מבוגרים שסובלים מדרגה מתונה של דום נשימה בשינה מאריכים חיים יותר מבני גילם באוכלוסיה הכללית - זו הבשורה של לינה ופרץ לביא, זוג חוקרי השינה מהטכניון, לכל הנוחרים, הנוחרות והסובלים מהפסקות נשימה חוזרות בזמן שינה (sleepapnea). הפסקות הנשימה החוזרות מובילות לירידה בכמות החמצן בדם, ליקיצות קצרות ותכופות, לעייפות מתמשכת במשך היום ומיני צרות צרורות שכאלה. בקיצור, המחקר האחרון בענייני שינה מוצא ש"אם יש לך הפסקות נשימה בשינה - יש לך יתרון באורך החיים", אומר פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון.
"לפני שנים התחלנו להתעסק בתמותה - כמה אנשים מתים כשיש להם את התופעה הזאת של דום נשימה בשינה - וראינו שככל שאדם יותר מבוגר וסובל מהתופעה, לא משנה מה החומרה שלה, התמותה הולכת ופוחתת", מספר פרופ' לביא, בן זוגה לחיים ולמחקר של ביולוגית התא בטכניון, פרופ'-חבר לינה לביא. "כבר ב-2006 העלינו לינה ואני השערה שאף אחד לא התייחס אליה ברצינות, שלפיה הפסקות הנשימה בשינה שגורמות לירידה ברמת החמצן בדם הן טריגר ליצירת כלי דם חדשים נוספים סביב הלב, מה שנקרא קולטראליים (מעקפים טבעיים), שמגבירים את זרימת הדם ללב. אחר כך הייתה קבוצה גרמנית שהוכיחה את ההיפותזה שלנו".
- אתה אומר שהגוף, הלב, מכין עצמו לירידה בחמצן ומפתח כלי דם רבים כדרך להילחם בתופעה?
"פה לינה באה לעזרתי: היא הביאה את הידע על תאי הגזע, היא גילתה את המנגנון. מתברר שאצל אלה הסובלים מדום נשימה בשינה, תאי הגזע הספציפיים של כלי הדם הם אלה שמתרבים בדרך אגרסיבית ויוצרים כלי דם חדשים. אנחנו אומרים שאם יש לך הפסקות נשימה בשינה - יש לך יתרון. זה הופך את הקערה על פיה כי עד היום ידעו שהפסקות נשימה בשינה גורמות ליתר לחץ דם, להתקפי לב, לשבץ מוחי ולמוות. עכשיו הוכחנו שאם הצלחת לחיות עם הפסקות הנשימה מעל גיל מסוים יש לך יתרון באורך החיים".
פרופ' ביא, חוקר שינה ומטפל בהפרעות שינה, הראשון בישראל ומהידועים והמוערכים בעולם, נולד ב-1949 בפ"ת וגדל בזיכרון יעקב. את הלימודים האקדמיים החל באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפסיכולוגיה ולסטטיסטיקה. את הכשרתו רכש באוניברסיטאות בארה"ב.
ב-1975 הצטרף לטכניון והקים את מעבדת השינה הראשונה ואת המרכז הראשון בארץ לרפואת שינה. היה ראש היחידה לביולוגיה של ההתנהגות, ראש המרכז הטכניוני למחקר בבטיחות בעבודה וגורמי אנוש. חקר את מבנה הישנוניות היומית והשפעתה הפוגענית אצל תלמידים שנדרשו להתחיל ללמוד ב"שעת אפס". משם הגיע לנושא הפרעות שינה. "מעל 15 שנה אנחנו עובדים יחד, לינה ואני, והיינו בין הראשונים בעולם שזיהינו שהפסקות נשימה בשינה או דום נשימה בשינה כגורמי סיכון ללחץ דם גבוה. המאמר שלנו שפורסם ב-1984 פרץ את הדרך לנושא".
- מה גורם למה - הפסקות נשימה ללחץ דם או לחץ דם גבוה להפסקות נשימה?
"הפסקות נשימה גורמות ליתר לחץ דם. היינו הראשונים שהתעסקנו בנפיצות הגבוהה מאוד של התופעה".
