כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים.
ביקרתי בכנסת ישראל עשרות רבות של פעמים בתפקידיי הקודמים. הפעם הזאת שונה מכולן. אני עומד כאן כחבר הכנסת מטעם תנועת יש עתיד בהנהגתו של
יאיר לפיד. זהו מעמד מרגש במיוחד. לא אדבר על התוכניות ועל העמדות שהביאו את חבריי ואותי לכנסת הזאת בציפייה שנתרום לשינוי במדינת ישראל - עשה זאת מי שעומד בראש התנועה והקים אותה יחד עם חבריה שסחפו מאות אלפי בוחרים שנתנו בנו אמון ואחריות כבדה לעמוד במבחן הציפיות והתקוות של אזרחים רבים.
בהזדמנות חד-פעמית זאת, לפני שהכנסת התשע עשרה תיכנס לשגרת עבודתה, אני רוצה לומר לכם כמה דברים היוצאים מלבו של מי שנולד בעיר ירושלים ומרבית חייו נלחם כדי להגן עליה ועל תושביה. אמי שרה, שתיבדל לחיים ארוכים, ואבי מצליח ז"ל הקימו כאן את משפחתנו. אני הבכור מבין חמישה ילדים. שניים מאחיי כבר אינם איתנו. אחי הצעיר ממני, פיני ז"ל, נהרג על-ידי מחבל שחצה את הירדן בנובמבר 90', וחדר למוצב צה"ל בבקעת הירדן. אחי רונן נהרג בתאונת דרכים. שני אחיי נהרגו בהפרש של חמישה חודשים האחד מהשני, באותה שנה. אבי מצליח ז"ל נפטר מאוחר יותר משברון לב על אובדן שני הבנים.
משפחתי גרה תמיד בירושלים. פה היינו חלק בלתי נפרד מחיי הארץ הזאת והעיר המיוחדת, בירת מדינת ישראל, זה 3,000 שנה. כאן צמחנו ובנינו שבט של אנשים עמלים וחרוצים אוהבי הארץ. כאן התמודדנו עם המצוקות והכאב של אובדן שהם חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו.
מסלול חיי הוא הסיפור האופייני לבני דורי. שירתי כקצין בחטיבת הצנחנים; התגייסתי ליחידה ללוחמה בטרור, והפכתי במשך השנים להיות מפקד במשטרת ישראל. נפלה בידי הזכות להיות מפקד מחוז ירושלים בימים שהיו אולי הקשים ביותר בחיי העיר הזאת מאז הקמת המדינה. היו אלה, אדוני היושב-ראש, ימי האינתיפאדה השנייה. ימים ולילות של פיגועים, מחבלים מתאבדים, מכוניות תופת ואין ספור נפגעים. הרוגים ופצועים מבין תושבי העיר שחייהם הפכו לבלתי נסבלים. כמעט מדי יום ראיתי כיצד בהבזק אחד קצר נקטעים חיים. משפחות נהרסות, ילדים שותתי דם זועקים לעזרה מבין הריסות אוטובוס שהתפוצץ על-ידי מחבל מתאבד, ואלפי אנשים משוועים לסיוע. זעקות הכאב של הנפגעים והדממה המכאיבה עד אין קץ של הרוגי הפיגועים ממשיכים ללוות אותי מאז, ואינם מרפים. הולך אני ברחובות העיר ירושלים - כל פינת רחוב וכל אבן מדברים אליי. הייתה לי זכות יוצאת דופן לחבק עיר שלמה ולנסות יחד עם אלפי לוחמי משמר הגבול, שוטרים מסורים ואמיצים עם המנהיגות האזרחית של העיר, לסייע לתושבי ירושלים לשמור על שגרת חייהם, להתאושש מדי יום במציאות כמעט בלתי אפשרית.
