הוא מעדיף סיפורים על מספרים

בואו נתחיל בחשבון פשוט, ובהגדרות פשוטות של פערים בהכנסות, חשבון ששר אוצרנו אף פעם לא למד. ובכן זה הסיפור. כאשר יש לנו משתנים רבים המפולגים באורח אחיד, הממוצע יהיה במרכז בין הערך המירבי לערך המזערי ויהיה שווה לערך החציון של המשתנים הנ"ל כלומר לא רק שערך הממוצע יהיה האמצע שבין המקסימום למינימום אלא כמות הפרטים הגדולים מהממוצע יהיו זהים לכמות הפרטים הקטנים מהממוצע. בדיקה בנתוני בלמ"ס מצביעה על כך ששכר החציון (כלומר העשירון החמישי אשר אותה כמות של משתכרים יש מעליו ומתחתיו) הוא בין 5000 ל-6000 שקלים לחודש, ואילו השכר הממוצע במשק הוא באזור ה-9000 שקלים, והפער הענק הזה בין החציון לממוצע הוא זה שהיה אמור להדיר שינה מעיני שר האוצר, אבל השר הנכבד לא מבין במספרים, הוא מעדיף להתעסק עם סיפורים. את ההבדל בין החציון לממוצע ואת ההשלכות הרבות שלו על החברה בישראל ועל חוסנה, מבין נגיד הבנק המרכזי, ומבינים רבים אחרים – אך שר אוצרנו ממאן לקולטו. אז בוא אני אסביר לך אותו שר אוצרנו היקר: נניח שהיו במשק 3 משתכרים: האחד היה משתכר שקל לחודש השני היה משתכר שני שקלים לחודש והשלישי היה משתכר מיליון שקלים לחודש. מהו שכר החציון בדוגמה שלנו? שכר החציון הוא שני שקלים כי מתחת לו יש מקבל שכר אחד, ומעל לו יש מקבל שכר אחד, ומה הממוצע? הממוצע הוא מיליון ושלושה שקלים מחולקים בשלוש (סכום המשכורות מחולק בכמות המשתכרים) שהם 334 אלף שקלים לחודש. וככל שהפער בין החציון לממוצע גדל יותר כן קיימים במשק יותר פערים בין עשירים לעניים, כי מספרים כאלה מהווים אינדיקציה לעושר רב בידי מעטים ועוני רב בידי רבים. והדוגמה הזו שהביא שר אוצרנו עם כל ההתפתלויות בדיעבד חייבת להעיר כל ישן, חייבת לזעזע כל אזרח הגון – מדינה חפצת חיים לא יכולה להרשות לעצמה פערים שכאלה, אשר כל ניסיון פתטי להסתירם על-ידי שימוש במספרים גבוהים שאינם מייצגים את האמת, רק מעלה יותר ויותר את החשש, שלא לילד הזה התפללו אלה שחיפשו עתיד בקלפי.