תרגיל נוסח שרון עם אותה הגברת

לא היה לי ספק כי ההתנהלות הבלתי סבירה של הליכוד לפני הבחירות ואחריהן כלפי הבית היהודי, שהוא השותף הטבעי האידיאולוגי של הליכוד, לא נבעה רק ממשקעים אישיים בין נתניהו ובנט, ולא רק מהעובדה כי יש חפיפה חלקית בחלק מפוטנציאל המצביעים של הליכוד והבית היהודי. המקור לדעתי נעוץ בעיקר בשינוי הקו המדיני שנוקט ראש הממשלה מאז הצהרת בר-אילן על שתי מדינות לשני עמים, קו המנוגד למצע הליכוד, קו מדיני שלא נדון בשום מוסד נבחר בתנועת הליכוד, וממילא לא שונה ולא אומץ. במאמר בשם "על מצפן ועל מצפון" עוד באמצע דצמבר 2012 כתבתי כי הקמפיין השלילי האגרסיבי שראש הממשלה והליכוד מנהלים נגד בנט והבית היהודי הוא ניסיון פתטי וכושל להציל מנדטים, מהלך שייכשל ויחזור אלינו לליכוד כבומרנג, אך הסביר יותר כי הוא מאותת על מגמות מדיניות ופזילה למרכז המפה הפוליטית. ואכן כמאמר המשל, הניתוח הצליח אך החולה כמעט נפטר, גם הליכוד וגם הבית היהודי איבדו כמה מנדטים לטובת לפיד ויש עתיד. ואתמול בלילה יצא המרצע מן השק: הגברת ציפי לבני, שותפתם הבכירה של שרון ואולמרט וממשיכת דרכם, זו שבציטוטיה החמים והמחממים על נתניהו הן בפן האישי והן הפוליטי והמדיני אפשר למלא ספר עב כרס שכותרתו 'בנימין נתניהו - האיש והפוליטיקאי על-פי ציפי', כמובן בהוצאת העיתון של המדינה ידיעות אחרונות, היא זו שצורפה ראשונה לקואליציה החדשה. והאמת, על מה המהומה? בפוליטיקה כמו בפוליטיקה שהיא הרי אומנות האפשרי, הן בלקיחה הן בנתינה, וגדולתה במחיקה ובהשכחה, שהרי מילים הם רק מילים. אך למה הנוסחה הפוליטית הברורה הזו עובדת אצל נתניהו כלפי ציפי ולא כלפי בנט? - תשובה אחת אפשרית היא כי המשקע נוצר לא על-רקע פוליטי אלא בין בכיר לכפוף לו ואולי גם קשור לאשתו של הבכיר. גם אז הסטאטוס החדש הפוליטי של בנט כראש מפלגה הוא מעמד שמחייב ראש ממשלה ליחס מתאים. פגיעה בו היא פגיעה במאות אלפי מצביעי הבית היהודי. למרות התהיות שהשאלות על מעמדה, הרכבה וסמכותה המורחבת ללא גבולות של מערכת המשפט בישראל מוזר המינוי של ציפי לבני כשרת משפטים לאור עמדותיה הידועות בנושא. אך, הגדיל נתניהו לעשות בנתינת בידי לבני את ניהולו של המשא-ומתן עם הפלשתינים נכון יותר הפקרתו לאור עמדותיה הידועות המנוגדות מכל וכל לעמדותיו של הליכוד בנושא. ולסיום, לא מוזרה אך כואבת שתיקתם של חברי הכנסת נאמני ארץ ישראל בליכוד, שכנראה מחכים לשיבוצם לתפקידים בכנסת ובממשלה על-ידי ראש הממשלה.