מובא בספרים הקדושים, שלושים יום לפני חג הפסח מתחיל זיכוך נפש האדם מהקליפות והסיטרא אחרא ובכל יום מהימים הללו מתקלפת עוד קליפה ונפש האדם מתרוממת ומזדככת, ובליל בדיקת חמץ, כאשר האדם בודק את החמץ הן בביתו והן בנימי נשמתו ומחפש בחורים ובסדקים של נפשו ולמחרת מבער את החמץ ואת השאור שבעיסת נפשו, זוכה להיכנס לליל החרות משוחרר בנפשו ומזוכך, ונהיה כלי קיבול שתשרה עליו הברכה ואז יכול להתחיל להתרומם בספירת העומר עד אשר מגיע יום מתן תורה, חג שבועות, מוכן שתשרה עליו הברכה. לכן ביום קדוש זה, נשתדל להיות כולנו זריזים במצוות, נרבה במעשים טובים, מרוממים בנפש באהבת ה' ובשמחה מרובה.
הנה יום זה, יום בדיקת חמץ, הוא יום מורכב בנפשנו, בשעת בדיקת חמץ לפני שלוש שנים הקב"ה העמיד אותנו בניסיון קיומי כאשר עמדו על נפשנו וניסו להחריב כל חלקה טובה, אך הקב"ה עמד לימיננו ועומד לימיננו, וכשם שהמן עמד בעצותיו ובתחבולותיו בשעת בדיקת חמץ להכחיד לאבד ולהשמיד את עם ישראל והקב"ה הפר עצתו וכל אשר הצליח לעשות להוציא כתבים בשם המלך לכל המדינות להרוג ולהשמיד ולאבד את היהודים אך עצתו הופרה, כך עמדו על נפשנו שלוש שנים בכתבים ובדברי שקר ובלע ובשטנה.
ניסיון זה, שלוש שנים אותו ניסיון הוא, משום שניסיון לא חוזר פעמיים בחיי האדם, ואמרו חז"ל: לא תקום פעמיים צרה. ואותה צרה ואותו ניסיון אחד הוא שלוש שנים תמימות כהיום הזה, באותה צורה ובאותה מחשבה, אך ברוך השם כשם שבעצת המן ואחשוורוש לא נשפך שום דם יהודי חוץ מהכתבים אשר נכתבו, כך בקהילת קודש "שובה ישראל" עם כל הצער של השלוש שנים האחרונות, כאלף תלמידי חכמים יושבים בכל קהילת קודש "שובה ישראל" והוגים בתורה יומם ולילה, בית תמחוי מוציא חדשים לבקרים כשלושת אלפים מנות דבר יום ביומו, מאות יתומים ועשרות אלמנות מקבלים מדי חודש בחודשו את עזרתם, קמחא דפסחא בערב פסח ובערב ראש השנה החלוקה כחמש עשרה אלף משפחות בחסד אשר לא היה כדוגמתו ולא נשמע באף סיפורים אשר סופרו על חסד כזה. אם כן כעצת המן, הצער הוא צער שבכתבים והקב"ה מפר עצתם ומקלקל מחשבתם.
ואף השפיכות דמים אשר שפכו את דמנו בראש כל חוצות במוצאי חג הסוכות כאשר באנו לארץ הקודש בשליחות מצוה לשם שמיים, למסור שיעור לאלפים ולרבבות ובוודאי שלוחי מצוה אינם ניזוקים לא בהליכתם ולא בחזרתם. ובטוחים אנו שמצוות הצדקה אשר עשינו עם אותם אנשים בעבר ובאותה שעה, אשר עמדנו בכל חוקי התורה וחוקי דינא דמלכותא ודיווחנו בארץ מגורינו שעוזרים ונותנים חסד בלב שלם ובלב טהור, המלאכים שנבראו באותה צדקה, אותם מלאכים שרירים ובריאים וקיימים בשמיים ומאושרים בארץ, יעמדו לימיננו והם ילכו לפני כיסא הכבוד וימליצו טוב בעדנו, בעד כל הקהל הקדוש קהילת קודש "שובה ישראל" ובעד כל כלל ישראל. וכל הכאב אשר סבלנו בשלוש שנים האחרונות ובפרט בחצי שנה האחרונה, כאשר היינו צריכים שבועות רבים לסבול ולעמוד בבתי חולים עם בני ביתנו במקום לעמוד ולמסור שיעורים כפי שעשינו עשרים שנה, לא ביטלנו יום אחד מלעמוד ולהשתדל ולומר את דבר ה', הכאב הזה יהיה כפרה ומיתוק הדין בעד כל הקהל הקדוש.
נשתדל להתחזק באמונה בהקב"ה ו"הבוטח בה' חסד יסובבנו". אפשר לפרש ולומר, מי שבטחונו גדול בה', הקב"ה נותן לו שכר שחסד יסובבנו וחסדים רבים באים לפתחו ועל-ידי החסדים הבאים לפתחו נושע וניצל מכל צרה. ברוך השם מאומה לא נפגע מהתורה והחסד בקהילת קודש "שובה ישראל". יקיים בנו הקב"ה "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה".
מבקשים אנו מכל אהובינו וחביבינו להקפיד לקרוא ולהתפלל בכל יום בהתמדה את פסוקי התהילים הקדושים אשר מיוחדים בנפשנו, תיקון הנפש, ולזכות את הכלל בדבר תורה היומי ולהעתיר עלינו ברחמים.
נכנסים אנו לתקופה אשר היא סיומת לכל הצער אשר קהילת קודש "שובה ישראל" עברה, וכשם שבגלות מצרים ראינו נפלאות, כך נראה ישועות בכל יום ויום מהיום הזה.
בכל הימים המרים והקשים אשר ידענו הייתה בליבנו קושיה: בברית בין הבתרים שזה היה הזמן המיוחד ברית בין אברהם אבינו להקב"ה, אומר הקב"ה לאברהם אבינו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדו ועינו אותם ארבע מאות שנה". הקב"ה בשעה המיוחדת והמרוממת בין אברהם אבינו לבינו מודיע לאברהם אבינו ידיעה קשה ביותר - גלות מרה לבניו ארבע מאות שנה. לא מצאנו שאברהם אבינו מבקש רחמים על בניו, מתפלל על בניו, לא כמו בסדום ועמורה שעמד אברהם והתפלל לרחמים, פה על בניו לא מבקש רחמים, יקשה מדוע? אלא יש צער וניסיונות אשר הם בנייה וחייב לעבור אותם כדי לבנות דבר גדול, ואברהם אבינו ידע שכדי להיות העם הנבחר עם ישראל חייב לעבור זיכוך גדול ולכן לא ביקש אברהם רחמים שבני ישראל לא יעברו ארבע מאות שנה של ייסורים.
אף אנו, כל קהילת קודש "שובה ישראל", עברנו ייסורים בסתר ובגלוי, דברים אשר ידועים ודברים אשר נסתרים בליבנו, קשים ביותר, אך הם ייסורים של בנייה לדורי דורות. יבוא יום שהכל יהיה גלוי לעין, בדורות רבים ידובר ויסופר, יוחק בספר לזיכרון עולם בעזרת השם. "המחדש בטובו בכל יום תמיד".
נעלה ונתעלה ונעמוד בכל דברינו ובכל נדרינו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. מתפללים אנו בזכות האבות הקדושים על כל מי שעמד בנדריו ובהתחייבויותיו ויהיו דבריי אלה אשר התחננתי לפני ה' והרופא לנשברי לב יחזקנו ויאמצנו ונזכה לראות בנועם ה' בקרוב ממש.