עד כה, פרסם לביא מעל 340 מאמרים, זכה בפרסים בינלאומיים, כתב שמונה ספרים, מהם ארבעה בעברית. הספר "עולמה הקסום של השינה" שיצא לפני 25 שנה, תורגם ל-16 שפות ומזמן אזל מההוצאה. עכשיו הוא מתחיל לכתוב ספר עידכון. "התחלתי לכתוב ואז התברר לי שאני צריך להיות נשיא הטכניון, אז השארתי את זה באמצע". ב-1993 מונה לדיקן ביה"ס לרפואה של הטכניון. אחרי כן לסגן נשיא לפיתוח ומשם לכיסא הנשיא, שם נבחר ברוב מוחץ, כאמור, לקדנציה נוספת.
לצד מחקרים שמאבחנים ובודקים את האופי והפגיעה של הפרעות שינה הוא החל לחפש טיפול. "זה התחיל מאימא שלי שביקשה שאראה את השכנה שלה, ואז דודה שלי גם ביקשה.. הקמנו את המעבדה הראשונה להפרעות שינה יחד עם ד"ר רון פלד, רופא שעשה אצלי התמחות בזמנו והוא המנהל הקליני שלה. בהמשך הוקמו מרכזים בת"א, בירושלים בחולון, בחדרה ובארה"ב. פיתחנו טכנולוגיות לשפר את אבחון המחלה. זה הישג גדול מאוד, כל קופות החולים מממנות את הפניות של המבוטחים שלהן".
"תגלית לא פשוטה"
מחזור תעשיית השינה בעולם - מוצרים, מסכות ואבחון - נאמד במיליארדי דולרים. הטכנולוגיה שבה נעשה שימוש למכשירי הבדיקה שפותחו על-ידי "איתמר מדיקל", פותחה במעבדה של לביא יחד עם ד"ר בוב שנל. לביא היה אחד מארבעת מייסדי החברה, דירקטור ויועץ מדעי שלה. הטכנולוגיה הייחודית והחדשנית של החברה לאבחון ביתי של הפרעות נשימה בשינה, נבחרה על-ידי "קליבלנד קליניק", מהמוסדות הרפואיים הנודעים, לאחד מעשרת החידושים הרפואיים ביותר בעולם לשנת 2010. כשנכנס לביא לתפקידו כנשיא הטכניון הפקיד את מניותיו אצל נאמן.
- אחרי שכל העולם פוחד מהפסקות נשימה בשינה אתה בא עכשיו ואומר 'חבר'ה תירגעו, זה לא כל כך נורא'.
"זו תגלית לגמרי לא פשוטה. אני חייב להודות שהממצאים גורמים למהפך בחשיבה. לא בטוח שכל מי שמשתמש במכשור בשינה אכן חייב אותו. אבל הלחץ של הקהילה הרפואית הפך את זה לכך שאם אין לך את המחלה הזאת משהו לא בסדר אצלך. ועכשיו באנו ואמרנו: 'זה לא בטוח שזה כל כך רע'".
- אז תעשה סדר חדש וברור.
"מה שאני אומר זה כך: אם אתה מעל לגיל 65 ויש לך דום נשימה בשינה ואתה סימפטומטי - מתעורר עייף בבוקר, נוטה להירדם במשך היום, יש לך לפעמים בעיות בריכוז וכדומה - אתה צריך טיפול. אבל, אם בדקת ונמצא שיש לך דום נשימה בינוני בשינה, נגיד 18 פעם בשעה או 20 פעם בשעה, ואתה מרגיש טוב - אז תירגע. לא תמות מזה. אם נבדוק במעבדה את כל בני ה-60 במדינה - לחצי מהם לפחות יהיו 10 הפסקות נשימה בשעת שינה. זה חלק מהשינוי הביולוגי שקורה לנו, אין מה לעשות. אז אם אין לך שום סימפטומים, אתה מרגיש טוב ויש לך 15-20 יקיצות בשעה - אתה לא צריך טיפול. תירגע, לא תמות מהתקפי לב ולא משבץ. לא יותר מאדם שאין לו את ההפרעה הזו".