בצאת בני ישראל ממצרים לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה, אחרי שמשה רבנו מינה את אליצפן בן עוזיאל נשיא בית אב לבני קהת, כעס קורח וטען שלפי הסדר המשפחתי מגיע לו לכהן כנשיא, ומתוך קנאה יצא לערער על מנהיגותו של משה.
לו חי קורח בימינו, היה שולח פוסט בפייסבוק שלו בזו הלשון:
משה רבנו מטיל מיסים כבדים על העניים עד שמביא אותם אל סף המוות ממש והמיסים שהוא מטיל על מעמד הביניים מביא לידי כך שמעמד זה של ריקי כהן מחדרה ובעלה, שני בני זוג עובדים במשרות מלאות לפרנסתם, אינם מסוגלים לגמור את החודש ונקלעים למצוקה כלכלית ממש.
במסגרת הפריימריז שלו עבר קורח מבמה לבמה והסית את ההמונים נגד משה רבנו המנהיג ושר האוצר שלו אהרון הכהן וסיפר לכל המאזינים בזו הלשון:
בשכנותי גרה אלמנה עניה ולה היו שתי בנות. כל רכושה היה שדה שירשה מבעלה המנוח. חרשה את האדמה. בא אליה משה והזהירה לבל תחרוש בשור וחמור יחדיו כי כך כתוב בתורה. אתם זוכרים רבותי! זו התורה שכתב משה בעצמו בדה מלבו. באה לזרוע את השדה. אמר לה משה רבנו: הזהרי לבל תזרעי כלאיים. באה לקצור. ציווה עליה משה להניח לקט שכחה ופאה. שמה את הדגן שליקטה מהנחלה בא משה ולקח ממנה תרומה ומעשר ראשון ומעשר עני. סבלה האלמנה בדומיה את כל הגזירות הכלכליות שציווה אותה משה אבל גמלה ההחלטה בקרבה ומחוסר כדאיות כלכלית הלכה ומכרה את השדה וקנתה בתמורה שני טלאים. אמרה אמכור את הצמר ואתפרנס מכך אני ובנותי.
הכבשים ילדו. בא אהרון ואמר לה: עלייך לתת לי את הבכורות כפי שציווה האלוקים. נתנה לו. גזזה את צמרם. שוב בא אהרון ודרש ממנה את ראשית הגז כפי שציווה הקב"ה "ראשית גז צאנך תתן לו". יצאה האלמנה מגדרה ובכעסה הלכה ושחטה אותם. אמר לה אהרון: תני לי הזרוע והלחיים והקיבה. ראתה שגם בשחיטתם לא מצאה מקלט מהמיסים הכבדים עשתה הכל חרם. בא אליה שוב אהרון ואמר לה עכשיו תתני לי הכל שהרי אמר הקדוש ברוך הוא: כל חרם בישראל לך יהיה. סוף הסיפור שמשה ואהרון הטילו מיסים על האלמנה הענייה ושתי בנותיה והביאו אותה למצב כלכלי כה קשה עד שמתו מרעב (מעם לועז).
המון העם הוסת אף כי ידע שקורח מגזים ואין ברירה והממשלה חייבת להטיל מיסים לקיום צרכי ציבור ואלמלא התערבות משמיים במחלוקת שלא לשם שמים, קורח העשיר היה מצליח וכובש את השלטון. לכן, על שר האוצר להטיל מיסים חדשים רק על העשירון העליון ולא לפגוע בעניים ובמעמד הביניים.