אדוני היושב-ראש, תושבי ירושלים הם הגיבורים האמתיים. מהם שאבתי את הכוח והעוצמה לפקד על העיר בתקופה כל כך קשה. באותם ימים חלמתי - ואני עדיין ממשיך לחלום - בתקווה שיגיעו ימים של שלווה, של יחסי שכנות טובה ושל סובלנות בינינו לבין שכנינו הפלשתינים. אני מאמין כי מהמקום הזה אוכל יחד עם חברי לתרום לכך. האמנתי תמיד כי אין תחליף לסובלנות ולאיפוק, אבל אף פעם לא על חשבון הנחישות והנכונות להילחם על חלקת הארץ שאין בלתה. אף פעם לא עם שנאה ואף פעם לא עם רצון לנקמה.
בהיותי נציג משטרת ישראל בארצות-הברית נמסר לי כי ראש הממשלה דאז
אהוד אולמרט מבקש לשוחח איתי. ידענו יחד ימים רבים של עבודה משותפת - הוא כראש העיר ירושלים, ואני כמפקד המשטרה. הפעם הזאת הייתה שונה: ראש הממשלה סיפר לי כי הוא קיבל פנייה מהמלך חוסיין, מירדן השכנה לנו. המלך ביקש כי המחבל אשר חדר למוצב צה"ל בבקעת הירדן וירה באחי פיני, נשפט והיה אסור בארץ, יועבר להמשך ריצוי מאסרו במדינת הממלכה ההאשמית. ראש הממשלה הדגיש כי הוא מתכוון להיענות לבקשתו של המלך מאחר שיש שיקולים לאומיים ואינטרסים של מדינת ישראל שאינו יכול לפרט באוזניי. הוא הדגיש כי חובתו לספר לי על כך מראש, וביקש באמצעותי למסור זאת למשפחתי, ובעיקר לאמי. יש נסיבות מיוחדות, כך ציין בפניי.
ראש הממשלה שידע עד כמה יהיה קשה לי ולמשפחתי לשאת החלטה זאת רצה שאהיה הראשון לשמוע על כך. חשבתי על אמי ועל הכאב הנורא שהחלטה זאת תגרום לה. חשבתי על יתר בני משפחתי. ובעיקר לא יכולתי להשתחרר מהכאב הנורא שלא חדלתי לחוש על אובדן אחי. הייתי זקוק לכמה דקות כדי להתאושש. ביקשתי מראש הממשלה כי יסכים לדבר עם אמי והוספתי, זה רגע מכאיב מאוד, אבל האינטרס הלאומי, אדוני היושב-ראש, חשוב יותר מהכאב הפרטי שלי ושל משפחתי. המחבל שוחרר, ובני משפחתי ואני התמודדנו עם הצורך להמשיך הלאה. כך חונכנו אחיי ואני: למדינה יש ערך עליון, והיא נמצאת מעל הכול. כך האמנו שצריך לנהוג.
עתה אני כאן במקום שבו יתקבלו החלטות שיעצבו את אופי החיים במדינת ישראל. רציתי להיות כאן עם חבורת האנשים המופלאה של מפלגת יש עתיד כי חשתי שמוטל על בני הדור שלי לפעול כדי להבטיח לדור הצעיר של ילדינו עתיד שיש בו תקווה וסיכוי לחיים של שלום; חיים של חברה שיודעת לחלק את משאביה בצורה הוגנת בין כל אזרחיה: חילונים כדתיים וחרדים, יהודים ולא יהודים; שיש לה מערכת חינוך שנותנת הזדמנות מגיל צעיר להגיע להישגים שעד היום רבים לא יכולים להגיע אליהם בגלל סדרי עדיפויות מעוותים; להתחשב באוכלוסיות החלשות, ולהעניק לדור הצעיר שסיים את שירותו הצבאי הזדמנות שאין לו היום לחיות ברווחה מעמלו, מהישגיו ומיכולותיו. בשביל כל אלה, אדוני, חבריי ואני ממפלגת יש עתיד הגענו לכאן.
נעשה הכול - אבל הכול - כדי להצדיק את האמון והציפיות שבני הארץ הזאת תולים בנו. בהצלחה לכולנו.