עיתון ושלטון

בעידן הריאליטי כבר הורגלנו שעניינים הרי-עולם נקבעים בקליק אחד בפייסבוק. אז אחרי 'האביב הערבי' והמחאה החברתית, קַבלו את מי שהכריז על עצמו כראש הממשלה הבא, יאיר לפיד. נכון שהעיתונאי הפופולרי רכש לעצמו מעריצים רבים בפייסבוק, שהצביעו עבורו והקנו למפלגתו הטרייה 'יש עתיד' 19 מנדטים, ואין ספק שהאיש חש שיכור-ניצחון. אולם עם כל הכבוד להישג האלקטורלי המרשים, יו"ר התנועה הוא טירון פוליטי החסר כל ניסיון פרלמנטרי ומיניסטריאלי כדי להנהיג את המדינה. כאיש תקשורת מדופלם, עתיר ניסיון, כדאי שילמד שיעור מתחום מומחיותו, שבו צעד כמעט שלושה עשורים (!) לאט, אבל בטוח. אז מדוע בתחום הפוליטי, המורכב בהרבה, הוא מתנהג כאצן שרץ למרחקים ארוכים מדי? האין הדבר מעיד על חוסר מודעותו לכובד התפקיד? ואולי ביומרותיו הפוליטיות מרחיקות הלכת דומה לפיד לאותה כפרית, שפינטזה על משק תרנגולים שלם שתניב הביצה היחידה שברשותה, אך בדיוק אז נפלה הביצה והתנפצה לרסיסים? דברים שראה משם, כעיתונאי, לא רואים מהממשלה, כבר אמרנו?

בניגוד למגלומניה המאפיינת אישים רבים בצמרת הביטחון (ובהם השר היוצא אהוד ברק), אין ספק שהצניעות היא מרכיב מרכזי באישיותו של הרמטכ"ל בני גנץ, והיא הנותנת את הטון במטה ומאפשרת את העבודה בצה"ל נטו, ללא סערות פנימיות. ראוי לציין את מבצע ההטעיה המבריק בחיסולו של הטרוריסט אחמד ג'עברי, כאשר גנץ בחר לשהות עם ברק באותו יום בגיזרה הצפונית, ובכך שידר עסקים כרגיל והביא ליציאתו מהמחתרת של הארכי-מחבל ולחיסולו המוצלח. יתר על כן, אי-אפשר להתעלם מאנושיותו של גנץ בחילוצו של חייל פצוע במסוקו האישי, כאשר כבר היה בדרכו חזרה למטהו. דומה כי תמונה זאת, שהובאה בכלי התקשורת, שווה יותר מאלף מילים. זה אירע בדיוק עשרים שנה אחרי שרמטכ"ל אחר, אהוד ברק, נטש פצועים בשטח באסון צאלים ב', וזכה על כך לכינוי הגנאי המיתולוגי 'אהוד ברח'. והשאר היסטוריה.

טוענים שעיתון ישראל היום הוא ביביתון, המשמש שופרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט, ושל הימין בכלל. אז איך זה שלצד העיתונאי הימני המובהק, דרור אידר, מארח מדור הדעות, לא פחות, את המחזאי השמאלן, יהושע סובול, איש מרצ ד"ר יוסי ביילין וכתבי שמאל נוספים, שלהם הוא מעניק במה רחבה? ומדור מגוּון זה כמשל לכתבים נוספים, ובעלי טור בעיתון, מהמגזר השמאלני. האם אין העיתון נאמן אפוא, בניגוד למיתוס, לאיזון העיתונאי הקדוש?

מעוניינים בעלוני פרשת שבוע? למי שעוד לא יודע, הכתובת היא ר' יעקב לוי. אז תכירו את האיש והאופנוע, האופנוע ואוצר התורה הבלום על גבו במטען, החורש מדי סופשבוע את רחובות הבירה, כדי לחלק את מרכולתו הקדושה ברחבי העיר. המטרה היא זיכוי הרבים, כדי להביא לשולחן השבת של המוני יהודים את ריח הפרשה. ר' יעקב הוא אברך ירושלמי יקר, חסיד ברסלב, איש חביב ומאיר פנים. תמצאו אותו מדי יום שישי בדוכן מרכזי, ליד שוק מחנה יהודה, עם מִגוון של עשרות סוגי עלונים, כשגבאי בתי כנסת, ואנשים רבים מרחבי הארץ והעיר, צובאים על פיתחו, כדי להתבשם מריח התורה. והוא בסבלנות רבה ובחיוך רחב מספק את הסחורה לכולם. איש לא ישוב ריקם. תשאלו את הגבאים: מי לא מכיר את ר' יעקב, שכבר הפך למותג בקרב רוכשי העלונים הרבים.

מה הכי ישראלי בעיניך? לבחור, איך לא, ביאיר לפיד.