ידיעות אחרונות מעד בהסתה נגד חרדים

לצערי, חגיגות מנגל ביום השואה בגן סאקר הן ביטוי למעידה וכישלון שלנו כחברה. אך כאשר עיתון, המתיימר להיות עיתון של המדינה, מייחס את התופעה העגומה לציבור החרדי, כי היו שם גם כמה יהודים חרדים, זו כבר הסתה. סליחה, זו כבר הסתה פרועה ומסוכנת. "יצחק גנב, יצחק יהודי, פועל יוצא שכל היהודים גנבים" זה היה ההיקש המוטעה, אותו הבליט איש הרוח אחד-העם במאמרו "חצי נחמה". מאמר אותו למד נחום ברנע בצעירותו בבית הספר בפתח תקוה, וחבל שהוא כבר שכח. לצערי, נחום ברנע עלה על שרטון של היקש מוטעה במאמרו "המנגל והאש" בידיעות אחרונות למחרת יום השואה. גם התמונה בעיתון של המדינה תורמת להיקש המוטעה, הטומן בחובו ביטויי הסתה פרועה ושלוחת רסן נגד כלל הציבור החרדי. זו הסתה פרועה להציב שחור על גבי עיתון את הציבור החרדי עם כל מה שעולה מ"ריח המנגל שעלה ממדשאות גן סאקר ודבק בבניינים הסמוכים". זו הסתה פרועה להוסיף תיאורים על העשן, שהיה אפור וסמיך, עשן שלא היה לו קשר ליום השואה, היה לו רק קשר הדוק לסטיקים. או כלשונו הפרועה של העיתון על יום השואה שהוא המימונה של החרדים. למען גילוי נאות, אינני יהודי שומר מצוות. אני יהודי אתיאסט. אבל אני אדם הסולד מהסתה פרועה וחסרת מעצורים נגד ציבור שלם, כי היה בתוכו מי שמעד, וייתכן שהיו כמה שמעדו. זו הסתה פרועה , כשעיתון כולל את הציבור החרדי כציבור חוגג בשעה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נושא את נאומו בטקס יום הזיכרון ב"יד ושם", ולתאר אותם מצוידים בצידניות בשר למכביר והרבה מצב רוח טוב. כל מי שחגג על המנגל בגן סאקר מעד. אנחנו כחברה מעדנו. אך כשבעקבות האירוע המצער יוצא עיתון עדוי בכותרת, בתמונת ענק ובמאמר שכולו התקפה ושיסוי הציבור בציבור החרדי, אני מתייחס אליו כאל מסע של רגימה באבנים ציבור שלם, ובמקרה הזה, מסע נגד ציבור דתי-חרדי.