כידוע לא כל חקירה פלילית במשטרה מסתיימת בהגשת כתב אישום. תיקים רבים נסגרים, אבל למרות שהתיק נסגר, והחשוד בחזקת חף מפשע, נותר רישום פלילי נגדו במשטרה שמכתים את שמו.
ברשימה זאת נדון כיצד ניתן להסיר כתם שהוטל על החשוד שלא בצדק.
לפי החוק, עם סיום החקירה הפלילית, עובר חומר החקירה לתובע. ראה התובע שהראיות מספיקות להגשת כתב אישום, יגיש כתב אישום נגד החשוד, אלא אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור.
החוק מוסיף וקובע שתיק שנסגר בשל העדר אשמה יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
נמצאנו למדים שתיק פלילי שנסגר ללא הגשת כתב אישום, יכול להסגר באחת מ-3 עילות- העדר אשמה, העדר ראיות והעדר ענין לציבור.
רק סגירת תיק בשל העדר אשמה מביאה לטיהור מלא של החשוד. סגירת תיק בעילה אחרת לא מוחקת את רישום התיק, ועל החשוד רובץ כתם שעלול הפריע לו במהלך חייו.
ברור אם כך שלחשוד יש עניין ממדרגה ראשונה שתיק שנסגר בלי שהוגש כתב אישום, ייסגר בעילה של העדר אשמה. החוק לא קובע מתי ייסגר תיק בהעדר אשמה. את החלל כביכול ממלאות הנחיות פרקליט המדינה. לפי ההנחיות תיק ייסגר בשל העדר אשמה כשהעובדות הנטענות אינן מהוות עבירה, וכן כאשר הראיות נגד החשוד מופרכות, ואין לתת בהן אמון.
מצב זה איננו משביע רצון. יש מקרים בהם החשוד ביצע כביכול עבירה אבל חוש הצדק מחייב טיהור שמו ומחיקת הרישום המשטרתי נגדו. לדוגמה: היועץ המשפטי לממשלה מודיע ל ציבור על מבצע להחזרת ציוד צבאי. מי שיחזיר ציוד צבאי שברשותו למשטרה לא יעמוד לדין, ולא יישאל שאלות. ראובן מוסר אקדח שקיבל בזמן שירותו הצבאי "ושכח להחזיר", ולמרות הצהרת היועמ”ש הוא נחקר תחת אזהרה ונפתח לו תיק פלילי בגין החזקת נשק שלא כדין. התיק נסגר לבסוף אבל הרישום הפלילי נשאר כיוון שאין מחלוקת שראובן ביצע עבירה. האם צודק שלראובן יהיה רישום פלילי במשטרה למרות שהסתמך על הבטחת היועץ המשפטי?
דוגמה נוספת: בפרשת הרב
עובדיה יוסף הצהיר היועמ"ש בבג"ץ שמדיניות התביעה הכללית היא לא להגיש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור אלא אם מדובר בהסתה לאלימות. הרב עובדיה השמיע דברי גידוף נגד שופטי ביהמ"ש העליון ולא נחקר. עתירה לבגצ נדחתה בעקבות הצהרת היועמ"ש. אזרח שהוא עד למעשה שחיתות של עובד ציבור מפרסם את מה שראה בהסתמך על הצהרת היועמ”ש, ולמרות האמור המשטרה פותחת לו תיק פלילי בגין העלבת עובד ציבור. לכאורה האזרח ביצע עבירה פלילית. הטחת אשמה של שחיתות בעובד ציבור היא עבירה פלילית לפי פסיקת ביהמ"ש העליון (פרשת אונגרפלד). התיק נסגר אבל הרישום הפלילי נשאר. האם זה צודק?
לדעתי, יש לתת פירוש רחב לביטוי "העדר אשמה" בחוק סדר הדין הפלילי. סגירת תיק בשל העדר אשמה תיעשה לא רק כשהמעשה איננו מהווה עבירה, או שהראיות מופרכות אלא כשהתביעה החשידה את האזרח, בנסיבות בלתי צודקות בעליל.
חיזוק לכך ניתן למצוא בחוק עצמו. לפי החוק ביהמ"ש רשאי לבטל אישום פלילי גם אם הנאשם ביצע את העבירה, אם הייתה התנהגות לא ראויה של התביעה כלפיו. הגנה זאת קרויה "הגנה מן הצדק".
לדעתי הגנה זאת חלה גם בהליכים שלא הסתיימו בכתב אישום. חשוד שביצע עבירה והיה קורבן להתנהגות בלתי הוגנת של התביעה באופן שאילו היה עומד לדין, היה ביהמ"ש מבטל את כתב האישום, זכאי שיימחק הרישום המשטרתי נגדו.