) ושמעון אוחיון (31). מישהו באמת מאמין שהסרוגים הללו באמת יעשו את העבודה? מי, בעצם? שי פירון ואלעזר שטרן? ששת סרוגי הליכוד? אותם שלא מנעו במילימטר את עוולות הממשלה היוצאת? אפילו מחווה סמלית כמו אישור אוניברסיטת אריאל, הם לא קיבלו, אלא רק ברגע האחרון (מפליא שרק השבוע כינס שר החינוך את המל"ג לאישור המהפך באריאל), ועדיין דוח לוי מעלה אבק במגירות לשכת ראש הממשלה. תיאטרון האבסורד הפוליטי במיטבו. ואחרי כל זה, הם טוענים בהומור ירחמיאלי, ש"דתי לאומי מצביע ליכוד". למה, מה? למה שיצביע ליכוד? בגלל מינויו של פרופ' דניאל הרשקוביץ לתפקיד שר החלל? מפני שלא צומצם שכר הלימוד באולפנות ובישיבות הציוניות? משום שרוסנה התעללותם האכזרית של שר הביטחון והמינהל האזרחי במתיישבים? למה בדיוק? איך יכול דתי לאומי להצביע למפלגת הליכוד שאינה דתית (ולפעמים אפילו אנטי) ואינה לאומית (ולפעמים גם אנטי לאומית)? רק בגלל שהליכוד ממוקם ימינה מהשמאל? רק זה אמור להפוך את הליכוד לדתי ו/או לאומי?